קבלו את רס"מ אבישי לוי, שוטר נקודת גן יבנה, בראיון אישי >>>

ראשיתו של הסיפור, הוא פוסט שכתבה, בשבוע שעבר, תושבת היישוב, אושרת חדידה, על רס"מ אבישי לוי, שוטר בנקודת גן יבנה. בתה בת ה 5, כך סיפרה, נזקקה לטיפול רפואי במיון ביה"ח, היתה מפוחדת, דמיינה אזעקות, ובגדול, לא עזבה את אמה, ולא הסכימה לקבל טיפול.

כל זאת, עד שהשתיים פגשו באבישי, שהיה שם, במסגרת משמרתו. הוא, בשקט וברוגע, החל לנסות לרכוש את אמונה, התקרב אל הילדה, תוך הסבר, שגם גדולים פוחדים, וכן, אפילו גם הוא פוחד, אבל סיפר לה גם שהוא מוכן לקחת ממנה את כל הפחדים שיש לה, ושאם יהיו פחדים נוספים, הוא מבטיח לקחת גם אותם.

הילדה, כך אמה סיפרה, פשוט השתנתה לה מול העיניים והיתה גאה בחבר החדש שלה, אבישי השוטר. האם כינתה אותו מלאך, אז החלטנו, שאם אלו השוטרים של גן יבנה, אנחנו מעוניינים לתת לכולכם להכיר אותם קצת יותר.

צילום הפוסט המקורי של אושרת חדידה

אז קבלו את רס"מ אבישי לוי, בראיון אישי. הוא גר באשקלון, נשוי לשיר ואב לשתי בנות (אחת בת שנתיים והשניה בת 7 חודשים):

מה את/ה עושה בחיים?

"אני שוטר במשטרת ישראל, כבר 12 שנים. נכון להיום, אני משרת בנקודת גן יבנה, בעבר גם בתחנת קרית מלאכי כראש קבוצה. את שירות החובה שלי, עשיתי במג"ב, ולאחר השחרור, המשכתי והתגייסתי למשטרה."

מה את/ה חולם/ת לעשות?

"מבחינתי, המשפחה הגרעינית שלי, שיר והבנות, היא הגשמת החלום!!! בנוסף, כתחביב, תמיד השתעשעתי בחלום לפתוח מקום אירוח של בשרים."

מהם התחביבים שלך?

"שני תחביבים עיקריים שלי הם עישון בשר וכדורגל. האהבה שלי, אחרי שיר והבנות, היא ברצלונה. אני מקפיד לטוס, בכל שנה, למשחק של הקבוצה, בהתאם לזמנים שאני בחופש, לאו דווקא למשחק ספציפי, העיקר הוא לחוות עוד משחק של הקבוצה שלי. אהבה בלתי נגמרת, כבר אמרתי. וגם מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד נמשכתי לבישול. אני מתמחה בעישון בשרים, וזוהי אהבה נוספת שלי. אם לומר את האמת, אני מניח, שאם לא הייתי שוטר, הייתם מוצאים אותי, באחת מתוכניות הריאליטי לבישול."

אבישי במשחק של ברצלונה

הבשרים המעושנים של אבישי

איך את/ה נתפס/ת לדעתך בישוב?

"אני מנסה להיות איש משפחה של מי שאני ניגש אליו וצריך את עזרתי. אני משתדל להתחבר כמה שיותר רגשית לאירוע, ומקווה שכך הציבור יבין שיש טוב במשטרה, ולקרב את הציבור אלינו."

מה לא יודעים עליך?

"שאני בן אדם מאוד מכיל. שיש לי מקום להמון מידע, סודות וכו' ויכולת לשמור אותם לעצמי, שאני משתדל להזדהות, לקבל ולשתף, את האחר."

איך לא יתפסו אותך לעולם?

"עושה מעשה רע. ואני לא מדבר רק על מעשים פליליים, כי אני שוטר. אני מדבר, בעיקר, על יחסים בין אדם לחברו, כבוד הדדי, הכלה, אלו חלק מהעקרונות שקיבלתי בבית הורי."

מה ייהרג ובל יעבור מבחינתך?

"שבירת עקרונות. למדתי בבית הורי עקרונות מסויימים, שלדעתי, אין לשבור אותם, כמו הכבוד ההדדי בזוגיות וכו'."

מה את/ה הכי אוהב/ת בגן יבנה?

"גן יבנה מזמינה! אני אוהב בה את הפסטורליות, את השקט. התושבים כאן נהדרים וחמים, ויש בגן יבנה המון מתנדבים למשטרה, מה שמראה על האיכפתיות שלהם למקום בו הם גרים מצד אחד, ומצד שני, מקרב אותם ואת משפחותיהם, גם כתושבים, למשטרה ולעבודה שאנו עושים."

מה חסר לך בגן יבנה?

"יש פה הכל!!! אפילו גולדה", אומר אבישי בחיוך, "לדעתי, לא חסר פה כלום, ולמרות שאני גר באשקלון, אני מבלה בגן יבנה, הרבה יותר שעות מאשר בבית, אז אני בהחלט מכיר את היישוב היטב."

מהו המאכל האהוב עליך?

"צ'יפס זה החיים!!!" אמר ולא הוסיף.

המלצה/טיפ ממך לתושבים?

"חשוב מאוד, לפעמים יותר מהכל – לקבל את האחר."

בקשה שלך מהתושבים?

"אני רוצה לפנות אל התושבים ולומר יש לכם על מי לסמוך! תבואו לשתף אותנו במה שקורה ואנו נעשה הכל כדי לתת לכם מענה."

משהו מצחיק שבא לך לספר?

"באחת מהמשמרות שלי, נהגתי בניידת בכביש המהיר. נהג שחלף על פני, נופף לי לשלום עם חיוך, כנראה לאות הזדהות. הוא רק לא שם לב, שהוא נופף לי ביד שהחזיקה את הטלפון שלו, ושהוא בעצם באמצע שיחה מאוד עירנית, תוך כדי נהיגה. כשעצרתי אותו בצד, שאלתי אותו בחיוך אם השיחה היתה שווה את הקנס, שהוא עומד לקבל. בסופו של דבר, האירוע הסתיים באזהרה, ובצחוק הדדי, של שנינו, על המקרה."

זיכרון ילדות משמעותי

"הגיוס למג"ב, של אורי, אחי הגדול, עוד בהיותי נער בביה"ס. הערצתי אותו וחלמתי להיות כמוהו. כמובן שהגשמתי את החלום הזה, ואת שירות החובה שלי עשיתי במג"ב. אחי, אורי, משרת עד היום במג"ב."

מתי הבנת במה תרצה/י לעסוק?

"בתקופת הנעורים, עם גיוסו של אחי למג"ב."

מיהי הדמות שהשפיעה עליך במיוחד?

"בראש ובראשונה הורי בחינוך ובערכים, ואחי הגדול אורי."

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?

"עם מנחם בגין ז"ל – אני מעריץ אותו ואת האישיות שלו, ועם הרב יגאל כהן, יבל"א, שמבחינתי, מקרב לבבות ומשרה עלי אוירה של רוגע, שקט ונחת."

אם היינו שואלים את בני המשפחה איך זה לגור איתך מה היינו מגלים?

"שאני מאוד שקט, שאני אוהב את השקט שלי, שאני תמיד נכון לעזור, לא משנה היכן אני נמצא."

האם את/ה אדם של בוקר או לילה?

"לילה = שקט."

מה הפחד הכי גדול שלך?

"שיקרה משהו, חו"ח, שימנע ממני, לא להיות שם בשביל המשפחה שלי!"

איך מתחיל הבוקר שלך?

"אספרסו חזק, קצר, הנחת תפילין ויציאה לעבודה. אם אני לא עובד במשמרת בוקר, אני כל כולי של הבנות בבית."

איך נראית השבת שלך?

"מושלמת! השבת שלי מוקדשת בעיקר למשפחה ולאירוח. אנחנו משפחה שאוהבת לארח, והבית שלנו פתוח תמיד."

אילו מוזיקאים מרכיבים את הפלייליסט שלך?

"עידן רייכל, בעיקר. אך בעיקרון, אני אוהב מוסיקה שקטה, ולכן תמצאי בפלייליסט שלי, זמרים שונים, שהמוסיקה שלהם מדברת אלי."

מה לא שאלתי, ואת/ה רוצה לומר בנוסף?

"הנושא שבגללו, או בזכותו "התפרסמתי" בגן יבנה, יצא, מבחינתי, קצת מפרופורציה. זאת מכיוון, שאני בסה"כ התנהגתי, כפי שחונכתי, ורציתי לעזור לילדה עם פחדיה. גם אני אבא לבנות קטנות, וככזה, אני שמח שהצלחתי לעזור, ושהמקרה הזה מקרב עוד אזרחים למשטרת גן יבנה ולצוות שלה.

אני מאחל לכל התושבים שנת לימודים בטוחה ונעימה, וכמובן שנה טובה, לקראת החג המתקרב."

___________________________________________________

סוף דבר:

כעורכת וכתבת של גן יגנה נט, נפלה בחלקי הזכות, מספר פעמים ,להתוודע לנקודת המשטרה בגן יבנה, לצוות המדהים ומסביר הפנים העובד בה, ולמפקד הנקודה, רפ"ק דורון ששון, העומד בראשם. פגשתי בהם בכל מיני שעות של היום, תוך כדי, לפני ואחרי משמרות.

כתושבת היישוב, אני חושבת, שעם שוטרות ושוטרים כאלה:  איכפתיים, מעורים בקהילה, מכילים, אך בעיקר צנועים, אנו בגן יבנה, בהחלט יכולים לומר שיש לנו על מי לסמוך.

ההיכרות מקרוב, גרמה לי להבין, ולהמשיך להאמין, שיש את תדמית המשטרה, זו שתמיד נהוג להראות בתקשורת, זו "שנוח" להשתלח בה. נכון, יאמרו המקטרגים, שיש, כמו בכל ארגון, כאלה שמועלים בתפקידם ובאמון שניתן להם. למרות ואף על פי, שזה פוגע משמעותית בשם ובאמון בגוף הענק הזה, אין הדבר מעיד, לדעתי, על הכלל, או לפחות על הרוב.

מצד שני יש מאחורי הגוף ששמו משטרה, את האנשים שמשרתים בה. השוטרות והשוטרים שעושים מלאכת קודש, על מנת לתת לנו בטחון. האנשים שתמיד עובדים בתנאים של מחסור בכח אדם, שמשתדלים להיות שם עבורנו התושבים. אך אנו שוכחים, לעיתים, שהם אינם יכולים להיות בכל מקום, בכל שעה. אלו האנשים שהם פניה של המשטרה, וכל אחד מהם, עולם ומלואו, יחיד ומיוחד.

זאת ועוד, לא צייתי את המתנדבים הרבים מקרב תושבי גן יבנה, שמהווים מכפיל כח חשוב מאוד, ועליהם, או לפחות על חלקם, אני מבטיחה, לכתוב, בכתבה נפרדת.