ישראל לא נערכת להתמודדות עם הקצב המטורף של גידול האוכלוסייה בעשורים הקרובים

איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים העצמאיות (ערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה) – אשדוד, באר-שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, ראשון-לציון, רחובות, רמת-גן, רעננה, ותל-אביב-יפו.

אטיה מזהיר כי ישראל לא נערכת להתמודדות עם הקצב המטורף של גידול האוכלוסייה בעשורים הקרובים:

"גם כל התוכניות , אם ימומשו ב-100% לא יוכלו לתת מענה לגידול האוכלוסייה, כי זה עתיד להוסיף רק כ-25% לשטח הבנוי הקיים. כבר היום חייבים למצוא את הדרך איך להכיל על השטח הקיים הרבה יותר אנשים וגם להעניק להם איכות חיים עירונית סבירה, אני כבר לא מדבר על טובה".

מה הפתרון?

"הכלים הקיימים לא נותנים מענה - אנחנו רואים שזה בלתי אפשרי. אני מדבר על כלים משפטיים וכלים סטטוטוריים שפשוט לא מספקים. צריך סט כלים חדש לגמרי".

"בתחום המשפטי - רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו ויו"ר פורום ה-15, אומר כבר שנים, שכדי להתמודד עם אתגרי העתיד, אנחנו חייבים לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה את פקודת העיריות וצריך לעשות חוק עיריות חדש.

"בתחום התחבורה - באף מדינה בעולם אין תחבורה סבירה שמנוהלת על ידי המדינה. במרבית המדינות יש רשות תחבורה מטרופולינית, לגוף הזה יש סמכות לתכנן את העתיד התחבורתי של האזור כולו ולהחליט איך תיראה בו התחבורה הציבורית. בין היתר הרשות הזו קובעת מה מעודדים, באילו כלים, מה עתיד הרכב הפרטי באותו האזור ועוד. בניו-יורק למשל זה עובד כך. צריך להבין בצורה ברורה - אי-אפשר להמשיך ולנהל את ישראל כמו שניהלו אותה עם 2-3 מיליון תושבים. זה לא עובד. חייבים חוק עיריות חדש ומודרני".

"נהיה חייבים לקדם תחבורה ששמה את הרכב הפרטי בתחתית הרשימה: רכבת קלה או מטרו או אוטובוס - מה שיוחלט ברמה הלאומית. אין ברירה. חייבים להוציא את הרכב הפרטי מהמשוואה. אגב, גם רכב אוטונומי לא יפתור את הבעיה כי הוא לא יוריד את כמות המכוניות, אלא להפך. אם כבר תחבורה אוטונומית, שזה יהיה לתועלת ציבורית במסגרת תחבורת המונים. זה הפתרון הנכון".

נדל"ן:

בנושא נדל"ן ברור שהפתרונות צריכים להגיע בהקמת ערים נוספות בנגב ובגליל. אבל איתן אטיה הוא נציג פורום 15 הערים העצמאיות והוא מתייחס לבנייה בערים.

"צריך להבין שהדיור זה נושא חברתי, לא מוצר כלכלי. זה לא גביע של יוגורט או נעל או חולצה בחנות. המדינה צריכה להגדיר שקורת גג זו זכות שמוקנית לאדם ולתרגם את זה לשטח. איך? לקצר למשל את משך הבנייה, לשחרר קרקעות בצורה מהירה יותר ולהיזכר למה הוקמה במקור רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) - למטרות חברתיות יותר מאשר כלכליות".

צריך לקבוע שהמטרה היסודית של רמ"י היא להגביר את הנגישות לדיור - בקידום דיור בר-השגה או על ידי הקצאת קרקעות בזול, השכרה ארוכת טווח וגם קידום של פרויקטים על ידי רמ"י עצמה. יש מנגנונים כאלה בעולם.

איפה כתוב שרמ"י לא יכולה להתעסק בדיור בר-השגה? לדעתי, שתתעסק רק בזה. במקביל, ראשי הערים צריכים לקבל את הסמכות לעשות דיור בר-השגה אמיתי ולא רק על קרקע של הרשות המקומית כמו היום. למעטות יש קרקע בבעלותן. מה זה עוזר לי כעירייה שאני יכול לעשות דיור בר-השגה על קרקע שלי אם אין לי קרקע".

צריך לחשוב שוב גם על מודל שכונות השינה בישראל. הדעה המקצועית שלי שצריך לבחון אפשרויות נוספות. לא תמיד זו הדרך היחידה, לא בכל מקום זה מתאים, יש לשלב מסחר רחוב בשכונות, עירוב שימושים, ויותר פרויקטים עם שילוב של תעסוקה ומסחר יחד. בעולם יש דוגמאות לבנייה בצפיפות גדולה בלי בנייה במגדלים. מגדלים שוכבים למשל. ואז מגיעים גם לפתרון לבעיה שעתידה לצוץ כאן בהמשך - תחזוקה".

אטיה מתייחס לסוגיה החשובה של התחזוקה שרק הולכת ומתייקרת במגדלי המגורים שנבנים. "אפשר היום לבנות בצפיפות אדירה ברוטו, בלי מגדלים. יש דוגמאות בהולנד שהבנייה משתלבת עם המרחב הציבורי, ואיפה שהבניין נגמר השטח הפתוח מתחיל. דוגמאות מהעולם יכולות לפתוח את הראש.

בשורה התחתונה - הממשלה צריכה לשחרר לנו את האפשרות לתכנן את העיר יותר בחופשיות. אנחנו נוכל לייצר טוב יותר פתרונות שמתאימים לאתגר העתידי שלנו".