חיבוק לקהילת עולי אתיופיה

עבור ביה"ס בן גוריון שבגן יבנה, "יום המעשים הטובים" שחל בשבוע שעבר היווה נקודת פתיחה להתקשרות ארוכת טווח עם הקהילה האתיופית בישוב. כבר נקבעו פעילויות להמשך ותוכנית עבודה לשנת הלימודים הבאה- תשע"ח.

במסגרת היום המיוחד, נציגי הקהילה האתיופית בגן יבנה העבירו בשבוע שעבר לתלמידי ביה"ס בן-גוריון, את סיפור מסעם מאתיופיה לישראל.

שכבות ד'-ה' נפגשו עם אבי סלומון, אצן עיוור, אלוף הארץ בריצה למרחק 8 ק"מ. בהיותו ילד עלה סלומון ארצה עם משפחתו מאתיופיה. 5 מבין 11 מבני משפחתו נפטרו טרם הגיעם. ממש לפני מועד העלייה נפטר אחד האחים. הוריו התייעצו עם הרב בדבר קיום השבעה ודחיית העלייה למועד לא ידוע. הרב המקומי פסק שעליהם לעלות לארץ ישראל, כל שההגעה ארצה הייתה מעורבת בעצב גדול ובשמחה.

כבר מילדות היה כבד ראייה, מכיוון שהיה נמוך מאוד למרות גילו שובץ לכתה א' במקום לכתה ד'. בשל לקות הראייה ומכיוון שלא ידע עברית סווג כבעל לקות למידה, היפראקטיביות והפרעת קשב. "המורות לא האמינו בי, הורי לא הבינו את השפה, התרבות והמנהגים. למרות זאת לא ויתרו לי. הם דחפו אותי קדימה והמשיכו לחזק אותי", סיפר.  עד מהרה הוא התבלט ביכולותיו הספורטיביות, השתלב בנבחרת כדור שער, ולקח חלק בתחרויות בין לאומיות של עיוורים ולקויי ראייה.

לימים איבד ראייתו לגמרי ועבר לתחום הריצה. כיום הוא רץ עם מלווה שלידו הוא קשור. השניים מגיעים להישגים נכבדים בתחרויות ברחבי העולם.

ילדי שכבה ד' התחברו מאד להרצאה והתרגשו. "הזדהינו עם מה שהוא עבר. הופתענו כמה הקליטה היתה קשה ועל אילו מכשולים נאלץ לגבור בדרך להכרה ביכולותיו. למדנו שצריך לכבד ולהעריך אנשים בעלי נכויות, שהם בדיוק כמונו,  שאסור לוותר על חלומות ולא להישבר מקשיים שבדרך".

תלמידי שכבה ג' נפגשו עם מתי בריהון שעלה ב"מבצע משה". כנער עזב עם משפחתו את אתיופיה ויחד עם מאות משפחות נוספות יצאו למסע מפרך של 500 ק"מ ברגל בדרכם לסודן. רבים מהם לא שרדו את המסע הקשה ואלפים מתו. בדרך נתקלו בשודדים, בחיות טורפות ובסכנות רבות. רוב המסע חסרו מים ומזון, סבלו התעללות ממדריכים שהובילו אותם, סחטו אותם ושדדו את רכושם. אחד הסיפורים המרגשים עבורם היה על ילדה שהוריה תפרו כסף בתוך המעיל שלה והם נאלצו להשאירה, יחד עם הכסף באחד הכפרים בדרך. הילדה מעולם לא חזרה לחיק המשפחה.

גם ההפסקה הוקדשה ליהדות אתיופיה, במהלכה התלמידים למדו לצייר חסידות, שיחקו במנקלה, צבעו את דגל אתיופיה ונהנו משזירת צמות.

בארגון הפעילות הראשונית השתתפו ההורים איליה קגן ונאווה סביון, העובדת הסוציאלית אסמרו מולה והמגשרת זיוה גטה מהמחלקה לשירותים חברתיים במועצה.