להתחיל מבראשית: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)

"להתחיל מבראשית" מפי הרב דוד הכהן שליט"א: "התורה פותחת במילים "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" – התורה מתארת בהרחבה ובתיאור מדויק את מהלך הבריאה. מה היה לפני שהשם ברא את העולם ומה קרה ברגע שהקב"ה החליט לברוא את העולם. איך ברא הקב"ה את העולם, את כל היקום את החיות ואת העופות, ואיך ברא השם את נזר הבריאה – האדם וחוה אשתו, הכל מתואר בפרוטרוט ללא מקום להשארת ספקולציות והשערות שונות ומשונות.

מתנה גדולה שכל שנה ושנה הקדוש ברוך הוא נותן לנו את הראשית החדשה זה מסמל ליהודי שמה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה. התחלה חדשה הינה הזדמנות ראויה לקבלות טובות ולשינוי חיובי.

ביום הראשון של הבריאה נאמר: ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. לא כתוב יום ראשון כמו בכל הימים שכתוב יום שני, יום שלישי, יום רביעי, ביום הראשון כתוב יום אחד אחד בלשון הקודש זה מיוחד. הבריאה הכי חשובה והמיוחדת זו הבריאה של היום הראשון.

מה נברא ביום הראשון? ההבדלה! ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך. זה יסוד החיים. אדם צריך לדעת להבדיל בין עיקר לטפל, בין קודש לחול, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה

אדם שאצלו הכל מתערבב, הקודש והחול, האור והחושך או אז מתקררת בו האמונה ומשם הדרך קצרה להיחלשות בשמירת התורה והמצוות.

ידוע שאתרוג מורכב עם לימון או עם כל פרי הדר הוא אתרוג פסול, אם לימון מורכב פסול, ראש מורכב אינו פסול? כאשר אדם מערבב דברים של קודש וחול ולא יודע להבדיל ביניהם זה דבר פסול ביותר ואז אי אפשר להתקדם לבניית היום השני כי היסוד רקוב. לכן אומר בורא עולם  קודם כל תדע "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" אחד זו הבריאה המיוחדת.

מניין לנו באמת שאחד זה המיוחד?

הגמרא במגילה כח' אומרת: את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים. שואלת הגמרא למה הפסוק אומר את הכבש האחד אם אמרת כבש ידוע שזה אחד? היה צריך להיות כתוב: את הכבש תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים? למה כתוב האחד? אלא האחד הכוונה המיוחד!

כשהיו לוקחים כבש לקרבן התמיד היו לוקחים את הכבש המיוחד שבעדר, המשובח ביותר.

כך גם כשאנו אומרים: שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד מה זה אחד? אחד יחיד ומיוחד

זה יסוד גדול מאוד לכל החיים, צריך לבקש מה' יתברך, רבונו של עולם, זכה אותנו שנדע להבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך.

כאשר אדם מרגיש שהוא בנפילה רוחנית. אין לו מתיקות לא בלימוד ולא בתפילות, ולא בקיום המצוות, עליו לבדוק האם ראשו מונח רק בתורה, בתפילה ובעבודת ה' או שמא יש דברים אחרים שמעסיקים אותו. כמו למשל איזה מכשיר טלפון, או איזה טאבלט וכדומה שהוא צולל בתוכו ורואה בו כל מיני מרעין בישין?

כאן טמונה הבעיה. רואים כל מיני דברים נגועים בכל מיני חיידקים ווירוסים קשים ביותר שחודרים למוח האדם ומטמטמים אותו, אחרי הכל אנחנו בני אדם, יש יצרים, יש דחפים וכך האדם נופל ה' ישמור. זה נקרא לערבב בין קודש לחול, טהור עם טמא, אור עם חושך! זה משפיע על האדם ומקרר אותו בעבודת ה'

לכן אומרת התורה: ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד לא יום ראשון. זה לא ראשון שני שלישי אלא יום אחד. וכפי שאומרים אנו בפתח אליהו: אנת הוא חד ולא בחושבן, הכוונה היא על המיוחדות של היום הראשון ולא בחשבון של יום ראשון, שני, שלישי וכו'..

היום הראשון זה הבריאה המיוחדת מכל הימים כי אם אדם רוצה לבנות את האישיות שלו, את הרוחניות שלו, לצקת בבית שלו ערכים של תורה, של יראת שמים הוא חייב לעשות הבדלה בין קודש לחול ובין אור לחושך. כי אם ההבדלה הזו חסרה לך אין מה לבנות, היסוד רעוע וכל מה שתבנה ירד לטמיון

הגמרא במסכת כתובות אומרת: שלושה בני עולם הבא. הדר בארץ ישראל, המגדל בניו לתורה למצוות ולמעשים טובים והמבדיל במוצאי שבת.

לגור בארץ ישראל זה באמת מסירות נפש, לא פשוט בכלל לגור בארץ ישראל. לגדל ילדים לתורה ולמצוות זה גם מסירות נפש גדולה ביותר, אבל המבדיל על הכוס במוצאי שבת, מה זה? זה קשה? מה הכוונה מבדיל על הכוס?

אלא הכוונה היא שאדם לוקח את הרעיון שבהבדלה. המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ונזהר במשך כל ימי חייו שלא לערבב בין הקודש לחול. לא כמה שעות של תורה וכמה שעות של הבלי העולם הזה. אדם כזה הוא בין עולם הבא

אם הבריאה של היום הראשון שהיא הבדלה לא ברורה ולא מיושמת, אזי אין מה להתקדם הלאה. זה שאומרת התורה בסוף הפרשה: וינחם אלוקים אשר עשה את האדם בארץ כי יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.

הקב"ה ראה שהבריאה נוהגת לא כמו התכנית שהוא חשב שתהיה הבדלה בין האור לבין החושך, ואילו בני האדם מה עשו? כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. לא היתה הבדלה בין בני האדם לחיות ולבהמות, כולם השחיתו את דרכם.

העולם היה מושחת, בני האדם איבדו כל רסן, וכשהאדם חוטא אף הדומם מושפע, ההשחתה חילחלה אף אל בעלי החיים, אף הם השחיתו את דרכם וחיו מין עם שאינו מינו. והיה הכרח לחטא את העולם, להציפו מים, לטהר את האוויר

אמר הקב"ה אמחה את האדם אשר בראתי אחזיר את העולם לקדמותו כפי שהיה לפני הבריאה ואבנה אותו מחדש.

אדם שיראת ה' בלבו יזכור כי יש בורא לעולם ויידע כי הבריאה החשובה ביותר היא הבריאה של היום הראשון להבדיל בין האור לבין החושך זהו היסוד לחיים תקינים וקדושים