סג"ם נועה אשכנזי. צילום: דובר צה"ל

סג"ם נועה אשכנזי, נולדה בישראל וכשהייתה רק בת שנתיים, החליטו הוריה לעבור מישראל לקוסטה ריקה ולפתוח שם בית מלון. כשהייתה בת 16 החליטה נועה לעלות עם אימה ועם אחותה לישראל. אביה ואחות נוספת נשארו בקוסטה ריקה. בארץ נולד לנועה אח נוסף וכיום היא ומשפחתה מתגוררים בגן דרום.

מה הסיבה שבגללה עלית לארץ? "עליתי כדי להתגייס לצבא, יכולתי להישאר שם, ויתרתי על להתקדם בגלישת גלים ועל דברים שאני אוהבת בשביל זה. תמיד הייתה לי תחושה שכשאני אגיע לגיל 18, אעלה לארץ ואעשה צבא. גדלתי בחו"ל וההורים לא דרשו ממני לעשות צבא".

"חיינו במלון של ההורים שלי בקוסטה ריקה ותמיד היו מגיעים צעירים מישראל שהיו אחרי השירות הצבאי שלהם, חלקם אף עשו שירות קרבי וכששמעתי את החוויות שלהם על הצבא זה גרם לי לרצות להיות חלק מזה. את בחו"ל ואת שונה קצת מכולם ואת רוצה להשתייך למשהו, ידעתי שזאת ההזדמנות שלי להיות חלק מהישראליות".

מיד כשעלתה לישראל, הייתה צריכה להשתלב בלימודי התיכון ולעשות בגרויות. "בבית שלי דיברנו עברית, חשבתי שאני מדברת עברית טוב, אבל כשעליתי הבנתי שאני לא מדברת כל כך טוב. לא ידעתי לקרוא ולכתוב והתחלתי ללמוד לקרוא ולכתוב עברית מחדש בגיל 16. נכנסתי ישר לכיתה י', שנה של בגרויות, אז די זרקו אותי למים".

יש לך עצות לצעירים שעוברים את התהליך הזה וישר צריכים להשתלב במערכת החינוך בישראל? "אני מאמינה שהגישה היא הכול וצריך פשוט לא להיות קשה עם עצמך. בהתחלה הייתי מאוד קשה עם עצמי, מבחן שלקח לכולם שעה לקח לי 4 שעות. אתה מרגיש קצת מטומטם באיזשהו אופן אבל זה נטו קשיי שפה. ברגע שנתתי לעצמי הנחות זה הרגיע אותי והכל יותר זרם. מצאתי אנשים שהיו מוכנים לעזור ואז הדלתות נפתחו בפניי, המורים שלי הקשיבו והיה אכפת להם".

נועה התגייסה לצה"ל במרץ 2016  למסלול ייעודי לקצונה בתקשוב. היא עשתה טירונות 02 וקורס יסוד. אתמול היא סיימה את קורס ההשלמה לקצונה וכעת עתידה להתחיל את התפקיד הראשון שלה בצה"ל כקצינת צפ"ה בבה"ד 7. התפקיד הוא כחלק מצוות פיתוח ההדרכה בבה"ד 7, בו תהיה נועה אחראית על כל תחום ההדרכה של חיל התקשוב. לדעתה זהו תפקיד מאוד מעניין ומאתגר.

אתמול 16.08, התקיים טקס סיום השלמת הקצונה המבצעית של אגף התקשוב וההגנה בסייבר. בטקס ההשלמה קיבלו הקצינים הטריים את דרגות הקצונה ובכך הצטרפו למערך הקצינים של חיל הקשר והתקשוב. מסיימי ההשלמה עתידים להשתבץ בכלל הזרועות, הפיקודים והיחידות, לפקד על דור העתיד של מערך התקשוב בשטח ולהשפיע על המערכה הטכנולוגית אשר מעצבת כיום את שדה הקרב המודרני. ההשלמה המבצעית מכשירה את צועריה להיות קציני תקשוב מבצעיים לצד הטכנולוגיה המתפתחת בכל עת.

יש לך מסר לצעירים מחו"ל שמתלבטים אם לעלות לישראל ולהתגייס? "למי שמתלבט אין מה להתלבט, זה מצריך מלא אומץ אבל כשעושים את זה ונכנסים לזה, זה שווה את הכול. השירות שלי לא היה פשוט בכלל, היה מאתגר, אבל זה שווה כל רגע. (החיילים) מקבלים פה כל כך הרבה כלים לחיים שישרתו אותם גם בהמשך. לפי האמונה שלי, לשרת זה להיות במצב נתינה במשך 24/7 וזאת התחושה הכי טובה שיש".

מה דעתך על המגמה בה חיילים בודדים בוחרים לעזוב את ישראל אחרי השירות וחוזרים למדינה שבה חיו לפני בשל בעיות כלכליות, קושי להשתלב וכ"ו? "אני חושבת שכבר בשירות עצמו, אם זה בגישה של המפקדים, אפשר להעלות את המודעות אצל החיילים הבודדים. אצלי בהתחלה לא קלטו שאני עולה חדשה כי אין לי מבטא. זה פשוט לנסות לשלב אותם. בעיניי אם את קמה בבוקר ומרגישה שאת עושה משהו משמעותי זה שווה הכול. אני מאמינה שהחוויה בצבא מאוד תשנה אם אנשים יצליחו להתגבר על הקשיים שיגיעו אחרי השירות".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו