תושבי גן יבנה- זה יתפוצץ לנו בפנים. שופטת בית המשפט העליון: "פגיעת טיל עלולה לגרום לאסון הירושימה"

 רק לפני כשנה דלף גז האמוניה החריף מהמיכלים המאחסנים אותו במפעל 'מעדנות' שבישוב. מבדיקה שערכנו נמצא כי אזורי האחסון אינם עומדים בתקן החומרים המסוכנים וכי מספיקה טעות אחת על מנת לגרום לאסון גדול ממדים. 

גז האמוניה, בו נעשה שימוש במפעל 'מעדנות' שבגן יבנה, הוא תרכובת חנקן ומימן בעלת ריח חריף ביותר וחסרת צבע. הגז מסוכן לנשימה וגורם לכוויות בעור ובעיינים ולעתים אף למוות. מהגז מפיקים חומצה חנקתית  בה נעזרים על מנת לייצר חומרי נפץ וזיקוקים ושימש הוא בעבר כדלק מטוסי רקטה ומכוניות. בשל הסיכונים של השימוש בו, הגז שימש בעבר ועדיין משמש בכמה מקומות בודדים לייצור קרח ולעיבוד מזון בהקפאה כאשר תפקידו הוא קירור. התרכובת הינה יעילה מאוד לתהליכי הקירור אך הגז מסוכן ביותר בשל היותו חסר צבע ונפיץ. דליפת הגז או פגיעה במיכלים, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לעשרות אם לא מאות אלפי אזרחים. הגז מגיע ממדינות אירופה לנמל חיפה ושם נאגר ונשלח למפעלים ברחבי הארץ. לפני 4 שנים לבערך, עתרה חברת 'חיפה כימיקלים' לבג''ץ בבקשה להתיר בנייה מיוחדת למיכלי האמוניה. 

שופטת בית המשפט העליון דאז, ברכה בר-זיו, טענה כי- ''פגיעת טיל במיכל האמוניה בחיפה ( 12 אלף טונות) עלולה לגרום לאסון הירושימה". ישנה סכנה בקנה מידה אדיר בהחזקת מיכלי הגז החריף, כפי שהסביר זאת דב חנין (חד"ש), "אם ייפגע מיכל האמוניה, עלולים להיפגע באופן ישיר מאה אלף אזרחים ברדיוס של 13 קילומטרים". בשנים שעברו נחשפנו למקרים בודדים בהם אכן הייתה דליפה של הגז הרעיל. אחד מהם אירע לפני כ3 שנים-במפעל "מכתשים-אגן" שברמת חובב, התפוצץ מסיבה לא ברורה בלון אמוניה. הבלון, אשר נחשב לקטן יחסית, במשקל של עד 20 קילוגרמים, עף באוויר כשהוא מפזר את הגז הרעיל ונפל על מבנה ריק מאדם באותה השעה. מבדיקה שערכנו, נמצא כי דו"חות של תנובה מגלים כי בחלק מאתרי החברה ישנו קושי לשמור על מרחק הפרדה בטוח בין המתקנים להחזקת האמוניה לבין מרכזי האוכלוסין, בין היתר בשל רצון הרשויות להרחיב את הבנייה. הגז נחשב כחומר מסוכן על פי חוק החומרים המסוכנים המאפשר את החזקתם של חומרים אלו אך מתנה זאת בקבלת היתר רעלים מטעם המשרד להגנת הסביבה. ההיתר קובע, בין היתר, את מרחק המינימום הנדרש ממרכזי האוכלוסיה. דרישת המשרד היא שלא לבנות מגורים במרחק קטן מ-1.7 קילומטרים מהמיכל המאחסנים את הגז. בגן יבנה, אם שאלתם, המרחק הוא לא קרוב למרחק המותר (נתייחס בפירוט בהמשך לכך) 

"מכל מלמדיי השכלתי"- בעיה מקומית

במפעל מעדנות שביישוב, נעשה גם כן שימוש בגז האמוניה למטרות קירור תעשייתיות ובעקבות כך, לפני שנה צוותי כיבוי והצלה מתחנת רחובות הוזעקו בשעת לילה מאוחרת למקום. התושבים המתגוררים בסמוך התבקשו להישאר בבתיהם עם חלונות סגורים בשל דליפת אמוניה מהמפעל. ממונה בטיחות המתעסק המתמחה בחומרים מסוכנים ובאמוניה בפרט סיפר לנו בראיון- "המצב בגן יבנה חמור מאוד. במקרה של נזילה או דליפה, המצב מסכן חיי אדם." הסיכון באמוניה הנמצאת ביישוב גובר עוד יותר בשל העובדה כי המפעל נמצא בטווח הטילים מעזה ופגיעת טיל במפעל עלול להוות אסון בקנה מידה שטרם נראה בישראל. 

"יש כאן פצצה מתקתקת" טענה מירי רגב, לשעבר יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, "רק כשיתרחש אסון נתעורר כולנו".בנוסף להיות המיכלים בטווח הסיכון מטילים וגראדים, המרחק בין המפעל לאזורי המגורים הסמוכים קטן בהרבה מההיתר המינימלי. בעוד הטווח המינימלי המותר הינו 1.7 ק"מ, אזורי המגורים בישוב נמצאים במרחק של 200 מטר בערך מהמפעל- פחות משמינית הטווח המותר. אך אף על פי נתון מטריד זה, באזור 'מעדנות' חברת "דמארי" ממשיכה לשווק בתים חדשים ולאכלס תושבים בחלקה הנחשבת על פי החוקים לחומרים מסוכנים, כנמצאת באזור מסוכן ביותר לחיי התושבים. 

בניסיון לפתרון הבעיות, לפני חודש לבערך נעשה סיור במפעל לדרור אהרון, ראש המועצה, גבי אורן קצין הבטחון היישובי ואנשי מפתח נוספים. את הסיור הוביל אלי בן-לולו, מנהל תשלובת המותגים בקבוצת תנובה, עליה נמנת ''מעדנות'. בן-לולו הדגיש כי נוצקו בסיסי בטון וקירות בעובי 40 ס"מ ליצירת אגף ממוגן חדש.

מדוע ביישוב בו חיים למעלה מ20 אלף אנשים, הפתרון הכי טוב לחיי התושבים, או לפחות זה הנעשה, הוא יצירת קירות בטון סביב אזורי האחסון? בעוד במפעלים שונים בעולם נעשה שימוש בשיטת קירור יעילה יותר וקטלנית פחות אשר תורמת לרווחת התושבים ולתחושת בטחונם, בגן יבנה הפתרון היחיד, לכאורה, הינו למגן את שטח אחסון הגז. בעשור האחרון נעשה שינוי של שיטות הקירור על מנת להבטיח את בטחון התושבים בסמוך למקום, וזאת באמצעות הפחתת כמויות תרכובת האמוניה או אי-שימוש בה בכלל. האם לא משנים את שיטות הקירור במפעל היישובי, כפי שכבר שינו במפעלים השונים, בשל בעיה כלכלית או חוסר רצון להשקיע בדבר הנראה שולי וחסר ערך?ממונה הבטיחות הוסיף- "גם במידה וטיל אכן ייפגע בקירות הבטון, אשר אינם מהווים גורם בטיחות משווע, רסיסי הבטון או המתכת עלולים לפגוע במיכל ולגרום לנזילה חמורה. אחסון האמוניה במפעל מהווה הפרה חמורה של היתר חוק החומרים המסוכנים של הוועדה לאיכות הסביבה". 

 יש מקום לשינוי

לפני כשנתיים, גז האמוניה דלף ממפעל ''אסם'' בעיר שוהם. מפעל אסם נמנה על אחת החברות השייכות לקבוצת 'תנובה', ובהן גם חברת 'מעדנות'. תושבי העיר הסתגרו בבתיהם וסגר הוכרז על הישוב. התושבים ניסו לעשות דבר בנידון וכתוצאה מכך, חברת 'אסם' נתבעה בתביעה ייצוגית על סך 10 מיליון שקלים. לאחר מאורע זה, עברה חברת 'אסם' בשוהם לשימוש בטכניקות קירור חדשות אחרות אשר לא מסכנות את חיי התושבים באזור ובהן נעשה שימוש מופחחת הרבה יותר בגז הרעיל.מדוע האירועים אשר התרחשו בחיפה, רמת חובב ובעיקר בשוהם, אינם מהווים משולש אזהרה עבור הרשויות בישוב? לא רק שמרחק המגורים קטן הרבה יותר ממקומות האוכלוסין מאשר התקן, המפעל נמצא באזור סיכוני מבחינת איומי הטילים של ארגוני הטרור. בעבר נעשתה יוזמה שכזו לתיקון המצב על ידי אחד מהתושבים. 

עורך האתר, צור ימין :

"כששלחתי את דור לכתוב על הנושא הנ"ל ידעתי שיש בעייתיות גדולה במיכלי אמוניה, דור פירט ובדק את הנושא לעומק וגרם לי ואני מאמין שגם לכם להיות מודאגים הרבה יותר. אם תושבי שוהם הצליחו במאבקם, אין סיבה שגם אנחנו לא, חייבים להקים קול צעקה, זה אחריות של כל אחד מהתושבים לוודא שזה לא נדחק אל מחוץ לכותרות"

בן אור , תושב הישוב אמר לצוות האתר , שפנה אל מועצת גן יבנה וחברת תנובה במרץ 2013 אך עד כה לא קיבל מענה, נוסח המכתב: הנדון: מיכל האמוניה כידוע בתאריך 28 לפברואר 2013 הייתה דליפת אמוניה, ואני בתור תושב שגר בשבזי 1 לא יכולתי לצאת מהבית הריח היה חריף מאוד. (והייתה עוד דליפה ב25 לאוקטובר 2012). ברצוני לדעת מה המועצה עושה על מנת לפתור את הבעיה של הקירבה של מיכל האמוניה לשוב? (מפעל מעדנות) "מפעל מעדנות שבישובנו מכיל בתוכו עשרות אלפי טונות של גז האמוניה הרעיל. לא רק שאזורי המגורים הקרובים למקום נמצאים במרחק פחות בצורה משמעותית מהתקן של הועדה להגנת הסביבה, אלא שהמפעל נמצא גם בסיכון מבחינת פגיעת גראדים וטילים. האם יהיה פתרון יעיל יותר לבעיית האמוניה? חייהם של עשרות אלפי תושבי היישוב יישארו בסכנה?

עדכון - תגובת המשרד לאיכות הסביבה -לחץ כאן  

בן אור אור 10-06-2014