הצבא צועד על קיבתו: ערב הוקרה למתנדבי חמ"ל מבשלות ללוחמים בגן יבנה

מתנדבי חמ"ל מבשלות ללוחמים בגן יבנה ונציגי החיילים נפגשו השבוע (ראשון) על מנת לציין ולהוקיר את פועלם בשנה האחרונה וכמובן לציין את השנה הבאה עלינו לטובה בהרמת כוסית ובתפילה לחזרתם של כל החטופים ושל חיילינו בשלום הביתה.

הערב נפתח בארוחת ערב ובשולחן עמוס ועשיר של מטעמים, איך לא, תוצרת המבשלות עצמן. לאחר מכן הוזמנו המתנדבים באופן אישי לקבלת תעודת הוקרה ושי על פועלם בשנה האחרונה.

מספרת לנו עדי בן חמו מרצה ומטפלת רגשית: "בתחילת במלחמה הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו כדי להקל על הכאב והצער הענק שהיו באיזורנו ובדרום כולו.  החלטתי לפתוח את הקליניקה שלי בחינם לכל מי שהיה צריך סיוע רגשי פרחי באך או תמיכה טלפונית. טיפלתי בעשרות אנשים, חיילים, נפגעי נובה, ילדים ועוד."

"מהפניות הרבות קיבלתי גם פניות של חיילים לאוכל ולציוד שהיה חסר בכמויות גדולות בתחילת הלחימה והתחלנו לבשל. בהתחלה זה היה כמה פעמים בשבוע ואח"כ זה ירד לימי שישי, בכל פעם פלוגה אחרת.  אחרי שהבנתי שיש עוד קבוצות שמבשלות בגן יבנה התאחדנו יחד והתחלנו לבשל יחד לאלפי חיילים בכל שבוע... גייסנו עוד ועוד מבשלות ותרומות עד שהגענו למספר מטורף של 160 מבשלים/ות המערך הלוגיסטי בחמ"ל מורכב שכמו כן אנו מספקים למבשלות את רוב המצרכים לבישול. שאנו מקבלים או קונים מכספי תרומות. " היא מוסיפה.

ולא שוכחת לציין את רוח ההתנדבות של החברות.ים כולן.ם: "בזמן שכל חמ"לי האיזור נסגרו חמל מבשלות לחיילים בגן יבנה פועל ללא הפסקה כבר כמעט שנה. החיילים המדהימים שלנו פועלים יום ולילה בשביל שאנחנו נצליח לישון בשקט, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות להחזיר להם קצת אהבה דרך האוכל. נשמח שתעזרו לנו להמשיך לקיים את החמ"ל המדהים."

דניאל זמור קבלן בניה במקצועו מנהל החמ"ל ומאיה אשתו, שהחמל נמצא פיזית בביתם.
שילבו כוחות יחד עם החמ"לים הקטנים שהיו בגן יבנה מתחילת המלחמה. ומאז דניאל ועדי מנהלים את החמ"ל יחד עם עשרות מתנדבים ומובילי חמ"ל מגן יבנה בני עייש ואשדוד.

מתחילת המלחמה קיבל דניאל עשרות פניות מחיילים בשטח ודאג להם לכל מחסורם כולל ציוד צבאי, ציוד אישי ואוכל. הלב הענק שלו והערכים עליהם גדל, גורמים לו להילחם בחזית האזרחית כדי לסייע לחיילי צהל בכל הכוח מראשית הלחימה.

בחודשים הראשונים למלחמה הוא עזב את עבודתו והקדיש את כל זמנו למען הלוחמים. הוא מאוד גאה לנהל את החמ"ל עם עשרות המתנדבים ומרגיש תחושה של שליחות נתינה ואהבת חינם.גם הוא, כמובן,  מזמין את כל מי שרוצה לבשל איתם או לתרום .

בין המתנדבים המדהימים, שרק מחכים לסופ"ש על מנת להפליא בבישולים, מאפים, חלות ביתיות ועוד המון מטעמים, פגשנו גם את שרית סיטון, שריגשה אותנו במיוחד: "קוראים לי שרית ואני חלק מ - 26 משפחות שמפונות מנתיב העשרה ומתגוררות זמנית בגן יבנה. זכינו להכיר קהילה מדהימה שקיבלה אותנו בזרועות פתוחות והכלה אין סופית, כמובן בהובלת מועצה תומכת, מקבלת ורק רוצה לעזור בכל רק מה שאפשר..."

והוסיפה: "לחמ"ל מבשלים בגן יבנה התוודעתי לפני כחודשיים, מאז אני מקדישה 3 ערבים בשבוע לבישול לחיילים המדהימים, למרות שאני נמצאת במצב נפשי לא פשוט לאחר ה-7/10, אני מוצאת שהעשייה והנתינה מחזקים אותי ונותנים לי כח להמשיך הלאה."

נציגי החיילים סיפרו למתנדבים מה האוכל שלהם עושה לחיילים בשטח, וכמה הם מחכים למשלוח של הבישולים מגן יבנה. במהלך השנה, התחלפו החיילים בשטח, אבל האהבה של גן יבנה לא הפסיקה ולו לרגע.

אלירן, תושב גן יבנה סיפר למתנדבים בהתרגשות "אומרים המציל נפש אחת בישראל כאילו והציל עולם ומלואו, אז תדעו לכם שהאוכל שלכם הציל המון חיילים! ואתן כדוגמה סיפור אמיתי שקרה באוהל החפ"ק בגדוד שלי. על חיילת שהייתה רעבה ועייפה (כשאתה רעב ועייף אתה לא כשיר). זה היה ביום שישי ולאחר שקיבלה את האוכל שלכם, שהיה לה טעים ומשביע, היא הצליחה בעירנות רבה לקלוט טעות של שיירה בשטח ולהציל 3-4 האמרים עמוסים בחיילים... אתם מבינים את המשמעות של מה שאתם עושים?"

הוא לא האמין לאחר שהעלה פוסט בפייסבוק בתחילת המלחמה, על בקשה לאוכל עבור החיילים, ותוך כמחצית השעה קיבל מענה מעדי, שאמרה לו "ביום שישי תבוא בשעה 12:00 בצהריים ויהיה לך אוכל מוכן למאה חיילים."

שבוע אחרי שבוע, למעלה מ 70 יום, המשכתי לקבל מעדי הודעה בימי חמישי, לבדוק שאני מגיע. זה הפך להיות נוהל יום שישי, אמיתי, אני לא מייפה שום דבר, מלחמה על האוכל של חמ"ל גן יבנה." מה שאתם עושים זה נטו אהבת חינם, וזה מדהים שאתם ממשיכים כבר כמעט שנה."

מפקד חפ"ק מח"ט נחל במילואים, דנינו כפי שכולם מכירים אותו, סיפר על מקרה מרגש במיוחד, שהעלה דמעות בעיני המתנדבים, כשהבינו מה התרפיה שלהם עושה לצד המקבל...

"כשחשבתי על מה להגיד לכם היום, חשבתי על סיפור, שעבורי הוא קשה, אבל אני רוצה דרכו להעביר לכם מה המשמעות של העשייה שלכם, הלא מובנת בכלל מאליו. באחד הימים אספתי כמה חברה מהגדר, שרצו להצטרף ללחימה. ביניהם היה רס"ן רועי יוסף, שהיה מצטרף אלינו בכל שבת, במקום לנסוע הביתה אל האישה והילדים. הוא הצטרף אלינו כדי ללמוד את הלחימה בעזה לפני שהוא הופך למג"ד.

בדרך הסברתי לו שאני עוצר אצל המח"ט להביא לחבר'ה אוכל מגן יבנה, נאכל ארוחת שישי ולאחר מכן אקח אותו לגדוד. הוא היה בהלם ממה שראה: קידוש ואוכל טוב ביתי שנעשה באהבה, וכל זה בתוך בית בעזה. בסוף הארוחה בעלייתו לרכב אמר לי "וואלה דנינו, שמע שיחקת אותה, לא הייתי בבית ארבעה שבועות, ולמשך חצי שעה נתת לי תחושה של בית ושל אוכל פגז." רועי למחרת בבוקר נהרג... זו דוגמא שאתם צריכים להבין את המשמעות של מה שאתם עושים."

לנו לא נותר מה להוסיף, למעט ישר כוח לאלופים ולאלופות של גן יבנה ולהצטרף לתפילות לחזרת כולם הביתה, אמן!