$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('9ffe3fda-96cb-4d6d-a28e-193057b61dcd','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,50362,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9ffe3fda-96cb-4d6d-a28e-193057b61dcd','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,50362,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('9ffe3fda-96cb-4d6d-a28e-193057b61dcd','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,50362,'Image','');},15]]);})

הבמאית נינה מנקֶס מציגה מסה קולנועית מרתקת, הבוחנת את הדרכים שבהן הסרטים הגדולים של הוליווד בכל הזמנים משתמשים בשפה קולנועית כדי לקבע נשים בתפקיד חפץ נחשק העומד תמיד לרשותו של גבר – וכיצד חלחלו המושגים האלה לעומק התודעה שלנו. באמצעות יותר מ-175 קטעים, מ"חלף עם הרוח" ו"חלון אחורי" עד "בלייד ראנר" – נחשפת השפה הוויזואלית המדויקת, שפה ויזואלית שמרדדת נשים לכדי אובייקט מיני בסרטים, אבל משפיעה גם על העולם הממשי: מעודדת תרבות אונס, הטרדות ותקיפות מיניות, אפליה בתעסוקה ודחיקה של נשים מעמדות כוח. המעדיפה חלקי גוף על פני נשים שלמות ומפארת אלימות מינית.