ההיכרות במכללה הפכה לסיפור אהבה וזה הסתיים בחתונה מרגשת

יום האהבה בפתח, ובעידן הדיגיטלי שבו כמעט כולם מכירים דרך אפליקציות, הולכים ומתמעטים סיפורי האהבה הקלאסיים – אלו שצומחים במקומות הבלתי צפויים ומייצרים אתגרים מיוחדים.

אז לכבוד יום האהבה החלטנו להביא לכם סיפור אהבה של זוג מהנדסי הבניין, שבזמן שהיו עסוקים בשרטוטים, חישובים ונוסחאות, מצאו את הדרך לבנות סיפור אהבה יפהפה. הכירו את אלי ולירן בן שושן, בוגרי SCE המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון מקמפוס אשדוד.

אלמלא הלימודים במכללה סביר להניח שמסלול חייהם לא היה מפגיש בין אלי, תושב אשדוד, ולירן שהגיעה ללימודים מבנימינה. "הפעם הראשונה שנפגשנו הייתה במהלך לימודי המכינה להנדסה בקמפוס", משחזר אלי.

"מפגש כזה לא מייצר חיבור מיידי כמובן, משום שלמכינה מגיעים סטודנטים שמתעניינים בתחום הנדסה אבל לא יודעים עדיין במה בדיוק ירצו להתמקצע. אתה מגיע עם ראש פתוח ומבין שסביר להניח שחלק מהחברים שתכיר במכינה לא ילוו אותך בהמשך הלימודים".

את התקופה במכינה ניצלו השניים להכיר טוב יותר האחד את השנייה. "לא הייתה פה איזו התאהבות ממבט ראשון, אלא רגש שהלך ונבנה. התחלנו ללמוד יחד והיו אתנו עוד סטודנטים שהכרנו כחברים ללימודים והתחברנו כקבוצה. בשלב מסוים אחרי לימודים משותפים אלי עשה את הצעד הראשון", מספרת לירן.

אלי משתף איך הפך חיבור קבוצתי לקשר זוגי: "בגלל שלירן הגיעה ממרחק, נוצר מצב שהקשרים במכינה הם אלו שעזרו לה להתאקלם באשדוד. אז התחלנו לשבת יחד עם עוד חברים על עבודות, נפגשנו בשעות הפנויות וככה העמיק הקשר - ממצב של חברות ללימודים לרגע שאתה מבין שיש פה חיבור חזק יותר. הרגשתי שכדאי לבדוק את זה, אז הצעתי לה לצאת לדייט".

בסיום המכינה, אחרי ששניהם עברו את רף הכניסה לתואר, הגיע הזמן להכריע מהו תחום הלימודים שבו ירצו להתמקצע. "התחלנו יחד את התואר בהנדסת בניין, שהיה התחום שעניין את שנינו באותה התקופה, והיינו פרטנרים – גם כזוג וגם בלימודים", מספר אלי.

ארבע השנים בהן למדו יחד תואר משותף הולידו כמובן יתרונות, אך גם אתגרים ייחודיים. "במהלך הלימודים עשינו הכול יחד - היינו באותם קורסים, אותה מערכת שעות, ומאוד הקל עלינו שהייתה לנו שפה משותפת" – מספרת לירן.

"היינו ממש משלימים האחד את השנייה ונעזרים זה בזו. החיבור הזה יצר מוטיבציה משותפת להצליח, ודרבן אותנו להשיג תוצאות יותר טובות" – היא מוסיפה. "לצד זה, עלו גם תחושות שמתישהו נהיה חייבים הפרדה".

אלי אומר: "בסופו של דבר, הלימודים המשותפים היו נוחים יותר מקשר זוגי אחר. לימודי הנדסה הם תובעניים מאוד, ככה שממש צריך להשקיע. ברור לי שבמערכת יחסים שבה לא לומדים יחד, ככל הנראה היו תקופות שפתאום אחד מבני הזוג נעלם כדי להשקיע בלימודים".

"אצלנו כל אחד ידע מה השני עובר, וגם נמצאנו אחד ליד השנייה, ככה שמצאנו זמן לזוגיות גם בתקופות של עומס" – הוא מוסיף. "אבל אין ספק שזה היה אינטנסיבי ביותר, כי היינו יחד ממש 24/7".

חצי שנה אחרי שסיימו את התואר בהצטיינות, וכחמש שנים מאז ההיכרות הראשונה, השניים התחתנו. מאז הקימו בית ומשפחה, והיום הם הורים לילדה משותפת ומהממת. ברמה המקצועית שניהם כבר הספיקו להתברג במקומות עבודה בתחום, ולהפוך למשפיעים על פרויקטים גדולים בחברות שונות, ולא – אין להם כוונה לעבוד יחד.

"כל אחד מאתנו בחר תחום התמחות שמעניין אותו, עם הבנה ברורה שעדיף שנבחר דברים שונים. זה מה שדחף אותנו להחליט שאנחנו מעדיפים לעבוד בחברות נפרדות" - אומר אלי ולירן צוחקת ומצטרפת: "אין סיכוי שנעבוד יחד. ללמוד יחד היה השיא. לעבוד ככה זה כבר יהיה קשה מדי".

אלי עובד כמהנדס ראשי ומנהל בקרת איכות בחברת "רמות איכות". במסגרת עבודתו הוא אחראי על בקרת ביצוע מגה-פרויקטים, שעלותם נאמדת בין 500 מיליון ל-2 מיליארד שקל ובהם זכתה החברה להקמת מבנים ציבוריים, משרדים ועוד.

לירן היא מנהלת פרויקטים בחברת "פאי הנדסה". תפקידה מתמקד בשלבי התכנון, מתחילתו ועד לקבלת היתר בנייה ותחילת ביצוע הפרויקט, עבור החברות היזמיות הכי גדולות בארץ. "בשילוב העבודות של שינינו, בבית שלנו אפשר להתחיל פרויקט של הנדסת בניין משלב התכנון ועד שלב ביצוע הסופי", אומר אלי בחיוך.