זוהר יעקובי כובשת במות

באדיבות זוהר יעקובי

כשזוהר יעקובי עולה לבמה אי אפשר שלא להתאהב בה. יש משהו באיך שהדיווה העדינה מגן יבנה, שכיכבה בריאלטי 'הכוכב הבא 2022' וגם הספיקה לשיר עם עדן חסון, שכובש את הקהל שהיא שרה לו. 

כשהיא בת 20, וחצי שנה לפני השחרור מהלהקה הצבאית, אפשר למצוא בזמנה הפנוי היחיד שנותר לזוהר בעיקר בבמה הפתוחה בנאפו, אחרי שכבר הופיעה בג'ק, בגריי, במרץ 2, בהייב ועוד.

"המקום הזה הפך להיות הבית שלי ומין נקודת יציבות שמעניקה לי המון אוויר, כשאני מרגישה שאני נחנקת מהצבא ומאוד הרבה דברים - אני מגיעה לשם וזה מרפא אותי ממש".

בילדותה קיבלה MP3 מאביה שמלא בשירים מגוונים - מעופרה חזה, משינה, ריהאנה ואדל. אבל עיקר ההשראה שלה נבעה תמיד מהזמרת היהודיה המפורסמת איימי ויינהאוס ז"ל.

"הטיימינג שהתחלתי לשמוע את איימי ויינהאוס היה בדיוק בשלב הזה שהתעצבתי. הז'אנר שלי כרגע זה R&B למרות שאיימי נוטה יותר לכיוון הג'אז והבלוז, ובעיקר בז'אנר של עצמה.

אבל ברגע הראשון ששמעתי אותה היא כל כך מיוחדת ויש לה טביעת קול שזה פשוט היפנט אותי, היא מפוצצת ברגש והיא עשתה הכל מהלב והייתה נורא אותנטית והכי מצחיקה בעולם. אתה רואה ראיון שלה ואתה ישר אומר בא לי להיות חברה של הו להכיר את הבחורה הזאת. 

הסוף שלה טרגי ברמות וקריירה נורא קצרה, אבל אנשים נורא הכירו אותה. היא השאירה בי חתיכה. אני אישית מעריצה אותה ואני לא מכירה אותה פנים מול פנים. הלוואי הייתי מכירה אותה, טביעת הקול שלה עושה משהו."

לא הכל ורוד בטלוויזיה:

את פריצת הדרך הראשונה שלה עשתה זוהר דרך תוכנית הריאליטי 'הכוכב הבא', אי שם הרחק בזמן ב2022. ולמרות הפרגונים והאהדה - לא הכל היה ורוד בכלל במסך הטלוויזיה. 

"לאנשים היה להם מרפקים ואני לא ידעתי איך אני מסבירה מה אני רוצה לעשות על הבמה. הייתי ילדה וחיפשתי שאנשים יהיו חברים שלי, והבנתי שאנשים באו לעבוד, עם ידע, ניסיון וכוח." מספרת זוהר, ומשתפת בתחושה הקשה וההלם שליווה אותה לאחר התוכנית והשפיע על הפן המוזיקלי שלה.

לא רציתי שיקחו אותי כילדה, אבל אין מה לעשות - הייתי ילדה. הייתי נורא נורא צעירה. זאת הייתה חוויה שבנתה אותי וחישלה אותי, והיו לי רגעים נורא מאושרים בתוכנית. זה לחץ שנורא נורא קשוח בגיל הזה.

זאת פשוט מסגרת נורא גדולה לילדה יחסית. חשבתי שאני באה לקייטנה אבל זה לא קייטנה. הייתי בת 17 ולא ידעתי למה אני נכנסת, כשההופעה היחידה שעשיתי הייתה ביום זיכרון. לא השתפשפתי על במות וכל זה, ולא רציתי לעסוק במוזיקה אחרי התוכנית."

אחרי הכוכב הבא היא גדלה והגיעה לנאפו בהמלצת המורה לגיטרה שלה אז, והאח הגדול של אסף מדמוני, קלידן שמנגן בנאפו ומהווה לזוהר כחבר טוב ושותף לדרך.

זוהר ראתה את הבמה הפתוחה ועלתה לשיר שם לראשונה, והיא התאהבה באנשים ובמקום, ובאווירה של ימי השני בנאפו. ומאז - כמעט כל שבוע היא שם. מה שנתן לה מקום לאחות את הטראומה מהתוכנית בין אם זה הלחץ, החרדה, פחד הבמה וכל הרגשות הנלווים.

"אבל זאת הייתה חוויה מדהימה ומאז גדלתי, השתפרתי והתפתחתי." מסכמת זוהר במבט לאחור על הכוכב הבא.

הלהקה הצבאית:

היא התגייסה ללהקה צבאית אחרי שהבמה הפתוחה בנאפו נתנה לה ביטחון, והיא הבינה שהיא לא רוצה לוותר על המוזיקה. היא מרגישה כל כך בנוח על הבמה שהיא מאושרת.

"אני לומדת המון. גם מבחינת השירה שזה מיומנויות שלא הייתי רגילה אליהם לפני. לשיר בלהקה זה לא כמו לשיר סולו. יש שם דברים שהם נורא שונים מהחיים האזרחיים. אני לומדת להיות ולשיר בלהקה, הם חברים מאוד טובים שלי ואני מאוד אוהבת אותם, והצבא זה סוג של מחנה אימונים."

"התפקיד הזה זה צבא, אנשים חושבים שזאת קייטנה וזה לא צבא, אבל לא. זה תפקיד בצבא ואני עובדת מאוד קשה שם, וזאת זכות ענקית. יש את הרגעים האלו שהלוחמים יוצאים מלחימה ואני שרה להם, והם מקבלים אתנחתא מוזיקלית והם פשוט מאושרים ובאמת זכינו בקטע הזה".

דרך הלהקה הצבאית, נבחרה זוהר להופיע עם הזמר המפורסם עדן חסון במשרד הממלכתי לציון שנה לטבח ה7.10, "זה היה מאוד מרגש וממש זכות לעשות את זה".

והיום, כשהיא לקראת השחרור - היא משתדלת לקחת הופעות, קולות רקע ועוד כדי להשתפשף בתחום לאו דווקא בפרונט. היא מחפשת להתבשל עדיין, להכיר ולעשות המון פרוייקטים שיפתחו אותה גם אם לא על הבמה, למרות שהיא כן מופיעה. "אני נהנת מהדרך ואני יודעת שאני רק בהתחלה. 

וכשתכף השחרור, לאן תפרשי כנפיים?

"התכנון שלי הוא לעשות אלבום, אבל קודם כל אני רוצה לעשות טיול אחרי הצבא של כשנה לדרום אמריקה. אבא שלי גם טייל שם ותמיד כילדה הייתי רואה את האלבומים שלו משם, וראיתי כמה הוא ראה וחווה. ואז לחזור ולעבוד על האלבום."

הדיווה המקומית מספרת שכבר התחילה בתהליך היצירה שלה, ועוד מתנסה ולומדת בכתיבת השירים שיספרו אותה ואת חייה שלה, "יש שירים שכתבתי שהם רק טיוטות ראשונות, ויש שירים שהם כן מוכנים אבל אני עוד לא בשלה להוציא אותם.

בעיקרון אני מנסה לגעת בהכל. אני עדיין יוצרת נתיב משלי שהוא מאוד מאוד ברור, אני רק בהתחלה ולוקח זמן עד שאתה מגלה את הקול האמיתי של עצמך ואת הדרך שבה אתה מבטא את עצמך הכי טוב."

וכשהיא עם ראש על הכתפיים ורגליים על הקרקע, כשהצניעות מובילה את דרכה, זוהר יעקובי שואפת לפרוץ את תקרות הזכוכית שמעליה, חולמת בגדול על ששיריה ילוו את היום יום של האחרים ויתפסו את ליבם יותר מכל, ובעיקר כשהם צריכים אתחול לנפש. אבל זה לא נגמר כאן.

"לשיר את השירים שלי באולם ענק, עם תזמורת של כאיזה 40 נגנים שזה לא בא ברגל, כשאני עם שמלת טרפלז שחורה וכפפות שחורות - לוק פגזי. ובעיקר שאני אהיה שלמה עם הכל. עם השירים, עם עצמי, עם המוזיקה והמקום שהגעתי אליו בחיים."

ובנתיים, את איימי ויינהאוס הישראלית והילדה של אבא - אפשר למצוא (ואסור לפספס!) ולהנות ממנה בבמת הנאפו בכל ערב שני.

"הנגנים בנאפו נהיו המשפחה שלי ואני אוהבת אותם הכי בעולם הזה, וזכיתי, באמת זכיתי בהם. אומנם נפגשנו הכי במקריות אבל הם נהיו המשפחה שלי והגב שלי ואני חושבת שזכיתי לחיים. הם חלק ענק מהדרך שלי ואני משארת שהם גם עוד יהיו חלק נורא גדול בהמשך, בעזרת ה'."