פרשת דברים: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)

פרשת השבוע מפי הרב דוד הכהן שליט"א: יש מי מאיתנו שאין לו אויבים ושונאים? ייתכן. יש מי שלא חווה אף פעם רגש של שנאה ותחרות? כנראה שלא. נושא השנאה כאוב וגלותי שרודף אותנו מימים ימימה עד עצם היום הזה

בחיים יש אהבה ויש שנאה, מה יש יותר, אוהבים או שונאים? המציאות מוכיחה לצערנו שאוהבים את השנאה יותר מאשר את האהבה. השנאה נטועה ומושרשת באדם עוד מבריאת העולם.

האחים הראשונים עלי אדמות היו קין והבל. בגלל קנאה שהפכה מהר מאוד לשנאה קם אחד והרג את אחיו.

לכל אחד מאיתנו יש מישהו שאנחנו לא אוהבים בלשון המעטה. מישהו שפגע בנו, מישהו שעשק אותנו, מישהו שאכזב אותנו, מישהו שאנחנו מקנאים בו, ואנחנו טובעים בים של שנאה

ימים אלו ימי בין המיצרים התרגשו ובאו עלינו אך ורק בגלל דבר אחד, בגלל שנאת חינם. שנאת חינם היא שגרמה לגלויות, שנאת חינם היא שגרמה לחורבן הבית, לחורבן בית המקדש, וכבר אלפיים שנה חלפו ועדיין אנו בגלות, עדיין לא שינינו דרכנו, לא למדנו לקח מההיסטוריה שלנו כעם

התורה הקדושה מזהירה: "לא תשנא את אחיך בלבבך!" בפשטות אומרת התורה אסור לשנוא. באים חז"ל ואומרים דע לך כי כל השנאות שיש בעולם הם בגדר שנאת חינם! אין שום סיבה לשום אחד לשנוא את האחר, כל שנאה שלא תהיה היא בגדר שנאת חינם

דברי חז"ל אלו תמוהים ביותר. אם חז"ל היו אומרים ששנאה זה לא טוב ואסור לשנוא זה עדיין ניתן להבנה ומניח את הדעת. אבל כשחז"ל אומרים שכל השנאות הם בגדר שנאת חינם! אין שום סיבה לשום אחד לשנוא את האחר וכל שנאה היא בגדר שנאת חינם זה ממש לא מובן, שהרי אדם אינו שונא לחברו סתם כך אלא אם כן יש לו סיבה לשנוא, איך אם כן אומרים חז"ל שכל שנאה שאדם שונא זו סתם שנאת חינם?

הנה לנו דוגמה חיה מהתורה, הסיפור הידוע של יוסף ואחיו.

קבוצת אחים מתאחדת בקנאה ובשנאה מול יוסף הצעיר, משליכים אותו לבור, מאבדים אותו ומשקרים לאביהם בעזרת כתונת פסים שטבלו בדם, ומספרים לו כי הילד נטרף.  

יעקב אבינו אוהב את יוסף יותר מכל בניו ועושה לו כתונת פסים. אחי יוסף מקנאים בו כמו שאומרת התורה: "ויקנאו בו אחיו" קנאה זו מהר מאוד הפכה לשנאה תהומית בין האחים, וכפי שהתורה בעצמה מעידה על שנאת האחים ליוסף, "וישנאו אותו אחיו ולא יכלו דברו לשלום"! שנאה זו הלכה והתעצמה כלפיו לממדים מפלצתיים עד שהתורה אומרת כמה פעמים "ויוסיפו עוד שנוא אותו" עד שהחליטו להרוג אותו. התורה גם מספרת את הסיבה לשנאה זו, "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם" יוסף היה מוציא דיבה על אחיו ומספר ליעקב אביו על מעשיהם עד שהוא הפך להיות בבחינת רודף. היה מספר לאביו שאחיו אוכלים אבר מן החי, היו מבזים את בני השפחות וקוראים להם עבדים, ולאחר מכן סיפור החלומות שלו שהוא ימלוך עליהם עד שנקעה נפשם והחליטו לעשות לזה סוף 

מכאן שהיו מספיק סיבות לשנאת האחים את יוסף, השנאה ליוסף היתה קו ההגנה שלהם, לכאורה זו שנאה מוצדקת. איך אם כן אומרים חז"ל שכל השנאות הם בגדר שנאת חינם ואין שום סיבה לשום אחד לשנוא את האחר, וכל שנאה היא שנאת חינם?

שנאת האחים ליוסף הביאה את הגלות הראשונה שלנו הלא היא גלות מצרים.

הגלות השניה גם היא באה בגלל שנאת חינם. כולם מכירים את הסיפור בתלמוד במסכת גיטין דף נה: על קמצא ובר קמצא, בגלל שני האנשים הללו חרב בית המקדש.

גם בסיפור זה רואים שהעשיר שערך את הסעודה שנא את בר-קמצא ומן הסתם היו לו מספיק סיבות לשנוא אותו, כמו כן גם לבר קמצא היו מספיק סיבות לשנוא את העשיר ואת כל המוזמנים שישבו בסעודה שהרי פגעו בו, ביישו אותו ואף אחד לא הגיב להגנתו. איך אם כן אומרים חז"ל שכל השנאות הם בגדר שנאת חינם ואין שום סיבה לשום אחד לשנוא את האחר, וכל שנאה היא שנאת חינם?

עלינו לדעת כי לאדם אין בחירה חופשית לפגוע מעצמו באדם אחר, מה שכן יכול להיות שהאדם הפוגע, זה שעושה את הרע הוא רק שליח לעשות את הרע שכבר נגזר עליך, בבחינת מגלגלין חובה על ידי חייב

וכדברי רבי חיים מוולוז'ין, על דברי הגמרא בסוטה: "פני הדור כפני הכלב". כשמכים את הכלב ומניפים עליו מקל, הוא קופץ על המקל ונושכו בשיניו. הוא לא חושב מי מניף את המקל, ובודאי שהוא לא חושב למה הוא מניף את המקל? כלומר, מהי סיבת הסיבה. הוא קופץ על המקל.

לעומתו, אדם שמכים אותו במקל יודע שלא המקל מכה אותו, אלא האדם האוחז במקל - הוא המכה. אבל הוא צריך לחשוב יותר לעומק - למה מכים אותי? מה גרם לאדם העומד מולי להכות אותי?

זהו בדיוק המצב. זה שמכה אותך, שמצער אותך, שפוגע בך - מה יש לך ממנו?! הוא רק המקל. אתה צריך לחשוב מי שלח אותו, ולמה שלחו אותו

נמצא שאין מקום לשנוא שום אחד בעולם כי השנאה נובעת מפגיעה שפגעו בנו, אך אם נבין שהפוגע בנו לא פגע בנו מעצמו אלא הוא רק שליח של ההשגחה העליונה נמצא שאין מקום לשנאה כלפיו וזו כוונת חכמים שנאת חינם

זה שאמר יוסף לאחיו, אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָֽנִי: וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַֽחֲיֹת עַם רָֽב:

יוסף הבין שהאחים במעשיהם היו בסך הכל שליחים של ההשגחה העליונה ומתוך אמונה זו שהקב"ה מגלגל את העניינים ומנהל את העולם, ממילא ודאי שבסוף יצא מיזה רק טוב שהרי אין רע משמים, כל מה שעושה הקב"ה לטובה עושה, וזה באמת מה שקרה בסוף שנתגלגל כל עניין מכירת יוסף עד שלבסוף נעשה יוסף משנה למלך מצרים

יוצא איפוא שהרע לכאורה שעשו אחי יוסף איתו זה מה שבנה אותו זה מה שרומם אותו לגדולות עד שנעשה משנה למלך מצרים. לכן כאשר מישהו מציק לך, פוגע בך, דע שהוא שליח משמים, ויתכן מאוד שהוא שליח טוב בשבילך ואין לך מה לכעוס עליו או לשנוא אותו וצריך רק סבלנות לראות איזו טובה וברכה הקב"ה מבשל עבורך. כי הקב"ה הוא אבינו מלכנו, ולפני שהוא מלכנו הוא אבינו, ואבא לא עושה רע לבניו, אבא עושה רק טוב לבנים שלו

הקב"ה הוא עצם הטוב וטבע הטוב להיטיב.

ובאמת אין רע יורד מלמעלה. אלא שלא תמיד הטוב הוא גלוי, ולא תמיד הוא נראה מיד. אולם עם קצת סבלנות כשמלאים אמונה וביטחון בה', רואים שכאשר חושבים טוב, אז גם נהיה טוב באופן גלוי, באופן הנראה ונגלה לעין.

לכן צריך לדעת ככלל: "תחשוב טוב יהיה טוב!"… מחשבה מולידה מציאות!…