פשוט להקשיב. למה זה כל כך מסובך?

להיות שם בשביל מישהו אחר משמעותו: להעניק לאדם אחר את ההזדמנות להישמע, להיראות ולהיות מובן באופן מלא.

אני לא מדברת על ניסיון לתקן, לתת עצה או לאבחן אדם אחר, אני מתכוונת לכך בדרך הפשוטה ביותר: פשוט להיות שם במאה אחוזים עבור אותו אדם, מבלי לנסות לשנות בו משהו או לכפות עליו עצה.

רק לעתים רחוקות אנו יכולים להימצא במחיצת אדם אחר, להקשיב לו ולהיות פתוחים לגמרי למה שיש לו לומר ולשתף.

כמה פעמים הרגשתם שאדם אחר שומע אתכם, רואה אתכם ומבין אתכם באופן עמוק? כמה פעמים ישב אתכם אדם ושאל בכנות, ״ספר לי איך אתה מרגיש״ והכיל את השמחה או העצב שלכם?

בעולם מלא במתח, בבידוד רגשי ובעיסוק בעצמי, החזקת מרחב עבור מישהו היא המתנה יקרת הערך ביותר שאתם יכולים להעניק.

לעתים קרובות מדי אנחנו ממהרים לנסות לתקן, ללמד או לרפא אדם, ואף גרוע מכך, להשתלט על השיחה, לדבר על עצמנו, להשאיר את כאב האדם האחר מאחור.

אבל האמת היא, שרוב האנשים (ובכלל זה עצמנו) רק מחפשים אדם שיישב איתם בשמחה או בכאב, ופשוט יהיה שם.

זה לא תמיד פשוט לתת תשומת לב מוחלטת למישהו אחר. אתם עשויים לחשוב, 'אין לי כוח לזה!'.

ברור שלא תמיד אפשר להחזיק מרחב עבור אנשים אחרים. ואתם לא לבד. מאגרי האנרגיה של כולנו מוגבלים.

לכן לא יהיה זה ריאלי אם נצפה מעצמנו תמיד להחזיק מרחב עבור אנשים אחרים, בייחוד כשאנו עייפים, לחוצים או חולים.

במקרים שכאלה, אל תהיו קדושים מעונים. טפלו בעצמכם. צאו להפסקה. התרחקו. לכו לישון. מלאו את מאגרי האנרגיה שלכם.

כך תוכלו ללמוד להיות שם עבור מישהו אחר - וגם עבור עצמכם:

התכווננו לעצמכם מתוך מודעות קשובה

כדי להיות פתוחים וקשובים לאחרים, אתם צריכים להיות פתוחים וקשובים לעצמכם. ההתכווננות אל המחשבות והתחושות שלכם היא טכניקה המכונה ״קְשיבוּת״ או ״מודעות קשובה״.

היא מחייבת אתכם להפוך סקרנים לגבי הדברים המתרחשים בתוככם.

כדי לעשות זאת, עליכם להאט את נשימתכם ולהירגע. שאלו את עצמכם 'איך אני מרגיש ברגע זה?', 'אילו מחשבות רצות בראשי?'. היו קשובים לגוף שלכם, הבחינו בכל תחושה או מכאוב והמשיכו בשגרת יומכם.

היו שקופים כלפי עצמכם

הביעו את תחושותיכם בדרך אותנטית. אפשרו לעצמכם לראות את עצמכם. כדי לעשות זאת, רשמו את המחשבות והתחושות שלכם במחברת או ביומן.

כתיבת יומן בכל יום על הדברים שמטרידים או מדאיגים אתכם, תברא בהירות רבה יותר בחייכם. כאשר תהפכו כלי תרפויטי זה להרגל, תרגישו מאוזנים יותר מבחינה רגשית ותהיו מסוגלים באמת להחזיק במרחב עבור אנשים אחרים.

שחררו רגשות עצורים

אל תאפשרו לרגשות שלכם להצטבר. מצאו דרכים בריאות לבטא אותם, כגון אמנות, פעילות גופנית נמרצת, קתרזיס או פשוט בכי טוב.

הניחו למחשבות להיות כמו מים

הקשיבו לאנשים אחרים מבלי ליצור תגובות בראשכם. באיזו תכיפות אדם כלשהו מספר דבר מה מעניין, ואתם מפספסים את המשך דבריו כיוון שאתם עסוקים ביצירת תשובה חכמה? מפתה למלא את החללים בשיחות באמצעות מחשבות. ככלות הכל, השכל שלנו חושב במהירות של כ-800 מילים בדקה, בהשוואה ל-125-150 מילים לדקה כאשר אנו מדברים.

אבל נסו להקשיב מכל הלב למה שהאדם אומר. אם מחשבות נכנסות לראשכם, החזירו בעדינות את המיקוד למה שהאדם אומר. אז, לאחר שהוא סיים לדבר, העניקו לעצמכם כמה שניות לאסוף את מחשבותיכם, ורק אז השיבו.

אני מבטיחה לכם שהתגובה תהיה מעניינת הרבה יותר עבורו, כיוון שקיבצתם את כל הפרטים והניואנסים (במקום ליצור תשובה מוקדם מדי).

תרגלו עם חבר או בן משפחה

דרך קלה לתרגל החזקת מרחב היא לקבוע זמן בכל שבוע עם אדם הקרוב לכם, כדי לתרגל זה עם זה נוכחות קשובה. ראו מה אתם מרגישים כאשר אדם אחר מקבל אתכם לגמרי. דמיינו שאתם מעניקים זאת לאחרים על בסיס קבוע!

הכירו את המגבלות וקחו אחריות

האם אתם עייפים, עצבנים, מותשים או לא מסוגלים להחזיק מרחב עבור אדם אחר מסיבה אחרת כלשהי? הירגעו. זה נורמלי במאה אחוזים להרגיש כך. אבל ודאו שאתם לוקחים אחריות כלפי התחושות שלכם.

הציבו גבולות

החזקת מרחב עבור אחרים אין משמעותה שעליכם להיות סמרטוטים, כנועים או ותרניים. לפעמים עליכם להחזיק במרחב עבור עצמכם יותר מאשר עבור אחרים.

לפעמים יהיו תקופות בחייכם שבהן לא תהיו מסוגלים להיות נוכחים עבור אנשים אחרים. זה נורמלי. אז נהגו בחמלה והציבו גבול.

למדו לומר ״לא״

עשו זאת בעדינות  ללא רגשות אשמה. אם מישהו הופך ״דביק״ או תלותי יתר על המידה, הציבו גבולות ברורים והתרחקו באופן תקיף אך חביב.

מותר לכם לבחור עבור מי אתם מחזיקים מרחב, בייחוד אם אתם לא מחבבים את האדם ומתקשים להישאר נוכחים בחברתו (היי, כולנו אנושיים).

יפעת סנטו היא מתקשרת ומנטור רוחני.

מוזמנים להגיב, לשלוח שאלות ולהתייעץ

 054-3339791

באתר הבית להתפתחות אישית ורוחנית או  במייל