הטור השבועי של דן וקנין: מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל

מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל - דן וקנין

כְּשֶׁבְּצָרְפַת אוֹ כָּאן נָהֲגָה מוֹנַרְכְיָה,
בַּפַּרְלָמֵנְט אוֹ בַּכְּנֶסֶת הִשְׁתּוֹלְלָה אָנַרְכִיָּה.
וְהַמֶּלֶךְ הַנִּבְחָר יָרוּם הוֹדוֹ,
חָשַׁב שֶׁאֵין עוֹד בָּעוֹלָם אֶחָד כְּמוֹתוֹ.

כָּךְ חָשְׁבָה גַּם הַמַּלְכָּה הַמַּדָּאם,
וְהִתְעַלְּמָה מֵהָרְחוֹבוֹת שְׁטוּפֵי הַדָּם.
וּלְבַעֲלָהּ אָמְרָה מוּל הָאָח הַלּוֹחֵשׁ:
מִצִּדִּי שֶׁכָּל הַמְּדִינָה תַּעֲלֶה בָּאֵשׁ.

יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמִּרְפֶּסֶת,
וְצָחֲקוּ לְמַרְאֵה הַמְּדִינָה הַנֶּהֱרֶסֶת.
וּמוּל יְלָדִים רְעֵבִים וְעֵינַיִים נוּגוֹת,
שָׁתוּ עוֹד שַׁמְפַּנְיָה וְאָכְלוּ עוּגוֹת.

(למה כָּל פַּעַם כְּשֶׁמְּדִינוֹת נֶהֱרָסוֹת,
עוֹלִים הַשַּׁלִּיטִים עַל מִרְפָּסוֹת.?
כָּךְ עָשָׂה נֵירוֹן כְּשֶׁשָּׂרַף אֶת הָעִיר,
וְהַזּוּג צָ'אוֹצְ'סַקּוֹ לִפְנֵי שֶׁעָמַד מוּל הַקִּיר)

"הֶאָח, כַּמָּה טוֹב לָנוּ וְנָעִים!
לָמָּה הַמּוֹחִים אוֹמְרִים שֶׁאֲנַחְנוּ רָעִים?
הֲלֹא מַזָּלָם שֶׁהַמְּדִינָה הִיא אֲנַחְנוּ,
וְטוֹב לָהֶם שֶׁאֲנַחְנוּ פֹּה וְלֹא הָלַכְנוּ"!

כְּשֶׁהַמּוֹחִים פָּלְשׁוּ לְוֶורְסַאי וְשָׁבְרוּ עֲנָפִים,
קִבֵּל הַזּוּג פִּיצּוּי שֶׁל מֵאוֹת אֲלָפִים.
וּכְשֶׁנִּשְׂרַט הַצֶּבַע בְּחַלּוֹן הוורנדה
נֻצַּל הַדָּבָר לְהַגְבָּרַת הַפְּרוֹפּוֹגנְדָה.

" זֶה עַם דָּפוּק "אָמְרָה שָׂרָה אַנְטוּאָנֵט.
" צָרִיךְ לְהַעֲבִיר נֶגְדָּם חֹוק בַּפַּרְלָמֵנְט".
וְכָךְ, בְּעוֹד הוּא וְהִיא רוֹקְדִים,
הִכְרִיזוּ עַל חֲצִי עַם כְּבוֹגְדִים.

"מָה חָסֵר לְךָ רַעְיָתִי הַיַּקִּירָה?
נַהָג צָמוּד וּמַזְכִּירָה?
קָטָן עָלֵינוּ, זֶה קַלֵּי קַלּוּת,
הַמְּדִינָה תְּסַפֵּק מִיָּד וּבְלִי כָּל עֲלוּת"!

"אֲנִי רוֹצָה שֶׁתְּשַׁכְנֵעַ אֶת הַמַּרְאָה שֶׁבַּקִּיר,
שֶׁאֵין יָפָה כָּמוֹנִי בְּכָל הָעִיר.
לֹא! בְּעֶצֶם, אֵין כָּמוֹנִי בְּכָל פָּלֶשְׂתִּינָה!
אוֹ שֶׁאֶשְׁלַח אוֹתָהּ לַגִּלְיוֹטִינָה".

בֵּינְתַיִים, בְּעוֹד הַגְּבֶרֶת צְמֵאָה לְמַחְמָאָה,
הִתְעוֹרֵר הָעָם וְיָצָא לִמְחָאָה.
אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְעוֹרֵר כָּאן הִיסְטֶרְיָה,
אֲבָל תָּמִיד כְּדַאי לִלְמֹד מֵהַהִיסְטוֹרְיָה.:

רוֹדָנִים וְאוֹכְלֵי חִינָּם הָיוּ תָּמִיד,
וְאֶת זֶה יוֹדֵעַ מִזְּמַן כָּל תַּלְמִיד.
לָכֵן צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּור,
שֶׁלַּכֹּל רוֹדָנוּת וְנִיצּוּל יֵשׁ סוֹף.

כִּי בַּסּוֹף הָעָם מַפְסִיק לְהַאֲמִין בָּאַגָּדוֹת,
וְנִלְחָם בְּעֹז נֶגֶד הֶבְדֵּלֵי הַמַּעֲמָדוֹת.
וְגַם אֵלֶּה שֶׁצּוֹעֲקִים הַיּוֹם :"יְחִי הַמֶּלֶךְ"!,
יַעֲלוּ אוֹתוֹ מָחָר עַל מָטוֹס וְיִצְעֲקוּ :"לֵךְ"!

דן וקנין - גן יבנה - 5.1.25