חוויית הנסיעה המחרידה הפכה למדהימה- סיפורו של חייל
22.10.15 / 18:06

בשבוע שעבר, נסעתי ברכבת מהבסיס שלי, בבקעת הירדן, הביתה. במהלך הנסיעה ניגש אליי אדם ואחרי 3 דקות,
אתם יכולים להניח איך זה להסתובב ברחוב עם המצב הבטחוני של מדינת ישראל היום. תתארו לעצמכם שלא רק שאני מסתובב בתל אביב, שנהייתה מסוכנת לא פחות מכל כפר או אזור מעורב, אלא שאני על מדים. לא רק שאני על מדים- אני עם נשק. אתם יכולים לנסות להבין מה זה בשבילי לשבת באוטובוס שעובר בכל הכפרים בצפון ובמקומות כמו עפולה, אליו עולים עשרות אנשים מעוררי חשד, בעלי המראה הסטיגמטי האולטימטיבי של אדם שמסוגל לפגוע בי. הדרך מהבסיס עד הבית גובלת בתיאור- מחרידה. אני מוכן עם הנשק וכל החיילות שלידי עם גז הפלפל הצה''לי. מבטים לכל עבר, סריקה של כל השטח מסביב לאוטובוס ואפילו התקף לב קטן בכל פעם שהאוטובוס עוצר ב'דרמטיות'. נעיצות עיינים לפחות 10 פעמים בכל אחד שרק מתקרב. כשנכנסנו לרכבת, הרגשתי מן הקלה. הרגשתי שאני במקום סגור ושאף אחד לא יכול לפגוע בי. ישבתי ברכבת ביחד עם עוד חיילת שמשרתת יחד איתי. התיישבנו ברכבת ב'ריבוע' מושבים משלנו ודיברנו. דיברנו על המצב הבטחוני, על כמה שכל אחד מעורר חשד ועל כך שכל רעש, ולו הכי קטן, גורם לך לקפוץ במקום. לפתע, באמצע הנסיעה, התיישב מולנו אדם צעיר, בסביבות גיל ה40, עם גופייה של חיל האוויר הישראלי. לפתע, שאל באנגלית לשמי ולשם החיילת שאיתי ולחץ את ידינו. אחר כך הציג את עצמו. שמו מיכאל גנו, אזרח אמריקאי שכעת גר בישראל ובבעלותו תכנית רדיו. הוא נתן לי את כרטיס הביקור שלו ושאל אותי אם אני מוכן לראות משהו מדהים.




--------------------
--------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו שלחו למייל : info@isnet.co.il
