פרשת ויקהל: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)
07.03.24 / 11:57
"פרשתנו אחת הפרשיות היפות שבתורה. התורה מדברת על חכם לב, על נדיבות, רגע השיא של עם ישראל שתורמים בלי סוף מכל הבא ליד לבית השם. וכמו תמיד, יש את אלה שמתחמקים מלתת, ואם כבר נותנים, אז נותנים בסוף." הרב דוד הכהן שליט"א, על פרשת השבוע המתארת את חריצותם של ישראל בהבאת תרומתם למשכן השם, פרשת ויקהל>>>
פרשת "ויקהל" בפי הרב דוד הכהן שליט"א: לכל אחד מאתנו, ברזומה שלו, יש טעויות, יש כישלונות, יש פשעים, יש חטאים ויש נפילות שאנו מנסים לשכוח מהן, למחוק אותן מעלינו. השאלה היא איך אנו מסתכלים על כישלונות העבר, על החטאים שלנו? בני אדם, בד"כ, לא נוטים לשכוח את העבר. העבר רודף את האדם לאורך כל הדרך, משעשה מעשה שלא יעשה, זוכרים לו זאת כל ימי חייו. תמיד, כשיראו אותו, יצביעו עליו ויאמרו הנה זה הוא, התווית לא תוסר מעליו לעולם.
פרשתנו אחת הפרשיות היפות שבתורה. התורה מדברת על חכם לב, על נדיבות, רגע השיא של עם ישראל שתורמים בלי סוף מכל הבא ליד לבית השם. וכמו תמיד, יש את אלה שמתחמקים מלתת, ואם כבר נותנים, אז נותנים בסוף . פרשת ויקהל מתארת את חריצותם של ישראל בהבאת תרומתם למשכן השם.
אומרת התורה "וַיֵּצְאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ". מהו ההבדל בין איש אשר "נְשָׂאוֹ לִבּוֹ" לבין אשר "נָדְבָה רוּחוֹ"?
האור החיים הקדוש מבאר את ההבדל: יש שתי דרגות במתנדבים. האחד המתנדב ברצון נפשו, כפי יכולתו וערך ממונו, לזה קוראת התורה "נָדְבָה רוּחוֹ". והשני הוא המתנדב יותר מיכולתו, מגודל טוב ליבו ולזה יקרא "נְשָׂאוֹ לִבּוֹ".
כלומר, בנדבת המשכן התייצבו שני סוגי יהודים מתנדבים: הראשון, זה מתנדב שחי את המציאות הטבעית שלו. הוא בודק בכיסו את יכולתו הממונית ובשמחה רבה תורם כפי יכולותיו את תרומת השם, זהו איש אשר "נָדְבָה רוּחוֹ". ומאידך, יש את היהודי חם הלב, אשר גודל השעה וההזדמנות לזכות להיות חלק במשכן השם, הוא כלל לא בוחן את יכולותיו הכלכליות הריאליות, אלא הוא מתעלה מעל עצמו ויכולותיו כי נשאו ליבו מעל המציאות לזכות להיות חלק ממשכן השם.
ומסיים האור החיים את דבריו הקדושים ולזה אמר כי בעם ישראל נמצאים שני סוגי נותני צדקה ופתחה התורה במעולה שבשניהם ואמרה "כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ". דקדק הפסוק לוומר טובת איש לשון חשיבות וכנגד השני אמרה התורה " וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ". לא אמרה איש, כי אינו חשוב בערכו של הראשון.
אומרת התורה "וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ--אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים: לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן".
כותב רש"י אמר רבי נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחילה ואילו במלאכת המשכן לא התנדבו בהתחלה? אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו הציבור מה שמתנדבים ומה שיחסר אנו נשלים אותו. כיוון שהשלימו ציבור את הכל, כמו שנאמר "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם" אמרו הנשיאים מה עלינו לעשות כעת? הביאו את אבני השהם. לכן התנדבו בחנוכת המזבח הראשונים ולפי שנתעצלו בתחילה, נחסרה אות משמם וְהַנְּשִׂאִם כתוב בלי האות י.
לצפייה ושמיעת דברי הרב דוד הכהן שליט"א, על פרשת השבוע, פרשת ויקהל, היכנסו לקישור הבא:
---------------------
יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ
--------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן
