טור מיוחד: על אהבה, כימיה ומה שביניהן

בשנים האחרונות מציעות חברות רבות ברחבי העולם שירות חדש הנקרא "מחבק מקצועי". תמורת סכום סמלי של כמה מאות שקלים, תוכלו ליהנות מהחוויה האנושית, הנעימה והמנחמת ביותר, חיבוק. באוסטרליה קיים מיזם של חיבוק חינם לאנשים זרים כפעולה אקראית של טוב לב, רק על מנת לגרום לאחרים להרגיש נעים יותר. לאחרונה תוכלו למצוא מחבקי חינם גם בנחלת בנימין בתל אביב. האם מדובר בגימיק? או אולי כדאי ורצוי לאמץ את השיטה הטיפולית, ואפשר גם בחינם.

כאשר חושבים על הקשר בין כימיה לאהבה, מיד עולה המחשבה האוטומטית שבין אנשים אוהבים צריכה להיות כימיה. בעולם המדע, ההגדרה של קשר היא הגדרה מאוד פשוטה - "קשר נוצר אם כוחות המשיכה גוברים על כוחות הדחייה". הגדרה זו בהחלט משקפת גם יצירה של קשרים בין בני אדם. בעולם המדע, קשר נוצר בין מטענים מנוגדים, ואילו מטענים זהים דוחים זה את זה. האם נוכל להסיק בהקבלה שאהבה יכולה להתקיים רק בין אנשים המהווים ניגודים אחד של השני? התשובה לכך מורכבת. מצד אחד אנו נוטים להתאהב באנשים הדומים לנו מבחינה תרבותית, חיצונית ואינטלקטואלית. אך מצד שני אנו נמשכים יותר לאנשים בעלי שונות גנטית (בעיקר של המערכת החיסונית).

בספר בראשית ב' פסוק י"ח, נכתב: "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ". פסוק זה רלוונטי מאוד עבור האלקטרונים בטבע אשר ברוב המוחלט של המקרים מעדיפים להסתדר בזוגות. ואף נקראים באופן לא מפתיע "אלקטרונים מזווגים". מצב של אלקטרון בלתי מזווג/בודד נחשב למצב לא יציב "רדיקל" והוא בדרך כלל מחפש באופן היסטרי אלקטרון לשם זיווג. בטבע אין צורך בתוכנית שידוכים או שדכן מקצועי, האלקטרונים תמיד ימצאו זיווג הולם לעיתים בכוח. אגב, בעבר הם נקראו רדיקלים חופשיים. אכן לרווקים יש יותר חופש, מה שלא מונע מהם לאבד אותו דרך זיווג. מה שמיוחד בהקשר של אהבה, ואלקטרונים הוא שאלקטרונים יכולים למלא את כל המרחב, הם אינם תלויים בזמן ובמקום, חוצים גבולות ואף לעיתים עוברים מנהור קוונטי. מה זה אם לא אהבה?

בקהלת ד' ט'-י' נאמר: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ". משפט זה ממצה את המהות של יצירת הקשר הכימי. כאשר נוצר קשר כימי בין שני אטומים בודדים, נוצר מצב של שלם הגדול מסכום חלקיו, סינרגיה. תופעה זו לא מתאפשרת בכל טמפרטורה (אנרגיה של הסביבה). ואם מתקיימים חילוקי דעות קשים בשל סביבה לא תומכת (אנרגיה חיצונית גבוהה) דינו של הקשר להתפרק. משפט זה מיועד לכל החמיות לדורותיהן.

נחזור לחיבוק המנחם והקשר המולקולרי בין כימיה לאהבה. אלברט איינשטיין טען פעם שהסבר של רגשות אהבה  במושגים של כימיה, מוציא את כל הקסם מהאהבה. יצוין שאלברט איינשטיין היה אשף באמרות שפר אך לא היה בדיוק אשף בהבעת רגשות או אהבה, ועל כך תעיד גרושתו המיוסרת מילבה אינשטיין. ניתן להתווכח על הקסם או היעדרו, אך לא ניתן להתווכח על כך שבתהליכים של משיכה או תשוקה אובססיבית, מעורבים תהליכים נוירוכימיים, שבסיסם מולקולרי. במושגים רומנטיים פילוסופיים, אהבה היא מסתורית ואפופה באי וודאות. בעוד שבראייה ביוכימית, פעילות נוירולוגית מציגה את נקודות המבט המדויקות ביותר להתאהבות.

בתהליך ההתאהבות אנו הופכים למעשה למפעל כימי פרטי וחוקי של סמים משכרים (לעיתים אף משקרים) וגופנו מייצר בין היתר תרכובות כסרוטונין, דופאמין, נוראפינפרין, פנילאתילאמין אוקסיטוצין ועוד. לכל אחת ואחת מהן תפקיד חשוב ולא מבוטל בנטייה שלנו להתאהב, ליצור קשר ולתחזק אותו לאורך זמן. חומרים אלה משמשים כנוירו-טרנסמיטורים (מתווכים בגירוי עצבי) ו/או הורמונים אשר יקבעו האם תהיה או לא תהיה "כימיה" בין בני אדם. כך שאהבה היא פועל יוצא של תגובות כימיות ודחפים חשמליים. אז מבלי להיכנס יותר מדי לכימיה אדבר קצת על הכימיה:

• ★ לדופאמין תפקיד חשוב בעוררות רגשית, מגביר ומחזק תחושות של עונג והנאה.
• ★ נוראפינפרין גורם לתחושת האובססיביות ומאפשר לנו להיכרך סביב בן הזוג גם בעיניים עצומות לרווחה.
• ★ פנילאתילאמין היא תרכובת אורגנית מעוררת וממכרת שפשוט הופכת אותנו למכורים לאהבה ומלאי מוטיבציה. אגב, תרכובת זו קיימת בשוקולד וגבינה צהובה. זה מסביר הרבה דברים.
• ★ סרוטונין גורם לנו לחוש שהקשר מסב לנו אושר ושמחה, ולכן עלינו לשמור ולהתמיד בו, גם בחירוף נפש.
• ★ ואוקסיטוצין, כמובן, המכונה במפורש הורמון האהבה, מופרש כתוצאה ממגע, ליטוף או חיבוק. כאשר הוא מופרש הוא מקנה לנו הרגשה של נוחות, ביטחון ומפחית חרדה. באפקט של משוב חוזר חיובי, הורמון זה מגביר את הצורך שלנו ללטף ולחבק ולנסוך ביטחון באהובים שלנו. כך שצדק מי שטען שרק אהבה מביאה אהבה. אוקסיטוצין גורם לנו להיות טובים יותר, נדיבים יותר, ואמפתיים יותר. מחקרים מראים שאלכוהול ואוקסיטוצין עובדים על אותם קולטנים במוח, כך שלא בכדי יין משחרר עכבות ומחזק אהבה.  

אוקסיטוצין מופרש מייד לאחר הלידה (בעיקר בתהליך מציצת השד בהנקה) ומאפשר את ה'בונדינג' הראשוני בין האם לרך הנולד. אוקסיטוצין נקשר לכל סוג של אהבה, לא רק אהבה מינית, וזו אגב הסיבה לכך שלא נוכל להיות אדישים ליללת חתולים (יללת חתולים הינה בתדר הגורם להפרשת אוקסיטוצין). כל אלו לא מפחיתים מהקסם המופלא של חיבור בין בני אדם, מחויבות ארוכת טווח ואהבה.

אסיים עם ציטוט של אחד הפסיכואנליטיקנים האהובים עלי, קארל גוסטב יונג: "המפגש של שני אנשים הוא כמו מגע של שני חומרים כימיים: אם יש תגובה, שניהם משתנים". משפט זה מסכם את הקשר הכימי הבלתי מתפשר בין אהבה לכימיה בהיבט הרוחני ובהיבט המדעי, שכן, אין באמת הבדל ביניהם.

אז איכלו (הרבה שוקולד) שתו (הרבה יין) ובעיקר תאהבו.

הכותבת היא מרצה לכימיה במחלקה להנדסה כימית,  SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון בבאר שבע.