הטור השבועי של דן וקנין: "דַּקָּה דּוּמִיָּה"

דַּקָּה דּוּמִיָּה /  דן וקנין 

[דַּקָּה דּוּמִיָּה לְכָל מָה שֶׁכּוֹאֵב, ְלַצְּפִירָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ הַלֵּב." – יהונתן גפן הגדול!]

עַכְשָׁיו כְּשֶׁמֶּמְשֶׁלֶת הַחֻרְבָּן הַחוֹרֶקֶת,

הוֹרֶסֶת אֶת הַמְּדִינָה וּמְפָרֶקֶת,

נִתְכּוֹנֵן לְהִפָּרֵד בְּנֶפֶשׁ הוֹמִיָּה,

וּלְזֵכֶר הֶעָבָר  נַעֲמֹד דַּקָּה דּוּמִיָּה.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְיִשְׂרָאֵל הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּנוּ,

עִם הָרַע וְהַטּוֹב שֶׁהִכַּרְנוּ וְאָהַבְנוּ.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַדֵּמוֹקְרַטְיָה שֶׁנִּרְצְחָה בְּטֶרֶם עֵת

וּבִלְעָדֶיהָ אֲנִי עָצוּב וְכוֹאֵב וְכִמְעַט מֵת

הַהִיסְטוֹרְיָה הַקְּצָרָה שֶׁלָּנוּ  מְלֵאָה עֲשִׂיָּה,

וְרַבִּים הַדְּבָרִים הָרְאוּיִים לְדַקַּת דּוּמִיָּה,

אַךְ עָלַי לְקַצֵּר וּלְהַגִּיד רַק עִיקָּר,

וְלָתֵת כָּבוֹד גַּם לְמַדְּעָן וְגַם לְאִיכָּר : 

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְזֵכֶר הַהוֹלְכִים,

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַחֲלוּצֵי הַקַּדַּחַת,

 שִׁיבְּשׁוּ בִּיצּוֹת בְּלִי גְּרוּשׁ עַל הַתַּחַת.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְדִימוֹנָה וְלִדְגַנְיָה,

שֶׁנִּבְנוּ בִּידֵי חֲלוּצִים מִמָּרוֹקוֹ  וְרוֹמַנְיָה.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְזֵכֶר הַתְּנוּעָה הַקִּיבּוּצִית,

שֶׁהָיְתָה לִפְעָמִים יוֹנִית וְלִפְעָמִים נִצִּית.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְמִבְצַע כַּנְפֵי נְשָׁרִים,

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לָאֲנָשִׁים הַיְּשָׁרִים,

שֶׁלֹּא מָצְאוּ מָקוֹם רָאוּי בַּכְּנֶסֶת,

וְרָאוּ אֵיךְ הַמְּדִינָה שׁוֹקַעַת מֵהַמִּרְפֶּסֶת.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְעָרֵי הַפִּיתּוּחַ,

שֶׁסָּבְלוּ שָׁנִים מֵאַפְלָיָה וְקִיפּוּחַ.

דַּקָּה דּוּמִיָּה  לָאָחוֹת בְּטִיפַּת חָלָב,

שֶׁטִּפְּחָה תִּינוֹקוֹת בְּכָל שָׁלָב וּשְׁלַב.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַעֲלִיַּת הַנֹּעַר,

שֶׁלֹּא זָכְתָה לְהַרְבֵּה כָּבוֹד וְזֹהַר,

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְאָתָא שֶׁל בִּגְדֵי הֶחָאקִי,

אוֹתָם לָבְשׁוּ מַנְהִיגֵי הָעֲבוֹדָה ומק"י.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לָעֻזִּי וְלַדָּוִידְקָה,

שֶׁפַּעַם הָיְתָה מַרְגֵּמָה וְעַכְשָׁיו רַק כִּכָּר.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לסוּסִיתָא הָעַתִּיקָה

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לָעוֹלִים שֶׁבָּאוּ מִנּיכר.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַמַּעְפִּילִים וּלְאֶקְסוֹדוּס,

 שֶׁבִּזְכוּתָם הַיּוֹם אֲנַחְנוּ עַל הַסּוּס,

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַמַּחְתָּרוֹת וּלְאַלַּטְלָנָה,

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לִמְחַבֵּר "צֹאנָהּ וּרְאֶינָה"

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַפַּלְמָ"ח וּלְצַהַ"ל,

 לַפּוֹ"שׁ לַנַּחַ"ל, לַשּׁוֹמֵר וְלַגַּחַ"ל.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לִפְלֻוגּוֹת הַלַּיְלָה שֶׁל אורַד

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לִגְדוּד נַהָגֵי הַפְּרֵדוֹת

דַּקָּה דּוּמִיָּה לַתְּמִימִים שֶׁהָיִינוּ,

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לַשְּׁטוּיוֹת שֶׁעָשִׂינוּ.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְכָל שִׁירֵי הַתְּנוּעָה,

וְדַקָּה לַחֻלְצָה הַכְּחֻלָּה וְהַצְּנוּעָה.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לִתְנוּעוֹת הַנֹּעַר,

וְלָנוּ שֶׁהָיִינוּ צְעִירִים וִיפֵי תֹּאַר.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְכָל הַטִּיּוּלִים בָּרֶגֶל,

וְדַקָּה דּוּמִיָּה  לַהִמְנוֹן שֶׁלָּנוּ וְלַדֶּגֶל.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְאַנְשֵׁי הַהִתְנַתְּקוּת וְהָעוֹטֵף

וְדַקָּה דּוּמִיָּה לְסַלַאח שַׁבַּתִּי וְטוֹבִיָּה הַחוֹלֵב.

דַּקָּה דּוּמִיָּה לְגִיבּוֹרֵי הַמֵּאָה וְאַחַת,

וּלְכָל הצלש"ניקים אֶחָד אֶחָד.

 יֵשׁ עוֹד דַּקּוֹת דּוּמִיָּה רַבּוֹת,

 שֶׁמַּגִּיעוֹת בְּצֶדֶק לְהַרְבֵּה רְבָבוֹת.

 כֻּלָּם בְּיַחַד וְכָל אֶחָד לְחוּד,

תָּרְמוּ וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים שֶׁל יִחוּד.

אֲבָל, אִם אָכֵן  יִקְרֶה כָּאן הַלֹּא הֶגְיוֹנִי,

 וּבִמְדִינָה תִּשְׁלֹט שְׁחִיתוּת וּמִעוּט לֹא צִיּוֹנִי,  

נַחֲזֹר כַּנִּרְאֶה לְגַדֵּל פֹּה רַק תַּפּוּזִים,

וּבַחֻרְבָּן צִיּוֹן וְיִשְׂרָאֵל "נִהְיֶה כְּחוֹזִים"..