גן יבנה נט נפרדת מהעורכת ליהן אורמן

בין שלל הדברים הדברים, שהתעסקה כעורכת האתר (וזה ממש על קצה המזלג) היה אפשר למצוא סיפורים מרגשים כמו הזוג החרדים הגן יבנאי שבאומץ רב קיבל ילדיהם הגאים, דרך נושאים שבשגרה כמו ה"רונדו" השנתי, סיקור בעלי עסק חדשים חשיפתם ודחיפתם במדיה שלנו, והקמת קטוגריית "אנשים" שיצאה קצת מהאופי החדשותי ופנתה יותר לתושבים שמרכיבים את הישוב שלנו.

תפסנו את ליהן לראיון פרידה, שהיא בצד השני, לשם שינוי, כמרואיינת :

ליהן, איך את מסמכת את תקופתך באתר?

עליות ומורדות, התלהבות ותסכול, סיפוק ושעמום,  הכרת תודה וחוסר הערכה, אבל בעיקר תקופה של למידה. למידה מקצועית, אישית, וסביבתית. החיים בגן יבנה מאוד קהילתיים, או לפחות נראה כך מהצד השני של המקלדת. המדיה החברתית מוסיפה לא מעט שמן למדורה הזו, פעילויות חברתיות רבות זמינות יותר בזכותה. כעורכת האתר של הישוב, הרגשתי צורך להיות חלק מהקהילה - בעיקר ברשתות החברתיות - ולהיות לה לעזר, להעלות את המודעות במגוון נושאים, לחקור את הסוגיות שעולות על פרק היום של התושבים ולתת מענה לקהל כמה שיותר מגוון מתוך הישוב, לרוב התמקדתי בכתבות עם אווירה טובה, עד שמישהו חייב היה לקבל על הראש :)

יש אנשים טובים בגן יבנה, כיף שיש עם מה לעבוד, שיש היענות ושיתוף פעולה, ויותר מהכל יש עניין. כיף.

מה למדת על הישוב מנקודת מבט של עורכת?

ראשית, אני רוצה לציין שעל-אף היותי תושבת גן יבנה מעל לעשור, הקשר שלי לישוב וההיכרות שלי עם הרשויות, התושבים והעסקים- שאפו לאפס. גדלתי באשדוד והגעתי לגן יבנה בתקופת הצבא, לא לקחתי חלק בשום מסגרת בישוב ובקושי הכרתי את השכנים. זה לא תחילתו של סיפור עצוב, כי כל מה שהייתי צריכה אז היה פשוט מחוץ לגן יבנה. אז הנה שיעור מס' אחד שלי- יש בגן יבנה הרבה יותר מכפי ששיערתי. מעבר לכך, זכיתי להכיר את מקום מגוריי, את התנהלות הרשויות, את קשרי הקהילה ואת האנשים המוצלחים שיוצרים אותה.

האם הרגשת שכתבות שהעלית עוררו מודעות בנושאים מסוימים?

כאמור, תושבי גן יבנה הם קהילה מאוד פעילה, רבים נרתמים לעזרה לזולת ורבים משתפים מקרים שנגעו לליבם כדי לעזור בהיקף גדול יותר. אחד המקרים שהכי זכורים לי היה הכתבה על יצחק פיש- איש גדול. פיש ניצול שואה מותיקי תושבי גן יבנה, בעל חנות במרכזון המושבה, לוחם (לפחות כך אני רואה את זה). במרץ האחרון העלה תושב גן יבנה אמיר בנגין פוסט בפייסבוק, והמשפט הבא הניע אותי לכתוב על כך באתר:

" הכח בידיים שלנו, בואו נראה לו אהבה".

לקחתי את הכתבה ללב, הכנתי ריאיון, צילמתי, אפילו קניתי כמה דברים לסבתא היקרה. לאור השיתופים והמעורבות החברתית, החליטה מועצת גן יבנה להעניק לפיש את אות יקיר הישוב. לא מרגש? -ממליצה לקרוא את הכתבה למי שפספס. 

חלק מעשרות אם לא מאות התגובות שקיבלה הכתבה בזמנו :

מסר סיום שאת מעוניינת להגיד לתושבי גן יבנה

תחילה , ארצה להודות לך לך צור,  תודה על ההזדמנות, תודה על המקצעויות ותודה על התענוג שבעבודה איתך. 

(מגזימה - צ.י)

לתושבי גן יבנה, המשיכו ליצור רשתות של קשרים, המשיכו לשאוף לטוב ביותר, חזקו את המעורבות ותפסיקו לרכל, אל תוותרו על מה שמגיע לכם, המשיכו בנתינה ובשיתוף, השקיעו בדורות הצעירים, חבקו את העסקים הקטנים המפרנסים משפחות בישוב ומהווים פתרון זמין ללא מעט תושבים, הושיטו יד לשכן, תעשו סלפי בין השדות שליד הבית, תאמצו כלב, תשתלו פרחים, תקפצו מידי פעם לבקר את יקיר הקהילה- מר פיש- בחנות, ותאהבו את החיים בישוב- יש טובים יותר אבל אין כמוך- גן יבנה.

ליהן, היה העונג לעבוד איתך, אני ואני חושב שאני מדבר בשם כל גולשי האתר, תודה על זמנך באתר והמון הצלחה בהמשך!