מפעל החיים של רינה סלומון מגן יבנה

אמש, הצטרפתי לבנות "ההולכות בשמחה", לסקר לצפות ולעזור בהתנדבות השנתית שלהן, אצל רינה סולומון.

הבית ברחוב הרצל והשער שלו, אינם מסגירים את הנגלה לעיניים, כשפותחים את השער לרווחה ונכנסים לחצר. עם כניסתי האירו חיוכה ועיניה של רינה את פניה, וקסמה הפך ממגנט. לא יכולתי שלא להבחין בפינה קסומה ומוקפדת, הניצבת בכניסה לאוהל, בה מסודרים בקפידה קנקני תה חמים ומהבילים, נענע ריחנית וטרייה, סוכר וכוסות, שרק מחכים לפנק את הבאים.

את רינה סולומון, כך נדמה, כל גן יבנאי מכיר. רינה סולומון ילידת גן יבנה, נשואה לשלמה, הקימה בחצר ביתה מפעל חיים, ושמה לה למטרה, פשוט להיות עבור אחרים.

במהלך השנים, כמו תושבים רבים, גם אני, עצרתי פעמים רבות ליד השער של רינה, והורדתי שקיות מלאות בבגדים, כלי מטבח ועוד לתרומה.  גם אני, פעמים רבות, התפעמתי מהעובדה שהחצר מלאה בתרומות. גם אני חטאתי בכך, שלא חשבתי קדימה צעד אחד נוסף... התרומות מבורכות הן, אך לא מסתדרות ומתמיינות בעצמן על המדפים והקולבים.

 בחצר, אוהל ענקי, המשמש מרכז העניינים. בגדים תלויים על קולבים, מסודרים לפי מידות, מקררים עמוסים באוכל מבושל, תרומות לנזקקים, חדר מזווה מיוחד, מלא בכל טוב. ממוצרים יבשים, דרך פורמולות תמ"ל לתינוקות, ועד לחיתולים חד"פ למבוגרים. את המזון היבש, קונה רינה מכסף שמגייסת ממכירת בגדים שאינם ראויים לתרומה. גם אותם, מסדרים, ממיינים ואורזים לפני מכירתם לסוחר מת"א. הכל כאן חוזר לקהילה.

בזמן הזה, שלפני חג הפורים, מקדישה רינה את אוהל התרומות לחג. קולבים עמוסים לעייפה במאות תחפושות ואביזרים נילווים, והכל מסודר וממויין לפי מידות, לפי סוגים. בפורים מפעלה של רינה, הוא לכל דורש, לא רק לנזקקים.

הכל בדגש על איכות הסביבה, מיחזור ואקולוגיה. בימים שהילדים מגיעים למוסדות החינוך בתחפושות שונות במהלך השבוע שלפני החג, יש פתרון!!!  במקום לרכוש חדש, באים ומחליפים.

לשאלתי, מה גרם לה להקים את מפעל החיים הכל כך תובעני הזה, ענתה לי רינה בחיוך ובשלווה: "המקום של החוסר בילדותי, גרם לי לרצות לעזור ולהיות עבור אחרים, חשוב לי למלא צורך.

כילדה, עשיתי הכל בבית. ידעתי גם לתפור, אז הייתי תופרת תחפושות בחוט ומחט לאחים שלי ולשכנים. בצעירותי, ניהלתי מסלון ביתי חנות בגדים, לכל הגילאים, אותם תפרתי בעצמי. גם תיקנתי מדים לחיילים וכו'. במהלך השנים, נתתי בגדים מהחנות, ללא תמורה, לאנשים שידעתי שנזקקו לכך, אך העצוב מכל הוא, שאנשים שקנו בהקפה, לא שילמו ונאלצתי לבסוף לפשוט את הרגל.

לאחר סגירת החנות, הקמתי את מפעל ההתנדבות שלי, בחצר הבית. כיום מוקם במקום אוהל ענק, מחסה מהשמש ומהגשם. אני מקבלת ומוסרת תרומות של מזון יבש, ביגוד, מכשירי חשמל, רהיטים, כלי מטבח, אביזרים לנכים, שמלות כלה, אוכל מבושל שנתרם ממשפחות שחוגגות שמחות וגם אוכל מאזכרות.

בתקופת החורף, בגלל הגשם, אני לא מקבלת לחצר מוצרי חשמל, מחשש שיתקלקלו. אך אני מתווכת בין האנשים שרוצים למסור, לבין האנשים שזקוקים למכשירים החשמליים."

מה כל זה עושה לך רינה? 

"זה פשוט עושה לי טוב. בואי ואספר לך סיפור קצר... לפני שנים, כשהבן שלי יניב, עבר תאונת דרכים קשה, כמה ימים לפני ערב חג הסוכות, ישבתי לידו בבית החולים, ולא יכולתי להתפנות לחלוקת המנות. ביקשתי מחברים לבוא לביתי ולעזור לחלק את המנות לאנשים, והם הגיעו ברצון רב. אך האנשים שהגיעו לקבל את האוכל ולא מצאו אותי, סירבו לקחת, אם זה לא מהידיים שלי. אחד החברים התקשר אלי וסיפר לי את מה שקורה, וביקשתי לדבר עם אחת הנשים שהגיעו.

הסברתי לה שאני סועדת את בני בבית החולים ואנשים טובים באו לעזור ולמלא את מקומי בחלוקת האוכל, אז אני מבקשת ממנה שתיקח בהמון אהבה, כאילו ובא מידיי. ביקשתי ממנה רק עוד דבר אחד קטן... שתתפללנה היא וחברותיה לרפואת בני."

כן חברים, זוהי רינה סולומון, האישה והאגדה. ממה שחוויתי, בשהותי הקצרה בביתה, ידיים נוספות לעזרה תבורכנה תמיד, גם במהלך כל השנה. אז, שימו לעצמכם תזכורת... פשוט לעשות. באהבה.

סיגל אסולין מקימת קבוצת "ההולכות בשמחה" ומארגנת מערך ההתנדבות לחג:

"מעבר להיותנו קבוצת הליכה, קבוצת הנשים, "ההולכות בשמחה", מנסה להניע ולסייע בתהליכים קהילתיים. המטרה ליצור קהילה, מעבר ל"פאן" (fun) של להיות אחת למען השניה, צריך גם לעשות למען הקהילה. אנו מתנדבות בעיקר פה בגן יבנה, אך גם מחוצה לה.

 מתוך היכרותי את רינה ואת פועלה,  פתחתי, לפני 5 שנים, את קבוצת הוואצאפ לגיוס מתנדבות. בקבוצה חברות נשים מתוך "ההולכות", ונשים נוספות מהישוב, שרוצות להגיע, לסיוע ולעזרה לרינה, לפני החג ובפורים. אני מרימה את מערך מתנדבות פורים והבנות נרתמות לבוא ולעזור, מתוך מטרה להקל על רינה. העבודה היא עבודה קשה ומייגעת, ולכן שמנו לנו את העזרה בפרוייקט פורים, כמטרה שנתית. וכך, במהלך 5 השנים האחרונות, מתנדבות מגיעות ערב ערב (ומי שיכולה, גם ביום), החל משבועיים לפני פורים ועד לחג עצמו, ועובדות במלוא המרץ.

המעוניינים להתנדב, נשים וגברים, מוזמנים לפנות לרינה סולומון או אלי, סיגל אסולין, ונשמח לשלבם במערך ההתנדבות לחג."