הטור השבועי של דן וקנין - "רות המואביה"

מגילת רוּת   - דן וקנין

"וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹוט הַשֹּׁופְטִים וַיְהִי רָעָב בְּיִשְׂרָאֵל."

הַנְּחָלִים יָבְשׁוּ וְהַשָּׂדוֹת קָמְלוּ כִּי כָּךְ רָצָה הָאֵל.

בָּאָרֶץ סִפְּרוּ כִּי בְּמוֹאָב הַזָּהָב מִתְגַּלְגֵּל בָּרְחוֹבוֹת,

וְאֶפְשָׁר לִחְיוֹת שָׁם יָפֶה, בְּקַלּוּת וּבְלִי חוֹבוֹת.

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב,"

    שם האיש אֱלִימֶלֶךְ וְעִמּוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

"וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם בָּנָיו מַחְלוֹן וְכִלָּיוֹן",

הִגְּרוּ כֻּלָּם לְמוֹאָב וְעָזְבוּ אֶת הַמּוֹלֶדֶת בְּצִיּוֹן.

"וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּישָּׁאֵר עִם שְׁנֵי בָּנֶיהָ,"

אֵם חַד הוֹרִית וְעֹול הַפַּרְנָסָה כֻּלּוֹ עָלֶיהָ.

"וַיִּשְׂאוּ לָהֶם הַבָּנִים נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת, רוּת וְעָרְפָּהּ",

כָּכָה, פשוט, בְּלִי גִּיּוּר, בְלִי רבנים ובלי חנופה.

"וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן,"

וְנָעֳמִי הֵבִינָה שֶׁכָּל עֲתִידָה יָרַד לְטִמְיוֹן.

"וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם בּוֹ הָיְתָה שָׁם עִם כַּלּוֹתֶיהָ",

צָעֲדָה לְאַט בָּרֹאשׁ  והן בְּעִקְבוֹתֶיהָ.

"וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּותֶיהָ: לֵכְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ",

וּמְצָאתֶן מְנוּחָה וְעָתִיד עִם בַּעַל חָדָשׁ ,בַּיִת וְגִנָּה.

תַּקְשִׁיבוּ לִי בְּנוֹתַיי, זֹאת עֵצָה וְאַזְהָרָה,

כִּי הֶהָרִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה!

"ותִשֶּׂאנָה קוֹלָן ותִיבְכֶנָּה וַתִּישַּׁק עָרְפָּהּ לַחֲמוֹתָהּ",

אָמְרָה שָׁלוֹם וְהָלְכָה וְרַק רוּת נִשְׁאֲרָה אִתָּהּ.

נִיסְּתָה נָעֳמִי לְשַׁכְנֵעַ אֶת רוּת לַחֲזֹר לְהוֹרֶיהָ,

אַךְ רוּת סֵירְבָה וְהִתְעַקְּשָׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.

"ותֹאמַר רוּת לְנָעֳמִי אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ".

"כִּי בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין וּבַאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ",

הִתְרַפְּקָה עַל חֲמוֹתָהּ: הִשָּׁעֲנִי עַתָּה עָלַי

"כִּי עַמְּךָ עַמִּי וֶאֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי."

הִביטה נָעֳמִי עַל רוּת כַּלָּתָהּ הַיָּפָה כְּמוֹ צִיּוּר,

וְהֵבִינָה כִּי מַמָּשׁ הָרֶגַע הִתְרַחֵשׁ פֹּה גִּיּוּר!

כַּלָּתָהּ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּיה הָפְכָה בְּרֶגַע אֶחָד לְגִיֹּורֶת,

אַךְ לְמַרְבִּית הַצַּעַר אין הֶמְשֵׁךְ לְזוֹ הַמָּסֹורֶת.

"וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן עַד בּוֹאָן בֵּית לֶחֶם",

עִם נֹאד מַיִם בַּיָּד וּצְרוֹר קָטָן עַל שְׁכֶם.

"וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִילַּת הַקָּצִיר",

וּבְבִיתָן הַדַּל אֵין לֶחֶם, אֵין בָּשָׂר וְאֵין צִיר.

"וּלְנָעֳמִי מוֹדַע לְאִישָּׁה, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל וּשְׁמוֹ בֹּעַז."

אִישׁ צָעִיר, בַּעַל שָׂדוֹת וּנְכָסִים, וְלוֹחֵם נוֹעָז.

אָמְרָה רוּת: "אֲלַקֳטָה בַּשִּׁיבּוֹלִים וְאֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו"

"ותֹאמַר נָעֳמִי, לְכִי בִּתִּי", לַקְּטִי שִׁבֳּלִים, וְחַיְּכִי אֵלָיו.

"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיְבָרֶךְ אֶת הַקּוֹצְרִים"

עוֹרָם בּוֹהֵק, נִצְרָב בַּשֶּׁמֶשׁ, אַךְ הֵם אֵינָם עוֹצְרִים.

רָאָה בֹּעַז אֶת רוּת אוֹסֶפֶת שִׁבֳּלִים וְשׁוֹתֶקֶת,

"וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ : לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת" הַמְּלַקֶּטֶת?

"וַיֹּאמֶר הַנַּעַר: כַּלַּת נָעֳמִי הִיא" וּשְׁמָהּ רוּת הַמּוֹאֲבִיּיָה,

נִשְׁאֲרָה עִם חֲמוֹתָהּ וְעָזְבָה אֶת בֵּית אָבִיהָ.

הִסְמִיק בֹּעַז כְּנער וְלִבּוֹ הָמָה,

רָצָה לִכְתֹּב לָהּ שִׁירִ וְלָהיות לָהּ נחמָה.

נָשַׁם עָמֹק וְאָמַר לָהּ: אַל תֵּלְכִי לִלְקֹוט בִּשְׂדוֹת זָרִים.

אֶתֵּן לָךְ הַרְבֵּה שִׁבֳּלִים וְעֶזְרָה שֶׁל הַנְּעָרִים.

אַל תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה לְבַדְּךָ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,

כִּי שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִכְאַב דְּקִירָתָם.

וְתֹאמַר רוּת: רַק עַכְשָׁיו הִגַּעְתִּי אַרְצָה וְנָוכְרִיָּה הִנְנִי,

"מַדּוּעַ וְלָמָּה מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי"?

"וַיַּעַן בֹּעַז: הֻוגַּד לִי כֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית אֶת חֲמוֹתֵךְ",

וְאָהַבְתִּי שֶׁאַתְּ עוֹזֶרֶת לָהּ וְהִיא תַּחַת אַחְרָיוּתֵךְ.

שָׁמַעְתִּי גַּם שֶׁעָזַבְתָּ אָבִיךְ וְאִימַךְ ובֵאת אֵלֵינוּ,

יִתֵּן אֱלֹהִים שְׂכָרֵךְ וְתִמְצְאִי מָקוֹם וּבַיִת אֶצְלֵנוּ.

הִסְמִיקָה רוּת עִם שׁוֹשַׁנִּים בְּלֶחָיֶיהָ וְשֶׁמֶשׁ בִּשְׂעָרָהּ,

וּבֹעַז הוֹדָה בליבו: אָבוּד לִי, אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַנַּעֲרָה!

שִׂחֵק אוֹתָהּ קָשׁוּחַ:"גְּשִׁי הֲלוֹם וְטַבְלַת פִּתְּךָ בְּחֹמֶץ",

רָצָה לְהַתְחִיל אִתָּהּ אֲבָל לֹא הָיָה לוֹ אֹמֶץ.

אֲכַלֶּה רוּת לְשֹׂבַע וַתְּלַקֵּט בַּשָּׂדֶה עִם הַנְּעָרִים,

וּבָעֶרֶב חָזְרָה הַבַּיְתָה עִם שַׂק מָלֵא שְׂעוֹרִים.

"ותֹאמַר לָהּ חֲמוֹתָהּ: אֵיפֹה לִקַּטְתָּ" אֶת כָּל זֶה?

חִיְּכָה רוּת בְּמִסְתּוֹרִיּוּת וְסִפְּרָה לָהּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה.

"ותֹאמַר לָהּ נָעֳמִי: קָרוֹב לָנוּ הָאִישׁ. הוּא מִגּוֹאֲלֵינוּ."

תְּנַסִּי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וּלְסַפֵּר לוֹ קְצָת עָלֵינוּ.

"הִנֵּה הוּא זֹורֶה אֶת גֹּורֶן הַשְּׂעֹורִים הַלָּיְלָה.

וְרַחֲצַת וְשׂמַת שֶׁמִּלָּתְךָ עָלַיִךְ וְתָבוֹאִי אֵלָיו" כְּמוֹ דִּלְיַלַּהּ.

"וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם",

שְׁכְּבִי קָרוֹב אֵלָיו וְיטב לו וינעם לו וייחם..

"ותֹאמֵר לָהּ רוּת: כָּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי לִי אֶעֱשֶׂה,"

כִּי הוּא גּוֹאֲלִי, ואֶצְלוֹ אֶמְצָא מַחֲסֶה.

שִׁכְבָה רוּת לְמַרְגְּלוֹת בֹּעַז בַּלַּיְלָה בַּגֹּורֶן,

וְשניהם יַחַד הֵרִימוּ אֶת הַמִּפְרָשׂ לָרֹאשׁ הַתֹּורֶן.

הִתְעוֹרְרוּ לִפְנוֹת בֹּקֶר עֲיֵיפִים אַךְ מְרֻצִּים,

אוֹר רִאשׁוֹן עָלָה בַּמִּזְרָח, צִפּוֹרִים וְצִיּוּצִים.

שָׁטְפָה רוּת פָּנֶיהָ וְנִגְּבָה בְּמִטְפַּחְתָּהּ,

וּבֹעַז שִׁלֵּחַ אוֹתָהּ בִּנְשִׁיקָה וָשָׁם שְׂעוֹרִים בְּאַמְתַּחְתָּהּ.

"וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּואֵל עֹובֵר",

"וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר" וְהֵחֵל דּוֹבֵר.

אָמַר בֹּעַז: "אֶת רוּת אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לְאִשָּׁה"

וַאֲנִי מִתְחַיּיֵב לִדְאֹוג לְשֶׁאָרָה, עוֹנָתָהּ וּלְבוּשָׁה.

"וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת לְאִשָּׁה וְיָבוֹא אֵלֶיהָ",

אָהַב אוֹתָהּ וְדָאַג לְבִטְחוֹנָהּ ,מְזוֹנָהּ וּבְגָדֶיהָ.

"וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן" לְתִפְאֶרֶת,

קָרְאוּ לוֹ עוֹבֵד, יָלַד אֶת יִשַׁי וְהִתְחִיל אֶת הַשּׁוֹשֶׁלֶת.

שָׁנִים אַחַר כָּךְ יָשְׁבוּ בֹּעַז וְרוּתִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת.

בְּיָדָם סִיגַרְיָה וְקָפֶה וּמִמּוּל שְׁקִיעָה הוֹרֶסֶת.

בֶּחָצֵר שִׂחֵק הַבֵּן עוֹבֵד עִם יִשַׁי הַנֶּכֶד וְעִם דָּוִיד,

לִימֵּדו אֶת דָּוִיד לִירוֹת בְּקֶלַע, אֲבָנִים לְחָבִית.

רוּתִי, אָמַר בֹּעַז. לִי כָּל גַּל נוֹשֵׂא מַזְכֶּרֶת.

בְּסַךְ הַכֹּל דֵּי הִצְלַחְנוּ, מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת?.

נָכוֹן, אָמְרָה רוּת. התחֲלֵנוּ כְּמִשְׁפָּחָה קְטַנָּה וְדֵי כּוֹשֶׁלֶת,

וְהֵקַמְנוּ מִשְׁפָּחָה נֶהְדֶּרֶת וְאַחְלָה שׁוֹשֶׁלֶת.

  אֲבָל זֶה כְּלוּם לְעֻמַּת הַצָּפוּי לָנוּ בֶּעָתִיד:

כַּיָּדוּעַ לְךָ ה' הוּא לֹא רַק אֶל, הוּא גַּם יָדִיד,

הוּא נִגְלָה אֵלַי בַּחֲלוֹם וְאָמַר כִּי בְּעוֹד אַלְפַּיִם שָׁנִים,

מוֹסַד הַגִּיּוּר יִהְיֶה מְסֻבָּךְ וְקָשֶׁה, וְתָלוּי  בְּרַבָּנִים.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַחֲלוֹם הוּא חִבֵּק אוֹתִי וְהִבְטִיחַ

כִּי אֶחָד מִצֶּאֱצָאֵינוּ יִהְיֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.!!

מִי הָיָה מַאֲמִין שֶׁאִשָּׁה כָּמוֹנִי, מֹואֲבִיָּה וְגִיֹּורֶת

תִּהְיֶה שֻׁתָּפָהּ וְאִמָּא שֶׁל אֱמוּנָה כָּזֹאת וּמָסֹרֶת!!