תושבי גן יבנה כותבים: דן וקנין

 הַסִּפּוּר עַל הַמֶּלֶךְ מֵאֶרֶץ להכ''ם  =   [לֹא הָיָה כְּלוּם...]  - דן וקנין

בְּאֶרֶץ אַחַת וּשְׁמָהּ להכ''ם,

חַי לוֹ פַּעַם אָדָם חֲכַם.                                

 בְּרוּךְ כִּישְׁרוֹנוֹת וְרַב מַעֲלוֹת,

 מֶלֶךְ הָאָרֶץ וְעוֹד כַּמָּה עוֹלָמוֹת.

הוּא הָיָה מֶלֶךְ נַעֲרָץ וּמֻקָּף חִיבָּה,

וְכָל בִּקֹּרֶת עָלָיו הִתְפָּרְשָׁה כִּסְתָם דִּיבָּה.

נֶהֶנְתָן יָדוּעַ, חַי כְּמוֹ מֶלֶךְ וְאִשְׁתּוֹ כְּמוֹ מַלְכָּה,

בָּאֲחֻזָּה גְּדוֹלָה  וְעוד בָּתִּים בְּרַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה.

הוּא סוּג שֶׁל קוֹסֵם וְאַלּוּף אבאקדברא

נוֹאֵם מְשֻׁבָּח ומצְטַיֵּין בְּכֹוחַ הֲדַבְּרָא.

הוּא נָשָׂא לוֹ מַלְכָּה חֲזָקָה וְרוֹדֶפֶת שְׂרָרָה

וְלָה הוּא תָּמִיד נִכְנָע וְאוֹמֵר ''כֵּן כפרה''.

בִּתְקוּפָתוֹ פָּרַח הַשֶּׁקֶר וְגָדַל הָעֹנִי

וְהוּא טָפַח עַל חָזֵהוּ וְאָמַר :"אֲנִי, אֲנִי, אֵין כָּמוֹנִי"!.

מִשְׁתַּעֲמֵם מתְלוּנוֹת עֲנִיִּים, נָכִים וּקְבוּצוֹת חֲרִיגוֹת

 וּמִצִּדּוֹ, אִם אֵין לָהֶם לֶחֶם שֶׁיֹּאכְלוּ עוּגוֹת.! 

 הוּא הִתְחִיל כְּנָסִיךְ צָעִיר וּמְאוֹד כָּרִיזְמָטִי,

וְעִם הַזְּמַן הִתְגַּלָּה כְּשַׂחְקָן מַמָּשׁ דְּרָמָטִי.

הָפַךְ לְזָחוּחַ וְנֶהֶנְתָן, משְּׁנוֹרֶר סִיגָרִים וּמַתָּנוֹת,

שַׁלְמוֹנִים, חֲלִיפוֹת וְדוֹלָרִים- כְּבָר קָשֶׁה לִמְנוֹת.

הַהֲמוֹנִים מַעֲרִיצִים, מְרִיעִים וְעוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ,

 וְהַמֶּלֶךְ מֻקָּף חַנְפָנִים הַמְּלַקְּקִים לוֹֹ בְּמֶרֶץ.

לְדַעְתּוֹ ,הַמְּדִינָה נִמְסְרָה לוֹֹ עַל מַגָּשׁ הַכֶּסֶף,

וְהוא זוֹמֵם לִשְׁלֹט בָּהּ מֵאָה שָׁנִים בְּרֶצֶף

הַמֶּלֶךְ הֶחָזָק לֹא רוֹאֶה אַף אֶחָד מִמֶּטֶר

 וְעוֹשֶׂה הַכֹּל הַכֹּל כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַכֶּתֶר.

מְחַלֵּק מִשְׂרוֹת וְתַפְקִידִים מְלוֹא חָופְנַיִם,

 וְאוֹסֵף בֻּבּוֹת בִּדְמוּת שָׂרִים מוֹחֲאֵי כַּפַּיִם.

הוּא אוֹהֵב  לְהַרְגִּישׁ נַעֲלֶה וְנוֹאֵם מֵהַמִּרְפֶּסֶת

וּבִגְלַל הַגֹּובַהּ אֵינוֹ רוֹאֶה שֶׁהַמְּדִינָה קוֹרֶסֶת.

מְחִירֵי הַמָּזוֹן עוֹלִים וְכָךְ גַּם הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם

 אֲבָל הוּא לֹא רוֹאֶה כְּלוּם כִּי רֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם.

בִּשְׁנוֹת שִׁלְטוֹנוֹ קִבֵּל מֵהַיּוֹעֵץ הֲנָחוֹת רַבּוֹת,

וְכֻלָּם שָׁתְקוּ וְרַק הֵרִימוּ גַּבּוֹת.

הָיָה אַלּוּף בִּסְפִּינִים והכיר כל שקר וּשְׁטִיקִ,

וְתָמִיד הִתְלוֹנֵן שֶׁכֻּלָּם תּוֹפְרִים לוֹֹ תִּיקִ ועוד תִּיקִ

כֵּיוָן שֶׁסִּיפּוּרֵינוּ מִתְרַחֵשׁ בְּאֶרֶץ להכ''מ,

 מַגְדִּיר הַמֶּלֶךְ כֹּל אִשּׁוּם וַחֲשָׁד בַּכּוֹתֶרֶת להד''מ.

בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הוּא זַךְ וְטָהוֹר וּמֵאַשְׁמָה רָחוֹק,

 ומְצַפְצֵף עַל כֻּלָּם כִּי הוּא מֶלֶךְ וּמֵעַל הַחֹוק.

תָּמִיד טָעַן שֶׁהַכֹּל בִּכְלָל להכ"ם,

וּמִדֵּי פַּעַם גִּיווֵּן וְאָמַר: זֶה הַכֹּל סְתָם.

אֲבָל עַכְשָׁיו הוּא יוֹשֵׁב לבד וְצוֹפֶה מֵהַחַלּוֹן,

 וּמְחַפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְסַיֵּים כל הלהכ"ם לְלֹא קָּלוֹן.

דָּן וַקְנִין/גן יבנה            

"המושך בקולמוס" מגזין לפרסום שיר/סיפור קצר, פרי עט תושבי גן יבנה.

אם גם אתם חוטאים בכתיבה, מפרסמים ברבים, או רק למגירה,

נשמח לפרסם את פרי עטכם במגזין, ולהשמיע קולכם ברבים.

מחכים למושכי הקולמוס ב [email protected]

*רצוי להוסיף תמונה שלכם, אותה תרצו לפרסם עם כתב ידכם.