חוויית הנסיעה המחרידה הפכה למדהימה- סיפורו של חייל
דור פלג
22.10.15 / 18:06
בשבוע שעבר, נסעתי ברכבת מהבסיס שלי, בבקעת הירדן, הביתה. במהלך הנסיעה ניגש אליי אדם ואחרי 3 דקות,
בשבוע שעבר, נסעתי ברכבת מהבסיס שלי, בבקעת הירדן, הביתה. במהלך הנסיעה ניגש אליי אדם ואחרי 3 דקות, הבנתי שהוא האדם הכי נחמד שפגשתי מזה הרבה מאוד זמן, ושהוא נתן לי את המחווה הכי מדהימה שאי פעם קיבלתי- שגורמת לי לחייך עד עכשיו
תמיד ראיתי בפייסבוק שחיילים מפרסמים על קטעים מרגשים שהיו להם. בעל מסעדה שילם לכל המחלקה על האוכל, ספרים שמציעים תספורות חינם לחיילים במדים ועוד מגוון אדיר של סיפורים. אף פעם לא חשבתי שאני אתקל בדבר כזה, ובטח לא ספציפית במי שנתקלתי.
מיכאל גנו. מתוך: דף הפייסבוק האישי שלו
בכמה הדקות שהגיעו אחר כך מיכאל סיפר לי כמה שהוא מעריך חיילים, כמה הוא אוהב ישראלים ואת כמות התמיכה העצומה של ארה"ב במדינה ובכוחות הביטחון בפרט. הוא הראה לי את האהבה והתמיכה שבכנות, לא יוצא להרבה חיילים לקבל, בטח שלא בימים קשים כמו אלו של עבודה מסביב לשעון ולילות ללא שינה. אתם צריכים להבין שכמה המילים הקטנות האלה, מגמדות את העובדה שאת כמות שעות השינה בכל השבוע אפשר לספור על יד אחת, וגורמות לי לשכוח בכלל עייפות מהי. הוא טען שבלעדינו לא הייתה מדינה, שאנחנו שומרים עליו ועל כל המשפחה שלו. הוא סיפר כמה הוא מעריך את זה שבמקום שנלך לעבוד או ללמוד באוניברסיטה- אנחנו מקריבים את החיים שלנו ודואגים לזה שהוא יוכל לקום בבוקר, לטייל בישראל ולהרגיש בטוח. אחר כך דאג לוודא שכל הקרון יידע שהוא שם, ובעיקר שאנחנו, החיילים, שם, והתחיל לעבור בין האנשים ולשאול- "נכון שהם מדהימים ?", "בלעדיהם לא היינו כאן".
אחרי הנאום המרגש והדי סוחף הזה, יש לציין, מיכאל ביקש ממני להפוך את הכרטיס.
בגב הכרטיס היה המשפט Hershey’s for heroes. למי שלא מכיר, הרשיז' היא חברת שוקולד אמריקאית.
לפני שהספקתי להבין מה קורה או לעכל את משמעות המשפט, מיכאל דחף לידי 3 חבילות שוקולד גדולות של הרשיז ואמר לי שזה המעט שהוא יכול לעשות בשבילי, בשבילנו.
אנחנו יחד עם מיכאל. והרבה מאוד שוקולד. צילום: מיכאל גנו
אחר כך, סיפר לי שזה מה שהוא עושה ב3 השנים האחרונות- מטייל ומגיע אל חיילים, ברחבי גבולות המדינה, מסוריה עד לעזה, ממצרים עד לבנון וירדן, ומחלק להם שוקולדים עם פתקים עליהם. כשאמר לי את זה, שמתי לב שגם על השוקולד שהוא הביא לי יש פתקים, או יותר נכון- ברכות. על כל חבילת שוקולד הייתה ברכה שכתב אזרח אמריקאי בשבילנו, כוחות הביטחון הישראלים. אלו היו כמה מילים טובות על מנת להראות תמיכה. "לא משנה איפה אתה משרת ואיפה אתה גר, אני אגיע אלייך", מיכאל אמר לי.
"תילחמו למען השם, חיים ארוכים לישראל", היה כתוב בברכה מנאשוויל. בזו מווירג'יניה היה כתוב- "האמיצים, החזקים ! תודה לכם על כך שאתם מגנים על המדינה היהודית. אמריקה עומדת לצידכם !".
ברכות מאנשי אמריקה. צילום: ספיר שילוח
מיכאל הסביר לי שאת הברכות כותבים אזרחים אמריקאים. הוא סיפר שהאזרחים האמריקאים שהוא מכיר בתוכנית שלו, מרחבי כל ארצות הברית, רוצים להראות תמיכה בכוחות הביטחון הישראליים ולא יודעים איך. לכן, הם קונים חבילות על גבי חבילות של שוקולד הרשיז', מכינים ברכות, מדביקים ושולחים אליו בדואר. מיכאל, כשליח האזרחים האמריקאיים- מחלק את השוקולדים האלו לנו, ואומר את המילים היפות שהאמריקאים מייחלים לומר לנו בעצמם.
מוריס וסליה כהן מניו יורק מכינים ברכות. צילום: דף הפייסבוק של מיכאל גנו
ואחרי שחשבתי שאני לא יכול להיות מופתע עוד יותר, קרה משהו מדהים. מיכאל ניגש לעוד חייל, ואחריו לעוד אחד, ועוד אחד. בסופו של דבר, הוא נתן שוקולדים והמון מילים טובות לכל חייל בקרון, וברכבת הזו.
זו בהחלט המחווה הכי יפה שאי פעם ערכו לי, ואני לא חושב שמיכאל, או אתם, תוכלו לתאר לעצמכם בכלל מה ההרגשה ברגעים האלו, שנצרבים אחר כך בזיכרון כמו סרט טוב. אני מאחל לכל חייל בצבא ההגנה לישראל שייפגוש את מיכאל, יישמע אותו אומר את המילים המדהימות האלה שיוצאות מהפה שלו בכל כך הרבה תשוקה ואהבה.
באותו היום, כשהגעתי הביתה, נכנסתי לדף הפייסבוק של מיכאל. ראיתי שהוא העלה 80 תמונות, עם למעלה מ100 חיילים שונים- רק מאותו היום. כשגללתי אחורה את הדברים שפירסם, ראיתי מאות תמונות ועשרות סרטונים שלו מחלק שוקולדים לחיילים, שוטרים, קצינים ונגדים, בנים ובנות- ולכל אדם שקשור איכשהו לכוחות הביטחון של המדינה.
זה דף הפייסבוק של הארגון שהקים מיכאל.אני חושב, ואני בטוח שגם אתם חושבים שמגיע לו הכבוד הזה-
תנו לו בלייק !
קישור לדף
מסר אישי ממני, לתושבי גן יבנה ולאזרחי מדינת ישראל בכלל:
המעשים הקטנים האלה, שבשבילכם הם בסך הכל לתת שוקולד לחייל, לשלם לו את השקל שעולה הכניסה לשירותים בתחנה המרכזית או לשלוח לו ציור שהילד שלכם צייר- הם בשבילו נקודות אור שיכולות להפוך את היום הכי אפור, ליום הכי שמח וטוב שיכול להיות. תמשיכו במעשים הטובים בשביל החיילים, תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים הכי טוב ותראו כמה שיותר תמיכה בכל כוחות הביטחון. בזמנים קשים כמו אלו- זה הדבר הכי טוב שיכול להיות.
בדיוק עכשיו, כשהמדינה גועשת ובגן יבנה בפרט מתקיימת עצרת לתמיכה בכוחות הביטחון, זה הזמן שלי לומר לכם שאנחנו תומכים בכם בחזרה. נעשה הכל כדי שתהיו בטוחים.
מחבק אתכם בחזרה בשם כל חטיבת כפיר וצבא ההגנה לישראל בכלל !
אתם יכולים להניח איך זה להסתובב ברחוב עם המצב הבטחוני של מדינת ישראל היום. תתארו לעצמכם שלא רק שאני מסתובב בתל אביב, שנהייתה מסוכנת לא פחות מכל כפר או אזור מעורב, אלא שאני על מדים. לא רק שאני על מדים- אני עם נשק. אתם יכולים לנסות להבין מה זה בשבילי לשבת באוטובוס שעובר בכל הכפרים בצפון ובמקומות כמו עפולה, אליו עולים עשרות אנשים מעוררי חשד, בעלי המראה הסטיגמטי האולטימטיבי של אדם שמסוגל לפגוע בי. הדרך מהבסיס עד הבית גובלת בתיאור- מחרידה. אני מוכן עם הנשק וכל החיילות שלידי עם גז הפלפל הצה''לי. מבטים לכל עבר, סריקה של כל השטח מסביב לאוטובוס ואפילו התקף לב קטן בכל פעם שהאוטובוס עוצר ב'דרמטיות'. נעיצות עיינים לפחות 10 פעמים בכל אחד שרק מתקרב. כשנכנסנו לרכבת, הרגשתי מן הקלה. הרגשתי שאני במקום סגור ושאף אחד לא יכול לפגוע בי. ישבתי ברכבת ביחד עם עוד חיילת שמשרתת יחד איתי. התיישבנו ברכבת ב'ריבוע' מושבים משלנו ודיברנו. דיברנו על המצב הבטחוני, על כמה שכל אחד מעורר חשד ועל כך שכל רעש, ולו הכי קטן, גורם לך לקפוץ במקום. לפתע, באמצע הנסיעה, התיישב מולנו אדם צעיר, בסביבות גיל ה40, עם גופייה של חיל האוויר הישראלי. לפתע, שאל באנגלית לשמי ולשם החיילת שאיתי ולחץ את ידינו. אחר כך הציג את עצמו. שמו מיכאל גנו, אזרח אמריקאי שכעת גר בישראל ובבעלותו תכנית רדיו. הוא נתן לי את כרטיס הביקור שלו ושאל אותי אם אני מוכן לראות משהו מדהים.
מיכאל גנו. מתוך: דף הפייסבוק האישי שלו
בכמה הדקות שהגיעו אחר כך מיכאל סיפר לי כמה שהוא מעריך חיילים, כמה הוא אוהב ישראלים ואת כמות התמיכה העצומה של ארה"ב במדינה ובכוחות הביטחון בפרט. הוא הראה לי את האהבה והתמיכה שבכנות, לא יוצא להרבה חיילים לקבל, בטח שלא בימים קשים כמו אלו של עבודה מסביב לשעון ולילות ללא שינה. אתם צריכים להבין שכמה המילים הקטנות האלה, מגמדות את העובדה שאת כמות שעות השינה בכל השבוע אפשר לספור על יד אחת, וגורמות לי לשכוח בכלל עייפות מהי. הוא טען שבלעדינו לא הייתה מדינה, שאנחנו שומרים עליו ועל כל המשפחה שלו. הוא סיפר כמה הוא מעריך את זה שבמקום שנלך לעבוד או ללמוד באוניברסיטה- אנחנו מקריבים את החיים שלנו ודואגים לזה שהוא יוכל לקום בבוקר, לטייל בישראל ולהרגיש בטוח. אחר כך דאג לוודא שכל הקרון יידע שהוא שם, ובעיקר שאנחנו, החיילים, שם, והתחיל לעבור בין האנשים ולשאול- "נכון שהם מדהימים ?", "בלעדיהם לא היינו כאן".
אחרי הנאום המרגש והדי סוחף הזה, יש לציין, מיכאל ביקש ממני להפוך את הכרטיס.
בגב הכרטיס היה המשפט Hershey’s for heroes. למי שלא מכיר, הרשיז' היא חברת שוקולד אמריקאית.
לפני שהספקתי להבין מה קורה או לעכל את משמעות המשפט, מיכאל דחף לידי 3 חבילות שוקולד גדולות של הרשיז ואמר לי שזה המעט שהוא יכול לעשות בשבילי, בשבילנו.
אנחנו יחד עם מיכאל. והרבה מאוד שוקולד. צילום: מיכאל גנו
אחר כך, סיפר לי שזה מה שהוא עושה ב3 השנים האחרונות- מטייל ומגיע אל חיילים, ברחבי גבולות המדינה, מסוריה עד לעזה, ממצרים עד לבנון וירדן, ומחלק להם שוקולדים עם פתקים עליהם. כשאמר לי את זה, שמתי לב שגם על השוקולד שהוא הביא לי יש פתקים, או יותר נכון- ברכות. על כל חבילת שוקולד הייתה ברכה שכתב אזרח אמריקאי בשבילנו, כוחות הביטחון הישראלים. אלו היו כמה מילים טובות על מנת להראות תמיכה. "לא משנה איפה אתה משרת ואיפה אתה גר, אני אגיע אלייך", מיכאל אמר לי.
"תילחמו למען השם, חיים ארוכים לישראל", היה כתוב בברכה מנאשוויל. בזו מווירג'יניה היה כתוב- "האמיצים, החזקים ! תודה לכם על כך שאתם מגנים על המדינה היהודית. אמריקה עומדת לצידכם !".
ברכות מאנשי אמריקה. צילום: ספיר שילוח
מיכאל הסביר לי שאת הברכות כותבים אזרחים אמריקאים. הוא סיפר שהאזרחים האמריקאים שהוא מכיר בתוכנית שלו, מרחבי כל ארצות הברית, רוצים להראות תמיכה בכוחות הביטחון הישראליים ולא יודעים איך. לכן, הם קונים חבילות על גבי חבילות של שוקולד הרשיז', מכינים ברכות, מדביקים ושולחים אליו בדואר. מיכאל, כשליח האזרחים האמריקאיים- מחלק את השוקולדים האלו לנו, ואומר את המילים היפות שהאמריקאים מייחלים לומר לנו בעצמם.
מוריס וסליה כהן מניו יורק מכינים ברכות. צילום: דף הפייסבוק של מיכאל גנו
ואחרי שחשבתי שאני לא יכול להיות מופתע עוד יותר, קרה משהו מדהים. מיכאל ניגש לעוד חייל, ואחריו לעוד אחד, ועוד אחד. בסופו של דבר, הוא נתן שוקולדים והמון מילים טובות לכל חייל בקרון, וברכבת הזו.
זו בהחלט המחווה הכי יפה שאי פעם ערכו לי, ואני לא חושב שמיכאל, או אתם, תוכלו לתאר לעצמכם בכלל מה ההרגשה ברגעים האלו, שנצרבים אחר כך בזיכרון כמו סרט טוב. אני מאחל לכל חייל בצבא ההגנה לישראל שייפגוש את מיכאל, יישמע אותו אומר את המילים המדהימות האלה שיוצאות מהפה שלו בכל כך הרבה תשוקה ואהבה.
באותו היום, כשהגעתי הביתה, נכנסתי לדף הפייסבוק של מיכאל. ראיתי שהוא העלה 80 תמונות, עם למעלה מ100 חיילים שונים- רק מאותו היום. כשגללתי אחורה את הדברים שפירסם, ראיתי מאות תמונות ועשרות סרטונים שלו מחלק שוקולדים לחיילים, שוטרים, קצינים ונגדים, בנים ובנות- ולכל אדם שקשור איכשהו לכוחות הביטחון של המדינה.
זה דף הפייסבוק של הארגון שהקים מיכאל.אני חושב, ואני בטוח שגם אתם חושבים שמגיע לו הכבוד הזה-
תנו לו בלייק !
קישור לדף
מסר אישי ממני, לתושבי גן יבנה ולאזרחי מדינת ישראל בכלל:
המעשים הקטנים האלה, שבשבילכם הם בסך הכל לתת שוקולד לחייל, לשלם לו את השקל שעולה הכניסה לשירותים בתחנה המרכזית או לשלוח לו ציור שהילד שלכם צייר- הם בשבילו נקודות אור שיכולות להפוך את היום הכי אפור, ליום הכי שמח וטוב שיכול להיות. תמשיכו במעשים הטובים בשביל החיילים, תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים הכי טוב ותראו כמה שיותר תמיכה בכל כוחות הביטחון. בזמנים קשים כמו אלו- זה הדבר הכי טוב שיכול להיות.
בדיוק עכשיו, כשהמדינה גועשת ובגן יבנה בפרט מתקיימת עצרת לתמיכה בכוחות הביטחון, זה הזמן שלי לומר לכם שאנחנו תומכים בכם בחזרה. נעשה הכל כדי שתהיו בטוחים.
מחבק אתכם בחזרה בשם כל חטיבת כפיר וצבא ההגנה לישראל בכלל !
---------------------
יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ
--------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן
