בעל עסק? כך תרחיב פעילות ותגדיל רווחים

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "זו השנה השנייה ברציפות בה אנו מעניקים חשיבות רבה בעיסוק בעסקים קטנים ובינוניים. לעיתים קרובות החלק הטכנולוגי בחברות קטנות זניח לעומת החברות הגדולות. הדבר משמעותי במיוחד היום, עם הגידול המתרחש במסחר ברשת, כאפיק קידום מרכזי ביותר לעסקים".

''היום נתמקד בקנייה ובמסחר בדרך המקוונת, בדרכים להגדלת הנתח של העסקים הללו, בהיקפים ובמשמעויות", הסביר.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הדגיש את הרצון להפוך עסק מקומי לארצי ועסק ארצי לבין-לאומי. "עסק  ארצי הינו תחרותי ויעיל, וכן משלם משכורות גבוהות יותר. הדבר היחיד שיכול לגרום לכך לקרות זו הטכנולוגיה ככלי לצמיחה. אני מרגיש שהחסם הגדול הוא זה הלוגיסטי. הרעיון לא מסתכם בכמות העסקים המפעילים אתרי אינטרנט, אלא ביכולת ובידע שלהם לפרוץ שווקים ולפעול ברמה הארצית והבין-לאומית".

היפר מדיה- עוצמתה של הרשת כמדיום גלובלי צרכני

במהלך הדיון הציגו בעלי עסקים את פעולתם ברשת. ניתן להבין מדבריהם את החשיבות של השימוש ברשת לצרכי מסחר והרחבת פעילות העסק מבחינה שיווקית ומבחינת היקף העבודה ומכאן ההכנסות. אנו עדים הודות לטכנולוגיות המתקדמות והאינטרנט, לצמצום ממד המרחב הגיאוגרפי, אין תלות בקרבה פיסית, והדבר מקל על פנייה לקהל רחב יותר.

רמי ויפה זמיר, בעלי "סטודאיקה", תיארו: "אנחנו מתגוררים בערד, מייצרים מוצרי יודאיקה. אנחנו פועלים ברשת בעזרת גוגל, עתידים וויקס. יש לנו חנות וירטואלית, דף פייסבוק, דף נחיתה וגם פעילות בוויז. הפרויקט תרם להסרת חששותינו מהרשת, היום אני יושב בעסק ומגיע אל כל העולם."

"למדנו שכל הנדרש הוא לממש את המוצר באופן וירטואלי. עברתי קורסי צילום ופוטושופ, כך אני נותן לצרכן את התחושה של מישוש וירטואלי. היום אנו מוכרים בניו ג'רזי, ברוקלין, גואטמלה. המכירות עלו ב-25 עד 30 אחוזים. הייתי שמח להמשך ליווי בתהליך שיביא בסופו של דבר להתרחבות", סיפר רמי.

דייב יקר, מנהל עסק של מסחר אלקטרוני בתחום האופנה, סיפר כי התחיל בארה"ב ובהמשך עבר לישראל, "אני סוחר מכאן בשוק האמריקאי, העליתי מספר מוצרים והרגשתי את הוואקום של הביקוש בשוק למוצרים הקיימים בישראל, יש היום אנשים בכווית ובחריין שקונים מוצרים של חברות ישראליות. לאחר שנתיים של פעילות הגענו למחזור בהיקף של מיליון ש''ח בחודש. אנחנו מתחרים במחיר ובשירות שנותנים העסקים באותן מדינות. הגעתי למצב בו אני יכול למכור לכל מערב אירופה, אדם קונה מוצר עד 12 בצהריים ומקבל אותו עד 10 למחרת".

ח"כ פולקמן הסביר כי "עסקים רבים לא עושים זאת מאחר ואינם מאמינים כי ניתן להתחרות בשוק הגלובלי".

ובכל זאת, כיצד מצליחה לפגוע הרשת בעסקים הקטנים בפריפריה?

דרור אהרון, ראש מועצת גן יבנה, אמר בדיון כי "הממשלה לא מסייעת בקידום עסקים קטנים ובינוניים. הקדשנו סכום של 100 אלף ש"ח לחיזוק עסקים קטנים בתחום התרבות, אף אחד לא היה מוכן לשים סכום מקביל. זה לא סכום גדול אבל באירוע שיצרנו הציבור נחשף ל-5 עסקים.

''לצערנו הרב פרויקט ישראל דיגיטלית ניתן רק לפריפריה, למרות שמצב העסקים הקטנים קשה ברשויות רבות. המסחר ברשת יוצר בעיה לעסקים קיימים, כולם מזמינים ברשת ויש לקדם את כלל העסקים בתחום זה", ציין.

ד"ר ניר בן אהרון מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, ציין בפני חברי הכנסת כי השנה הסוכנות עובדת עם 25,000 עסקים, גידול של 5,000 מהשנה שעברה. בעלי העסקים מקבלים הכשרות שונים, בניהן קורסים בתחום המקוון. הפרויקט שנעשה בשיתוף עם ישראל דיגיטלית לא ניתן בכל הארץ, מאחר והוא יקר ונכון לעכשיו מוגדר לאזורי פיתוח ברמת עדיפות א' ועוטף עזה''.

לדבריו, ''הפרויקט מסייע לעסקים קטנים לפתוח חנות דיגיטלית ולהכניס אותם להבנת דרך הפעולה, מבחינה לוגיסטית, ניהולית ובהיבטים של מלאי. כמו כן הסיוע ניתן להתאמה של החנות ולתפעול לאורך זמן. בכל עסק מושקעים כ-10,000 ש"ח. עד היום, בתום כשנה של פעילות 2,014 עסקים לוקחים חלק בפרויקט, חלקם בהקמה והיתר פעילים".

ח"כ מקלב ציין כי "זה מספר נמוך מידי, ההיקף קטן מאוד. אנחנו רואים לנכון למנף את הפרויקט, לשתף פעולה עם חברות גדולות בתחום הרשת, ליצור משהו בהיקף גדול יותר לכלל העסקים המעוניינים. תבחנו זאת, נפנה לגורמים הרלוונטיים כדי לדחוף את הנושא. יש עסקים רבים שעבורם זו שאלה של להיות או לחדול".

איפה ואיפה בין המרכז לפריפריה

זאב חיות, מנכ"ל עמותת ידידי עתידים, אמר כי "בפריפריה יש כ-200,000 עסקים קטנים ובינוניים. נוכחותם ברשת נמוכה ב-40% מנוכחות העסקים שבמרכז הארץ. מכאן המוטיבציה לפרויקט החדש, בשיתוף גוגל ו"ישראל דיגיטלית" אנחנו מספקים 600 מתנדבים של ארגון ידידים המדריכים את בעלי העסקים בכל הפלטפורמות הדיגיטליות. אנחנו מכוונים בשלב ראשון ל-10,000 עסקים בפריפריה".

אלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית של eBay ישראל, אמר כי "עסקים קטנים ברשת זו מגמה הולכת ומתרחבת. מסקר שערכנו עולה כי 95% מהישראלים קנו ברשת לפחות מוצר אחד בשנה האחרונה. במדינות בהן המסחר התחיל לפני ישראל, קרי- גרמניה, מדברים על כ-80% בלבד''.

לדבריו הסיבה העיקרית הינה פערי המחירים. ''בעל עסק מישראל מוכר בממוצע ל-30 מדינות בחודש, בשנת 2016 ישראלים מכרו 15 מיליון מוצרים ב-איביי, רבים מהם טבעיים כמו מוצרי ים המלח, גם תכשירים דנטאליים תפסו נתח גדול. 8,000 ישראלים מתפרנסים מהפלטפורמה שלנו באופן קבוע, סך הכול 30,000 ישראלים מנצלים אותה למכירה.

''כחצי שנה לאחר תחילת הפעילות בישראל ב-2013, נרשמה מכירת מוצר ישראלי בכל 50 שניות בממוצע, השנה הגידול במכירות הביא לתוצאות של 2 שניות. 90% מהמזמינים משתמשים בדואר ישראל בשל העלויות", הסביר.

חיים חלפון, סמנכ"ל גרופון, אמר כי "הפלטפורמה שלנו מאפשרת היכרות עם העסק ואופציה של חזרה אליו. החברה פועלת ב-36 מדינות. יש לנו מעל 2 מיליון משתתפים פעילים בארץ ומעל עשרת אלפים עסקים משתפי פעולה באופן שוטף. הרעיון הוא לגדר את ההצלחה, כך שעסק יוציא כסף רק אם גובה המכירה הגיע לאחוז מסוים. אנו מעריכים שאחוז וחצי מהתמ"ג בישראל קורה און ליין, כ-12 מיליארד ש"ח בשנה. בדרום קוריאה 18% ובארה"ב 8% בסה"כ".

דרכי פעולה ופתרונות לעסקים

יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון והבטיח: "נעקוב אחר ההתפתחויות ונסייע ככל הניתן בפנייה לגופים הרלוונטיים. אנו קוראים למשרד הכלכלה להרחיב את פרויקט "ישראל דיגיטלית" ולשתף פעולה עם גופים גדולים להרחבת התוכניות. לצד כך לתת תהודה לפרויקטים ההתנדבותיים השונים ששמענו עליהם כאן.

"בנוסף, על כלל הגורמים לזכור כי לצד העסקים יש את האזרחים, שהפלטפורמות ברשת עוזרות להם להתמודד עם יוקר המחייה. יש גם פערים טכנולוגיים בקרב הציבור ועלינו לשים לב שלא ניצור חברה בה לצד אוכלוסיות מתקדמות מאוד ברמה המקוונת, יוותרו מאחור אוכלוסיות אחרות", הדגיש ח"כ מקלב.