רעיון מטורף, מסוכן, הזוי אבל הוא מתחיל להירקם - חלוקת מדינת ישראל ל 2 - מדינת יהודה ומדינת ישראל

אולי זה היה הסיוט של כולנו, אולי אפילו זה לא עולה עד לרגע זה בדעתינו שזה אפשרי בכלל - אבל - קבוצות חשיבה יושבות בימים אלו ממש וכבר פועלות לקידום של מה שלא היה יכול להיתפס עד רק לפני 30 ימים והוא הולך ומתקדם ככל שהקרע בעם הולך ומעמיק -  חלוקת מדינת ישראל ל 2 אוטונומיות שהם 2 תפיסות עולם עצמאיות.
במקום לכופף זה את זה - הרעיון שלהם -  לתת לכל אחד לממש את חלומו הרטוב למדינה כפי שהוא רואה אותה. האחת דמוקרטית יהודית, ליברלית והאחרת - מדינת הלכה שמרנית.

קבוצות החשיבה מורכבת מפקידים בכירים מאוד לשעבר בממשלה — שיודעים ומבינים איך ממשלה עובדת.

השאלה העומדת בפניהם היא לא שאלה ערכית האם כן או לא אלא שאלה טכנית – כיצד ניתן ליישם את חלוקת מדינת ישראל ל2 או 3?!

כיצד ניתן יהיה ליצור 2 מבנים ממשליים עצמאיים (אוטונמיות נפרדות) בישראל שיחולקו רעיונית? כיצד ליצור מצב חדש במדינת ישראל המפוצלת כיום אידיואולגית - בה קבוצה אחת לא תצטרך לכפות את עצמה על קבוצה אחרת?

כיצד אזרחים יוכלו לבחור מראש את אופייה של המדינה בה הם רוצים לחיות? למי ישלמו מיסים, לאן ישלחו את ילדיהם ללמוד ומה ילמדו. באיזה בתי משפט הם יתבעו או יעמדו לדין ותחת אלו חוקים הם יחיו.

עוד עולה מהדיונים הראשונים של2 הממשלים יהיה צבא 1 , מטבע 1 וכן ניהול התשתיות הלאומיות (חשמל, התפלת מים, כבישים, רכבות) וכמובן לא יהיו גבולות ביניהם רק ניהול עצמי (יש שיגידו כמו שנעשה עם הרשות הפלסטינאית שהיא לא ממש מדינה וגם נסמכת על ישראל וחלק ממנגנוניה.

הרעיון שמנסים לקדם קבוצות שעובדות בחשאי הוא שלאחר שכל גוף יבנה רעיונית את מדינת חלומותיו – הם יציגו אותו לציבור ויאפשרו לכל אחד להיות תחתיו.

מה אומרים אלו שבעד הרעיון?

הטענה המרכזית של אלו שדוחפים את רעיון שני הממשלים הוא שכבר עתה במדינת ישראל יש חלוקה רעיונית ולא רק רעיונית שכן – למפלגת ש"ס למשל יש מערכת חינוך עצמאית שמבודלת משאר המדינה וכך בדיוק יש למפלגת יהדות התורה מערכת חינוך משלה . מערכות אלו קובעות לעצמם מה ללמד ומה לא ללמד ומי ילמד והמדינה אומנם מממנת אותם אבל לא ממש מתערבת להם. ואם הם מבדלים את עצמם שיבדלו עד הסוף.

כמו כן קבוצות אלו יוצרות בידול מכוון ומוצהר משאר חלקי העם. יש להם תקציבים מהמדינה המיוחדים להם ותפיסת משטר שהם רוצים ושואפים להנהיג (על פי ההלכה ופחות דמוקרטית) במדינה שלהם.
אם זהו חלומם הרטוב, טוענים המצדדים - אז תנו להם לממש את שאיפותיהם מבלי שיהיה להם צורך להתפשר עם הצד האחר או לכפות עליו את תפיסת עולמם.

כך גם בציונות הדתית המהווה כ15% מהאוכלוסייה שחלקה רואה עין בעין את התפיסה החרדית וחלקם לא, יוכלו לבחור לאיזה זרם הם רוצים להשתייך – לליברלי או לשמרני/דתי ולממש את חלומם של חלק מציבור זה - מדינה שתפעל על פי ההלכה היהודית ופחות על החוקים הליברלים המונהגים היום .

הזרם הליברלי יוכל לחוקק חוקה למדינה שלו (חוקה שנמנעה עד היום בגלל המחלוקת הפנימי בעם בין הדת למדינה).

מה הסיכוי שנצליח להתגבר על השסע הפנימי העמוק, ולהגיע להסכמה? שואלים המצדדים, לאור העובדה שהזרם החרדי והחרדלי הולך וגודל ושואב מהמשאבים של הזרם הליברלי שגם מממן אותו וגם נאלץ לחיות על פי תכתיביו?

מאחר והם טוענים שהסיכוי להתגבר על הסע הינו נמוך מאוד ורק מתגבר – חובה כבר עכשיו להתארגן לחלוקת המדינה ל2.

כיצד הם מציעים לעשות זאת בפועל?

הרעיוו המוביל כרגע הוא - שכל עיר תבחר לעצמה לאיזה ממשל היא רוצה להשתייך ובאמצעות המנגנון העירוני, הציבור יוכל להזין ולהיות מוזן מהממשל שלו (חינוך, בתי משפט, מיסים, משטרה, תרבות, תחבורה וכו'). לאחר שהעיר תבחר את המשטר שלה, לתושבים תהיה הזכות להישאר לגור עם הרוב ולחיות תחת עקרונות הממשל החדש ואופיו הליברלי או השמרני/דתי .

למשל - אם העיר אשדוד תבחר להיות תחת ממשל יהודי/ליברלי –

האזרחים שיבחרו להישאר לגור באשדוד, או לרצות לעבור לגור בה (או לעלות לארץ אליה) – ידעו מראש שמערכת החינוך באשדוד היא מבוססת על החינוך הממלכתי וממלכתי דתי בלבד. ושבתי תרבות פתוחים בשבת וכך תהיה אפשרות למסעדות שיבחרו בכך או עסקים בפאתי העיר לפתוח בשבת אם ירצו. ושכל שקל שהם משלמים למיסים, הן לעירייה והן לממשלה – מיועד לצרכים שהם דוגלים בהם.

מצד שני - אם למשל העיר קריית גת תבחר להיות שמרנית/דתית – תושביה ידעו מה הערכים של העיר, איזה חינוך הילדים מקבלים מהגן ועד... שהעיר שומרת שבת על מלא וכו'. ילדיהם יתרועעו עם ילדים בעלי ערכים זהים, התרבות שיקבלו מהרשות המקומית תהיה על פי ערכיהם בלבד.

מה אומרים המתנגדים?

אלו שמביעים התנגדות טוענים שזו הכרזה על כישלון הרעיון הציוני. אחרים שואלים כיצד הממשל החרדי/שמרני יוכל לממן את עצמו שכן הוא יתקשה לגבות מיסים מהציבור שלו שנחשב לעני ביחס לציבור הליברלי, משפחות מרובות ילדים וחצי אוכלוסייה שלא שותפה למעגל העבודה. הם יתקשו לתמוך כלכלית באברכים, במוסדות תורה ועוד ללא הכסף של הציבור הליברלי. 

מה יקרה עם רשות עצמאית זו תתרסק כלכלית? מי יתמוך בה? 

החשש שלהם שגם אם תהיה הסכמה רעיונית,  יהיה קשה מאוד להגיע להסכמות בחלוקה בלי לעבור מלחמת אזרחים בדרך. בארה"ב הוקמה פדרציה בהסכמה ועם חוקה משותפת, רק כדי ש–100 שנים מאוחר יותר הפדרציה נקלעה למלחמת אזרחים קשה, עתה הגיעו לפתרון ביניים בארה"ב שעובד שכל מדינה ומדינה יש לה חוקים משלה ועצמאות די רחבה, רק שהם כפופיים בגדול לפדרציית המדינות היא ארה"ב.
גם  יוגוסלביה התפצלה למדינות שונות אחרי מלחמה עקובה מדם.
כך הבקשה של קטלוניה להיפרד מספרד נהדפה בכוח על ידי הממשלה הספרדית — כולל מעצר של מי שהובילו את משאל העם להיפרדות קטלוניה.

רעיון בחיתוליו אבל...בדרך

עד עתה לא שמעתם על הרעיון כי יש החוששים להעלות אותו בקול רם – אולם תוך זמן קצר וככל שהמהפכה המשפטית שקורעת את העם וגורמת לקבוצה אחת להרגיש שהיא לא נספרת – הוא יותר ויותר ירקום עור וגידים ויותר ויותר גופים יובילו למהלך דרמטי של התנתקות מהצד האחר.... יש יאמרו אפילו במעמד צד אחד וללא הסכמה.

בשלב ראשון יוכנו התוכניות הרעיוניות והארגוניות לממשל עצמאי או אם תרצו רשות נפרדת או מדינה נפרדת ובשלב השני ינסו להוביל את הרעיון בהסכמה – ככל שלא תהיה היענות מהצד השני (ולא תהיה) – יש שיתמכו במהלך חד צדדי שתחילתו במרד מיסים לממשלה והמשכו לקבוע עובדה מוגמרת להפרדה בין הצדדים.

כמובן שהממשלה הנוכחית תתנגד בתוקף – אבל לא יהיה ניתן לעצור מיליון איש והממשלה לא תוכל לתפקד ללא ההכנסות ממיסים של הצד הליברלי שלמעלה מ70% מהכנסות המדינה מבוססות עליו.

מה אומרת ההיסטוריה על ממלכות ישראל ויהודה?

ראשית המלוכה בישראל היא בימי שאול, המלך הראשון בישראל (1040 לפני הספירה). כאשר עלה אחריו דוד לשלטון נתכוננה מלכות בית-דוד, והועלה הרעיון כי מלך ישראל, שהוא בחיר ה', יהיה מבית דוד. ימי דוד ושלמה בנו הם ימי "הממלכה המאוחדת", אך לאחר מות שלמה, ב-928 לפני הספירה, התפלגה הממלכה לממלכת ישראל ולממלכת יהודה.

בדרום קמה ממלכת יהודה, ובירתה ירושלים. המלכים שמלכו בממלכת יהודה היו כולם משבט יהודה, משושלת בית דוד.

ממלכת ישראל , ושומרון בירתה, חרבה בשנת 722 לפני הספירה על ידי מלך אשור. ישראל גלתה לאשור. גלות זו מכונה "גלות עשרת השבטים".

ממלכת יהודה הוסיפה להתקיים עוד כ- 150 שנה, מ- 928 לפני הספירה ועד לחורבן בית ראשון בשנת 586 לפני הספירה, על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. בחורבן זה חרבה הארץ, חרבו ירושלים ובית המקדש, ואנשי יהודה יצאו ל"גלות בבל".

בין ממלכת ישראל לממלכת יהודה התנהלו במשך מאתיים שנה יחסים משתנים: לעיתים בריתות ולעיתים מלחמות.

במשך שישים השנים שלאחר הפילוג עוד ניסו מלכי יהודה להשליט עצמם מחדש על הממלכה של עשרת השבטים הנותרים, כך שהתקיים מצב של לוחמה מתמשכת בין שתי הממלכות.

במשך 80 השנים הבאות לא הייתה מלחמה ביניהן. ברוב הזמן הן היו בנות ברית ידידותיות, ושיתפו פעולה נגד אויביהן המשותפים, בעיקר נגד דמשק, במשך 150 שנה.

 מה יהיה?

חלק ירצו לבכות כשיקראו מילים אלו, חלק ירימו גבה , חלק יחשבו שהרעיון בכלל לא רע - והרבה יאמרו שהמצב שמתפתח היום - קרע בעם לקראת כאוס מוחלט - יהפוך את הרעיון לכזה שלא תהיה ברירה - או לקדם אותו - או לעשות שינוי מהותי שיחבר שוב בין חלקי העם ויעניק לכל אחד מהצדדים תחושת שייכות למדינה