נכון להיום- פרשת וישלח 2016

יעקב יודע שהוא מוכרח להיפגש עם אחיו עשיו כדי ליישב את ההדורים ביניהם. הוא שולח שליחים כדי לבדוק  לאן מועדות פני אחיו, והשליחים מדווחים לו כי 400 לוחמים עומדים לצידו של עשיו. יעקב מבין כי לבד הוא אינו יוכל לנצח את עשיו ואת הלוחמים שלצידו, ולכן הוא מבקש עזרה בתפילה לה' "הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו".

יעקב מחלק את משפחתו למחנות ומכין מתנות לעשיו, כמו בקר וגמלים, על מנת לפייסו. את אפשרות הלחימה הוא שומר כאופציה אחרונה.

יעקב מתפלל לאלוקים לעזרה, הוא מכיר בהבטחה האלוקית "והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך". לבסוף, המפגש עם עשיו מצליח, עשיו שלא ראה את יעקב שנים מתרכך ומתרגש מהמפגש ואף מסכים לקחת את המתנות.

בהמשך, יעקב ומשפחתו יושבים באזור שכם. דינה בת לאה יוצאת לראות בבנות הארץ, לפי הכתוב "וירא אותה שכם בן- חמור, החוי נשיא הארץ ויקח אותה וישכב איתה, ויענה".

לאחר מעשהו של שכם בן-חמור הוא מבקש לקחת את דינה לאשה. בתמורה לכך בני יעקב מבקשים מבני שכם לעשות ברית מילה. ביום השלישי לאחר המילה, כאשר בני שכם כואבים, שמעון ולוי בני יעקב מחסלים חשבון והורגים את אנשי העיר לפי חרב. הם לוקחים את דינה משכם ומחזירים אותה לביתה. בהמשך הפרשה ה' מבטיח ליעקב את  א"י לבניו, ואומר ששמו יקרא מהיום "ישראל".

בפרשה רחל כורעת ללדת והמיילדת מבשרת לה שעומד להיוולד לה בן. רחל מתקשה בלידה ובכוחותיה האחרונים נותנת שם לילד, "בן אוני", אך יעקב קורא לו בנימין. רחל נפטרה לאחר הלידה ונקברה על אם הדרך באפרתה.  בהמשך רחל אימנו הפכה לסמל לאומי כאם שבוכה על גורלם של בניה לדורות. רחל היא אחת מארבע האימהות, היא נקברה בבית לחם, ועד היום המקום הוא מוקד לעלייה לרגל לנשים שמתקשות להיכנס להריון או למצוא שידוך. יצחק אבינו נפטר בגיל 180 שנים, ובניו עשיו ויעקב קוברים אותו במערת המכפלה.

יעקב נלחם כל הלילה עם מלאך אלוקים, המלאך פוגע בו בגיד הנשה, גיד שמצוי לאורך כל הרגל, וכשעלה השחר המלאך שהיה כל כך חזק בלילה נחלש ואומר ליעקב "שלחני כי עלה השחר". כשהמלאך ביקש מיעקב "שלחני כי עלה השחר הבין יעקב שהמלאך חזק בחושך וכשעולה האור כוחו נחלש. בעקבות זאת יעקב מגלה שיש שני פנים לאלוקים, פן חיובי ופן שלילי, שזה אומר אנרגיה חיובית אל מול אנרגיה שלילית.

זו המצאה של אלוקים, בכדי שהבריאה תוכל להתפתח. שני צדדים אלו לגיטימיים. בגימטריה, יעקב =(182) + שטן (=359) =541= ישראל. יעקב נאבק עם מלאך ה' שהיה חזק  וניסה לנצח אותו ולערער את אמונתו באלוקים.

יעקב לא ויתר, נלחם בו והצליח לגבור עליו, ולא נתן לו ללכת עד שהמלאך בירך אותו. יעקב התאמץ והמלאך לא הצליח לנצח את יעקב. בזכות  האמונה הגדולה של יעקב,  הוא קיבל את השמירה של אלוקים.

ברגע שאנחנו מכניסים את אלוקים למציאות שלנו ואנחנו מאמינים ומרגישים שהוא נמצא איתנו בכל רגע בחיינו- אנחנו חזקים. "וירא כי לא יכול ויגע בכף ירכו". למרות שהמלאך לא יכל לנצח את יעקב הוא פגע בו בכף ירכו ברשעות רבה. בשל כך, עד היום אסור לאכול את "גיד הנשה".

הפרשה מראה לנו את המאבקים של יעקב כשהוא מגיע לא"י. הוא חייב להוכיח שהוא ראוי לשם שקיבל, "ישראל".

המאבק בין המלאך ליעקב הוא גם המאבק בין אלוקים ותורת ישראל לתרבויות של עמים אחרים בעולם כולו. מלחמה פיזית מול אויבנו אינה מספיקה כדי לנצח, אנחנו כעם חייבים אמונה חזקה ביכולתו של אלוקים ולהיות מאוחדים ביחד, אחרת כל הזמן יפגעו בנו מבפנים והניצחון מול אויבנו לא יהיה מושלם לאורך זמן. יעקב הגיע לא"י אחרי שנות גלות רבות והוא יודע שבזכות האמונה שלו באלוקים עם ישראל עוד יגדל ויתעצם. כיום הסכנות עדיין קיימות היות והעמים הרבים סביבנו לא מוכנים להכיר בנו כעם היהודי. הם לא מסוגלים להבין שאפשר לנהוג גם בדרך אחרת ולא רק באלימות וכוח החרב. המנהיגים שלהם רוצים את כל העוצמה לעצמם ולא מוכנים לחיות בשלום. עצם הרעיון של מדינה יהודית מביא אותם להתפרצויות אלימות.

הפטרה:

הנביא עובדיה מנבא על גורלם המר והסופי המחכה לאדום. הם נשארו אויבו הנצחי של העם היהודי והיו שותפים לנבוכדנאצר מלך בבל בהחרבת ירושלים, שריפת בית המקדש הראשון והריגת אלפים מעם ישראל. אלוקים פועל תמיד בדרכים ישרות ולא רוצה שנפר מוסר או את חוקי התורה, כדי להוציא לפועל את רצונו בדרכים עקלקלות. עשיו נשאר תמיד אויב יעקב וישראל, אחד מנכדיו של עשיו הוא "עמלק".

הם רדפו את עם ישראל במשך 40 שנה במדבר, בתקופת אסתר המלכה, ובתקופת השואה חזרו עמלק פעם נוספת בדמותם של הנאצים ומיליוני יהודים הושמדו בתאי הגזים. "עמלק" הוא האויב שתמיד ירצה להשמידנו.

האם אנחנו לא רואים שבמשך אלפי שנים השנאה מתמשכת? עלינו להיות חזקים ונחושים ולהבין את רצונו של אלוקים,  שרוצה שנבין כבר שלא יעזור לנו לכרות איתם ברית שלום, הם תמיד ירצו להרוג אותנו בכל הזדמנות. הם מבינים רק כוח ועוצמה וחייבים להוריד להם את הראש כל פעם מחדש.

במידה ונפגין חולשה הסכינים ימשיכו להינעץ בגבנו. יש לנו חובה לאומית לנקוט צעדים חריפים על מנת לשמור על קיומנו ועל בטחון ארצנו, למרות שאנחנו מאוד מוסריים, אי אפשר לחכות שירמסו אותנו ללא תגובה הולמת מצדנו.

לשאלות  ולהצטרפות למעגל הלומדים -  פל'- 053-6000434  - דוד שחר