פרשת פנחס: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)
25.07.24 / 09:51
השבוע שוב פרשה חדשה מסעירה! מנהיג העם הנערץ שולח בחור צעיר לרצוח בדם קר נשיא שבט מישראל! ולא זו בלבד אלא שהתורה עוד נותנת גיבוי למעשה ומעלה על נס את הרוצח! הרב דוד הכהן שליט"א על פרשת השבוע המדברת על כי לכל אדם יעוד בעולם, פרשת פנחס>>>
פרשת פנחס מפי הרב דוד הכהן שליט"א: השבוע שוב פרשה חדשה מסעירה! מנהיג העם הנערץ שולח בחור צעיר לרצוח בדם קר נשיא שבט מישראל! ולא זו בלבד אלא שהתורה עוד נותנת גיבוי למעשה ומעלה על נס את הרוצח!
במרוצת הדורות סבל עם ישראל מעלילות דם שונות, העלילו והאשימו את היהודים שהם משתמשים בדם נוצרים בהכנת מצות חג הפסח!
רבותי, יהודי ודם זה לא הולך יחד! התורה אוסרת על יהודי איסור גורף שלא לאכול דם, יהודי שרוצה לאכול בשר עליו להמליחו במלח גס ולהשהותו שעה שלימה במלח על מנת להוציא ממנו את הדם הבלוע בו. אפילו ביצים, ביצי תרנגולת אנו לא אוכלים עד אשר אנו לא בודקים אותם אחת אחת שמא חלילה ימצא בהם דם!
אחד מעשרת הדברות הוא לא תרצח!
לקשור ולחבר יהודי עם דם? היכן נשמע כדבר הזה?
והנה בפרשתנו השבת נקרא על הרצח הדתי הלכתי הראשון שאירע בהיסטוריה והתורה עוד משבחת רצח זה.
ומה הסיפור?
הסיפור הוא של פנחס בן אלעזר נכדו של אהרון הכהן וזמרי בן סלוא.
זמרי נשיא שבט שמעון אוחז בידיו בשערותיה של כזבי בת צור המדינית ומביא אותה לפני משה רבינו ושואל אותו: משה: האם זו מותרת או אסורה?
אם תרצה לומר שהיא אסורה, ציפורה אשתך מי התירה לך? והלא גם היא מדינית? שהרי ביתו של יתרו היתה, ויתרו היה כהן מדין?!
משה רבנו עומד המום, בשוק, בהלם! לא משיב כלום לזמרי. עם ישראל רואים את הדילמה שבה נמצא משה רבנו ומתחילים לבכות. פנחס רואה את המבוכה ואז נגש הוא למשה ואומר: לימדתנו רבנו: הבועל ארמית קנאים פוגעים בו!
אומר לו משה: אתה הבאת את האיגרת אז בבקשה תקרא אותה אתה. כלומר, גש ותעשה מעשה.
פנחס לא חושב פעמיים, לוקח את הרומח בידו ודוקר בדקירה אחת את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור והורג אותם יחד
והשאלה הנשאלת: מדוע משה רבנו גלגל זאת על פנחס שפנחס יהרוג אותם, מדוע לא עשה זאת משה בעצמו? משה הוא המנהיג, הוא מורה הדרך של עם ישראל, אם זה מה שצריך לעשות אז שיעשה זאת הוא בעצמו?
כתירוץ לשאלה זו מביא המדרש משל:
משל לבת מלך שעמדה להינשא לאחד הנסיכים המיוחסים, בנו של אחד המלכים הגדולים והחשובים. לכבוד המאורע צחצחו את הארמון, מעדנים הוכנו, התזמורת מנגנת, מלכים ורוזנים הגיעו למעמד הגדול, הכל מוכן, והנה כשנגשים להוציא את הכלה מחדרה ולהוליכה לחופה, שוד ושבר! מגלים שבדיוק באותה שעה שם בחדר היכן שהיא נמצאת היא עושה מעשה מכוער, נוראי ביותר!
מה תהיה תגובתו של אבי הכלה בשעה זו? הוא אפילו לא צועק, הוא פשוט בשוק! בהלם!
אומר המדרש זה מה שקרה כאן, עם ישראל יצאו ממצרים, ראו את כל הניסים הגדולים שעשה להם הקב"ה והנה הם רגע לפני כניסה לארץ, רגע לפני המנוחה והנחלה, רגע לפני השלמת המשימה. זה הזמן לזימה? זה הזמן לגילוי עריות???
משה רבנו פשוט התבלבל, חטף שוק! היה בהלם! לא הגיב!
ואז אומר לו פנחס, משה לימדתנו רבנו שהבועל ארמית קנאים פוגעים בו! כנראה שמההלם משה רבינו שכח את ההלכה, שכח מה צריך לעשות? ואז פנחס אומר למשה את ההלכה שמשה עצמו לימד להם.
למה אם כן אחר שפנחס אמר לו למשה מה צריך לעשות, משה לא עושה זאת ומגלגל זאת על פנחס?
התשובה היא: זמרי פשוט התקיל את משה כששאל אותו, זו מותרת או אסורה? היות שמשה היה נגוע בענין שהרי גם אשתו של משה מדינית היא, אם יאמר משה שהיא אסורה, אז אשתך מי התירה לך? ולכן לא יכל לעשות זאת משה בעצמו.
ביאור נוסף, צריכים לדעת כי כל אדם יש לו תיקון בעולם, יש לו תכלית ומטרה לשם מה הוא בא לעולם?
לכל אחד תפקיד משלו, נשים לב מכל מליארדי האנשים שביקום אין אף אדם שדומה לחברו, מליארדים של אנשים כל אחד ופרצופו, כל אחד ותפקידו.
פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן נועד לבא לעולם למטרה זו, לכן פנחס הוא שעשה מה שעשה כי בשביל זה הוא בא לעולם, בחלקו נפלה הזכות הזו להרוג את זמרי ואת כזבי ולעצור את המגיפה.
הגמרא בסוף מסכת שבת מספרת שלכל אחד מהחכמים היתה מצוה אחת שהיה מדקדק בה ביותר ומוכן למסור עליה נפש. מדוע? כי לכל יהודי יש מצוה אחת מכלל המצוות שהיא מיוחדת עבורו ובשבילה הוא ירד לעולם.
כאשר משה רבינו עלה לקבל התורה וראה שהקב"ה מתייג תגין לספר התורה, שאל את הקב"ה מי מעכב על ידך? למה צריך את התגין הללו?
אמר לו הקב"ה: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות
אמר לפניו רבונו של עולם הראהו לי. אמר לו חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים, לא הבין משה רבנו מה מדבר רבי עקיבא עם תלמידיו. תשש כחו. כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו: רבי, מניין לך? אמר להן הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו: שתוק כך עלה במחשבה לפני
מדוע זכה רבי עקיבא לכך? זאת משום שרבי עקיבא הוא שנבחר ע"י הבורא יתברך עוד מששת ימי בראשית למשימה זו. כל אחד וייעודו, כל אחד ותפקידו.
לכל אדם ואדם באשר הוא, מקום הניחו לו אבותיו להתגדל בו, בעולם יש מקום לכולם להתעלות, להתקדם, לפרוח ולשגשג, ולהגיע לפסגות.
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים! אם תתאמץ תגיע!
הגמרא במסכת סוטה אומרת ארבעים יום קודם יצירת הולד, יוצאת בת קול ומכרזת, בת פלוני לפלוני, בית פלוני לפלוני, ושדה פלונית לפלוני!
על כל אדם קודם בואו לעולם גזרו בשמים מי תהיה רעייתו?
על כל אדם קודם בואו לעולם גזרו היכן יתגורר!
על כל אדם קודם בואו לעולם גזרו ממה יתפרנס!
אדם חושב שהוא רוצה להתחתן עם אשה זו ולבסוף הוא מתחתן עם אשה אחרת לגמרי.
אדם חושב לגור בעיר זו ולבסוף הוא בכלל מתגורר בעיר אחרת.
אדם חושב כשאהיה גדול אני אהיה כך וכך ולבסוף הוא בכלל בכיוון אחר לחלוטין?
אולי אנו מבינים לגבי אשה ומגורים שגוזרים עלינו עם מי נתחתן, והיכן נגור? אבל לגבי העיסוק שנעסוק לשם מה צריכים לקבוע לנו מראש? כל אחד ימצא לעצמו עבודה שהוא אוהב ויעבוד, לשם מה צריכים לקבוע לנו זאת משמים?
יש אנשים ששואלים למה אני צריך לבזבז שעה ושעתיים בדרכים כדי להגיע למקום עבודתי? תראה איזה כייף לאנשים הללו שעובדים מתוך ביתם, או בסמוך למקום מגוריהם, למה אני צריך את הסבל הזה?
דע לך איש יקר! לא סתם גלגלו משמים שתעבוד כאן או שם, יש לך בזה תפקיד, יש לך בזה תיקון. נועדת לשם כך ורק אתה הוא המסוגל לעשות זאת!
הקב"ה ברא בעולמו מליארדי אנשים ואין שני אנשים זהים! אפילו אחים הם לא זהים לגמרי. ולא רק אחים אלא אפילו בין תאומים יש הבדלים, הם לא ממש זהים לגמרי.
נשים לב גם שבמשפחה אחת, בבית אחד, אצל אותם הורים, באותם תנאים, לא כל הילדים זהים, כל אחד ועולמו שלו, אין שני אנשים זהים.
הדבר הזה לא טבעי. כי כשילד נולד מה השאלה הראשונה ששואלים: למי הוא דומה? כי ברור שהוא צריך להיות דומה למישהו. דומה לדודה רינה או לדודה ריטה, קצת לאבא, או לאמא,
בא הקב"ה ואומר: אצלי אין יצור אוטומטי, זה לא פס יצור קבוע. כל אדם שנולד הוא בבחינת אדם הראשון, הוא עולם חדש בפני עצמו. אני לא יודע כיצד ניתן להסביר זאת אבל גם בתוך משפחה אחת נוכל למצוא בין האחים שאחד הילדים חכם והשני לא ממש חכם, אחד עשיר ואחד עני, אחד בר מזל והשני ללא מזל וכן הלאה... מה הגורם לכך? מדוע יש כאלה פערים?
עלינו לדעת כי העוה"ז הוא פאזל אחד גדול, ולכל אדם יש את התפקיד שלו בפאזל. לקב"ה יש סדר בעולם, יש לו תכנית מתאר, הוא תכנן מראש כמה מכל סוג, כמה מכל - דבר הוא צריך, כמה בנאים, וכמה סנדלרים, כמה רופאים, וכמה רבנים? כל אדם שנולד אומר לו הקב"ה, בני, דע לך כי אין אף אחד כמוך בכל העולם, אף אחד לא דומה לך, אף אחד לא זהה לך, רבות חשבתי עליך, ויעדתי לך תפקיד. זה התפקיד שלך!
אם יבא אדם ויקנא באדם אחר, וירצה להיות מה שהאדם הזה, נמצא שהוא מערער על התפקיד שהקב"ה יעד עבורו, הוא כאילו אומר לקב"ה אני לא אוהב את התפקיד שנתת לי.
הקב"ה יעד אותך למשימה מסוימת, אם לא תבצע אותה נמצא שיש חיסרון בבריאה, כי מה שאתה אמור לעשות, רק אתה אמור לעשות, לא מישהו אחר, ולכן קיבלת בדיוק את הכישרונות עבור התפקיד שנועד לך. אתה לא יכול ללבוש חליפה של מישהו אחר, אתה לא יכול למרוד ביעוד שלך, אתה לא יכול למרוד בתוכנית שלך.
הרעיון של התפיסה של החיים צריכה להיות שלא הגענו הנה במקרה, אם היינו מגיעים לכאן במקרה היינו נראים בדיוק כמו אחים שלנו, כמו אחיות שלנו, למה אתה שונה מהם? כי הקב"ה שם אותך בדיוק במקום שבו אתה צריך להיות, נתן לך בדיוק את התפקיד האישי ואין עוד אדם אחד כמוך. אין בעולם אדם אחד שיוכל לעשות את התפקיד שלך, אין בעולם מי שיכול לפתור את הבעיות שאתה צריך לפתור רק אתה תוכל לפתור ולא אף אחד אחר. אז אדם שיש לו איזה דכדוך, אדם שיש לו איזה כעס, נכנס לדיכי, צריך להזכיר לעצמו, הקב"ה עיצב אותי, הקב"ה חשב עלי, הקב"ה הקדיש זמן כדי לתת לי אף יחודי, אזנים ייחודיות, פרצוף מיוחד, הוא כנראה רוצה שאני ימלא איזה תפקיד בבריאה. אז זה הופך אותי לאדם חשוב, לאדם בעל ערך.
למלא את ייעודי, לעשות את התפקיד שלי, למצות את הכישורים שבי, את השליחות שלי בעולם, זה החשיבות הכי גדולה שיש.
לכן אם התגלגלתי למקום עבודה זה דוקא, סימן שיש לכך סיבה, זה לא סתם כך. עלי רק לחפש מה הייעוד שלי במקום הזה.
כי העבודה היא לא רק בשביל הפרנסה, העבודה היא נכון גם בשביל להרוויח כסף, אך מה זה כסף? כסף מלשון כיסופין, נכספה גם כלתה נפשי.
למה נכספה נפשי? לעשות בכסף דברים חיוביים, אדם שמרוויח כסף צריך לדעת לזכך ולקדש את כספו. מצד אחד הוא יכול לעשות שטויות ודברים לא טובים בכספו ומאידך הוא יכול לקדש את כספו על ידי עשיית מצוות, נתינת צדקה, לעזור לנחלשים וכדו'..
על פי הקבלה בכסף יש ניצוצות שצריך לקדש אותם. יעקב אבינו לאחר שברח מלבן והעביר את נשיו, ילדיו, צאנו ובקרו את מעבר יבוק, נזכר ששכח כמה פכים קטנים שלא העביר אותם, ובאמצע הלילה עוזב את נשיו וילדיו וחוצה את הנהר על מנת להביא את אותם פכים קטנים!
ולכאורה איך יעקב אבינו מסכן את עצמו ללכת יחידי בלילה, התוצאה היתה שיעקב נתקל עם המלאך שרו של עשיו, שנאבק איתו כל הלילה ולבסוף נוקע את ירכו של יעקב ולכן עד עצם היום אין אנו אוכלים את גיד הנשה וכ"ז בעבור כמה פכים קטנים? מה קורה כאן?
אומר יעקב אבינו לא בכדי זיכו אותי משמים לפכים קטנים אלו, אם הם אצלי אני יכול לקדש אותם, לעשות בהם דבר של מצוה, למה לזרוק אותם? למה להפקיר אותם? אני צריך להעלות את אותם ניצוצות שבהם. לכן חוזר יעקב ומסכן את עצמו בעבורם, ולא עשה זאת חלילה משום קמצנות.
אם כך נשאל מהם הסימנים בכל אופן לדעת למה באנו הנה? מה הייעוד שלנו?
בפשטות אדם צריך לעשות לפי הנטיות הטבעיות שלו, למה שהוא נמשך, ולכן יש מגוון רחב של אנשים ומקצועות שונים וכל אחד לאן שנמשך כנראה ששם זה הייעוד שלו.
דבר נוסף וחשוב, כל דבר שאתה רוצה לעשות וזה מאוד קשה לך תדע שזה התיקון שלך! אם אתה רוצה מאוד לקום בבוקר להתפלל במנין וקשה לך, דע ששם אתה צריך להשקיע כוחות ומאמץ. אם אתה מאוד רוצה לבא לשיעור תורה וקשה לך מאוד, דע לך שזהו התיקון שלך להתמודד עם זה. אומר האר"י הקדוש דברים שליליים שאדם נמשך אליהם זה התיקון שלו. אם אתה נמשך לדבר לשון הרע, דע לך שהתיקון שלך לעבוד על כך שלא לדבר לשון הרע.
אם אתה נגוע במידת הגאוה, דע שזה התיקון שלך וכך בכל מידה ומידה בכל מעשה ומעשה.
יעזרנו ה' שינחה אותנו להגיע אל המטרה שלשמה באנו לעולם ושלא חלילה נלך בכיוון ההפוך ונאבד את מטרתנו בעולם
---------------------
יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ
--------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן