כיצד נגדל ילד ללא קנאה באח הנולד לו?

המסקנה לא צמחה משום מקום, יש לה רקע. יש תיאוריות ואסכולות שלמות שמעודדות אותנו ההורים להכין את הילד ל'טראומה' שתכף תיפול עליו. ואז אנחנו עושים הפוך על הפוך (לא כי אנחנו שקרנים כרוניים אלא כי אנחנו באמת מאמינים בזה) ומספרים לו על איך אמא תלך לבית חולים ותביא לו אח קטן וחמוד, על כמה כיף יהיה לו, על איך הם ישחקו יחד ועל האחריות שיקבל: יחזיק, יאכיל ומה לא.

אבל כמו בשאר האגדות שמתחילות ביום בהיר אחד, גם פה מגיעה המציאות שבה אנחנו אומרים לו "חכה רגע, לא עכשיו, אתה צריך להתחשב, לא לגעת לו בראש, זה מאוד מסוכן". זו הנקודה שבה רוב הילדים עשויים להגיע למסקנה שלהיות אח גדול זה 'ג'וב' לא משהו בלשון המעטה ומביעים בפניכם מספר לא מבוטל של רעיונות יצירתיים כדי להחזיר את המצב לקדמותו. אז מה עושים? הופכים את התפקיד של האח הגדול לתפקיד 'שווה' ואיך עושים את זה? בעזרת ע.ש.ה. מבקשים מהילד עזרה, הופכים אותו לשותף פעיל בבית וכדי ליצור אצל הילד הרגשת שיתוף יש צורך להתייעץ איתו. אז איך מתייעצים,  מבקשים עזרה  והופכים ילד בן שלוש לשותף פעיל בבית? נשמע מסובך? אז זהו שלא!

ניקח סיטואציה שבה אנחנו צופים עם הילד בסדרת טלוויזיה אהובה ופתאום האח הקטן מתחיל לבכות. אם עד עכשיו הינו רצים לתינוק, אז עכשיו, שניה לפני שרצים שואלים :"מה אתה אומר, שניגש לראות מה קורה לו?" לרוב, עוד לפני שתסיימו את המשפט הוא כבר יענה ש"נפל המוצץ" ויבקש עזרה אם לא הצליח להסתדר לבד. אבל מה אם לא?, מה אם הוא יאמר לנו "קודם נסיים לראות את התוכנית ורק אחר כך נלך לראות אם הכל בסדר". אם התוכנית מסתיימת בעוד מספר דקות, נסו להמתין שתסתיים. ואם לא, חשוב שתדעו, כשמתייעצים עם ילד, לא תמיד חייבים לקבל את עצתו, ממש כמו שאנחנו מתייעצים עם יועץ מומחה, משלמים לא הרבה כסף ובסוף עושים מה שמתאים לנו. בהצלחה!

אורלי גאזי, בעלת מכון 'מגדלהור' להנחיה וייעוץ של שיטות חינוך פשוטות ומשנות חיים,

להורים שחולמים על הורות מיטיבה אך מוצאים את עצמם מותשים ואובדי עצות.

התמחות מיוחדת בהנחיית הורים לילדים עם ADHD וADD ליצירת קשר: [email protected]  5325653- 054