תחזירו לנו את הכבוד האבוד

כל אזרח ישראלי מרגיש היום כמוני, מושפל, כל אזרח ישראלי נושא פניו אל ממשלת ישראל בבקשה לנקמה, בבקשה להחזיר את כבודנו האבוד, בבקשה שצה"ל הוא עדין הצבא החזק שהיה.

אני כמו חברים לוחמים ותיקים, שעשו פעולה או 2 גם מעבר לקווי האוייב, לא מצליחים להבין איך זה ייתכן, הכיצד ילדים זועקים שעות לעזרה ולא תוך כמה דקות נוחת מסוק עם יחידות העלית כדי לחלץ אותם משם?

זה לא נתפס, זה לא מה שלמדנו, זה לא הDNA שלנו זה מעל לבינתי - כמה זמן לקח ללוחמים שלנו להיכנס לאירוע. 

נעה ארגמני והחבר שלה כמו רבים אחרים, התחבאו שעות מהמחבלים סוג ב' שהסתובבו בישראל ככובשים, עשו על אדמתנו כרצונם והטילו איימה על האזרחים.
כלוחם וכמפקד וכמילואימניק 22 שנים, הכי ברור לי שמקפיצים את החבר'ה מהבית, הישר לנקודת מפגש באזור האירוע. מתחמשים זריז, מקבלים תדריך של מי נגד מי - ותוך דקות קצרות ביותר יוצאים לחלץ את האזרחים במצוקה ולחסל את האויב שחדר... זה הכי הא'ב', זה הכי בסיסי, הכי צה"לי, הכי מתבקש, הכי ברור מאליו... אבל לא... זה לקח שעות יותר מידי עד שיחידות התחילו להיכנס לאירוע... ובו בזמן נעה ארגמני ועשרות ישראלים הובלו לתוך עזה, בו בזמן מאות ישראלים נטבחו בתוך שטח מדינת ישראל.... איך זה יכול להיות?? מה זאת האימפוטנציה הזאת??? איפה צה"ל שלי??? איפה מי שהיו אמורים לנהל את האירוע??? איפה היוזמה? איפה היצירתיות?? איפה הגיבורים שלי???

הראש לא מצליח להבין – איך המודיעין לא עלה על תוכנית ששותפים לה מאות מחבלים? איך המחבלים נכנסו בכזאת קלות לישראל כאילו מדובר בגן ילדים? איך הם הצליחו לנוע דקות ארוכות עד שעות לתוך היישובים בלי כל תגובה???

איך לא יצאו צוותים של סיורים ומסוקים לעצור את החדירה תוך שניות? ואיך לא תוך דקות?? ואיך אפילו לא תוך שעות????? למה לקח כל כך הרבה זמן ליחידות להתחיל לחלץ את האזרחים???  מה קרה כאן??? אנחנו הרי יודעים את העבודה, כל אחד מאיתנו. כל מה שרבים מאיתנו ששרתו בצבא היו צריכים זה רק שמישהו ייתן לנו נשק ביד או יספר היכן יש נשק זמין וקדימה, נכנסים בעצמנו לחלץ אותם, כן אולי גם נפגעים, אז מה?! כל אזרח שהיה לוחם, הוא תמיד ולעד יהיה לוחם וחייל של מדינה - לשם כך חונכנו ואומנו - להגן בגופנו על מדינת ישראל מפני חדירה, מפני חטיפה, להגן בגופנו על אזרחי המדינה. 

עכשיו כשאנו נבוכים, מושפלים ובלשון עדינה מאוכזבים מתפקוד הצבא – עיננו נשואות לראות כיצד ממשלת ישראל מחזירה לנו את הכבוד והרבה יותר מהר. כיצד כל תושבי עזה, על כל יושביה, משלמים את המחיר של החמאס. הכיצד בעוד ימים ספורים עיני העולם יצפו וילמדו – "כך יעשה למי שהתעסק עם מדינת ישראל". אף אחד מאיתנו לא יסתפק בפחות מסדום ועמורה - עד שנראה שעזה שלמה מחיר כבד מאוד שייחרט כלקח לדורי דורות – איזה טעות עשו מנהיגיה שהתעסקו עם ישראל.

אז אני לא יישן כל הלילה וממתין שהצבא יחזיר לי את כבודי האבוד, את כבודם של האחים והאחיות שלי, את כבודם של אבותיי ואת כבודם של צאצאיי וזה עדין לא קורה. ההיסוס שהחל בתגובה לפריצה הגדולה לישראל, עדין בא לידי ביטוי בתגובת הממשלה והצבא.... האימפוטנטיות עדין נראית במלוא הדרה.

אני יושב בסלון על הספה, מביט בטלוויזיה וממתין וממתין ועוד אמתין כמו כולם. ואתם שם למעלה – דיר באלק לאכזב אותנו שוב. תחזירו לנו דחוף את הכבוד שהלך עם השבויים ונופץ לרסיסי כאב.