רפאל פרץ מגן יבנה בעשייה משמעותית בנושא הפוסט טראומה מציג בפנינו את פרוייקט "אחיעד שפלה" (וידאו)

מעשהו זה של סעידיאן העלה תאוצה בשיח הציבורי והדגיש את חשיבות נושא הטיפול בהלומי הקרב בפרט, ופוסט טראומה בכלל. מעשהו זה והשלכותיו, אילצו לבסוף את ממשלת ישראל להכריז על "רפורמת נפש אחת" רפורמה מקיפה בכל הנוגע לטיפול בנכי צה"ל .

מלחמת חרבות ברזל שפרצה ב 7 באוקטובר שנה שעברה, מהווה, גם היא, זרז משמעותי, ולכול הגורמים יש את ההבנה כי אנו בפתחו של גל משמעותי של לוחמים אשר ישובו מהמלחמה מצולקים נפשית בצורה משמעותית.

אחיעד שפלה היא פרויקט שארגון נכי צה"ל הקים בכל מחוזי הארגון ולפני שנתיים נחנכה הקבוצה החמישית במחוז השפלה ( רחובות). הקבוצה מיועדת לנכי צה"ל המוכרים על סעיף פוסט טראומה PTSD, והיא הוקמה לפני שנתיים ע"י רפאל פרץ.

רפאל, ספר לנו בבקשה קצת על עצמך

שמי רפאל פרץ במקור אני ממושב תלמי יחיאל, הסמוך לצומת אחים, ומתגורר בגן יבנה מזה שני עשורים. אני נשוי לריטה ואבא לנעה, חיילת בסדיר, אוהד תלמיד כיתה י"ב ויעל בת ה 10.

ביולי 1995, במהלך שירותי הצבאי כלוחם בחטיבת גולני, נפצעתי קשה בפעילות מבצעית בדרום לבנון. סבלתי מפציעה רב מערכתית מורכבת הכוללת פגיעת ראש קשה משולבת עם הלם קרב ופגיעה בגפיים העליונות והתחתונות.

עברתי תהליך שיקום פיזי ונפשי מורכב וקשה לאורך השנים, ובמקביל לכך התמודדתי עם בירוקרטיה אין סופית ומתישה  למול אגף השיקום.

מזה עשור שהשבתי תגמול קיום לאגף השיקום ואני עובד במשרה מלאה למרות ואף על כל הקשיים והמגבלות ויש שאומרים וכנגד כל הסיכויים שניתנו ע"י מערך השיקום של משרד הבטחון  לאורך כל  הדרך. עם השנים ובקצב שלי סיימתי תואר ראשון במנהל עסקים וכלכלה ותואר שני במנהל ומדניות ציבורית שניהם באוניברסיטת בן גוריון בנגב והשתלבתי בעבודה בחברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד ומשמש מזה עשור כמנהל כספים ורגולציה.

אני פעיל בארגון נכי צה"ל בחמש עשרה השנים האחרונות ומשמש חבר מועצת מחוז השפלה (רחובות). כמו כן, כיהנתי בעשור אחרון כחבר ועדת הכספים של הארגון וכיו"ר וחבר ועדת התקנון של הארגון.

מה גרם לך לקבל על עצמך להקים את אחיעד שפלה?

לאורך כל  מסלול השיקום שלי פה ושם היו כאלו שהושיטו לי יד , נתנו חיבוק חם והכי חשוב נתנו עצה טובה והיו שם עבורי. אבל, אלו היו מעטים מדי ולתקופות קצרות ואני קיבלתי החלטה פנימית, כי אני אהיה כזה עבור אחרים מכיוון שעבורי ארגון נכי צה"ל זוהי שליחות.

ואז קיבלתי משימה, שעד אותו יום די דשדשה ולא הצליחה להתרומם, להקים קבוצת אחיעד במחוז השפלה (רחובות) . את המשימה הטיל עלי יו"ר ארגון נכי צה"ל עו"ד עידן קליימן ואני ראיתי בה זכות ואפשרות לממש את תחושת השליחות שאיתה הגעתי לארגון נכי צה"ל ועל כך תודתי לו.

משימה לא פשוטה בכלל אבל הייתי חדור מטרה ומלא מוטיבציה. הדרך לא היתה פשוטה בתחילה אבל ברוך ה' צלחנו את הקשיים וכיום הקבוצה מונה מעל ל 65 איש ועוד מאות נכי צה"ל מהמחוז שהצלחתי לגעת בהם ולהרגיש כי תרמתי למסלול השיקום שלהם ולא באופן רגעי אלא במסלול מתמשך ועקבי.

אני עובד בסנכרון ובשיתוף פעולה מלא  למול עובדות השיקום במחוז רחובות ולמול הגורמים המטפלים של חברי הקבוצה ויחד עם כל גורם כזה או אחר שמעוניין לסייע ולקדם את הקבוצה.

היכן ובאיזו תדירות אתם נפגשים?

אנחנו נפגשים 3 פעמים בחודש.  פעמיים בבית אריה קלנג באשדוד ועוד מפגש שבועי אחד בחוות דני במושב סתריה.

משימה לא פשוטה לשכנע פוסט טראומתי שחלק מהסימפטומים שהוא חווה הם ניתוק והימנעות להגיע לפעילות אבל המוטו שלנו באחיעד שפלה הוא  "ביחד חזקים יותר ".

והביחד, הוא פעילות תרבות ופנאי מעשירות , סדנאות חוסן וחיזוק היכולות העצמיות טיולים ופעילות שטח ועוד.

ספר לנו על דוגמאות לפעילויות, המיוחדות לכם?

בשנה שעברה הקו המנחה  בפעילות היה לא נמנעים אלא מתאימים , עבור חברי הקבוצה אחד הימים הקשים בשנה הוא יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום קלאסי להמנעות והתנתקות.

אנחנו בחרנו כן להתמודד עם יום קשה זה, וקיימנו טקס יום זיכרון אלטרנטיבי בו עברנו ביחד את הצפירה בחיבוק קבוצתי ענק ותומך אחד של השני ואת התוכן האומנותי מילאנו בשירי תקווה והכי חשוב היינו ביחד והביחד הזה כנראה הוא מה משחזק אותנו גם כפרטים וגם כקבוצה שמזמן כבר הפכה למשפחה מלוכדת וחמה.

מה הערך המוסף שאתה יכול להצביע עליו שמקבלים החברים?

מעבר לביחד , מעבר להנעה שהפעילות נותנת לחברים, הנעה שהיא ממש לא מובנת בעולם הפוסט טראומה שבבסיסו ישנה הימנעות והסתגרות , אצלנו באחיעד שפלה הקבוצה צברה מאות שנים במצטבר של ניסיון התמודדות עם הסימפטומים הלא פשוטים מצד אחד ולמול העובדה כי זו נכות שקופה עבור מרבית האנשים נסיון זה הוא בעל ערך רב ושיתוף שלו בן חברי הקבוצה הוא כלי שיקומי מספר אחד במעלה.

השיתוף והסיוע בא לידי ביטוי במבוגרים בקבוצה שמביאים המון מניסיונם לצעירים בתחומי ההתמודדות, המשפחה והתעסוקה לחברים הצעירים ומנגד החברים הצעירים מפחים רוח חיה בפעילות ששואבת את החלק הבוגר של הקבוצה זה שילוב מנצח עבור כולם. 

 זו נשמעת משימה ממש לא פשוטה.  מהיכן אתה שואב את הכוחות רפאל?

אז קודם כל יותר ממה שאני נותן אני מקבל מהעשייה הז!!! כשהעשייה היא ממקום של ערכיות, שקיפות ומלא מלא רצון טוב, מכאן אפשר רק לעלות מעלה מעלה והשמיים הם בהחלט לא הגבול.

שנית, כמי שעשייה כזו הייתה חסרה לו, לאורך מסלול השיקום שלו, אז היום הנתינה היא עבורי סגירת מעגל. מי שחווה את החוסר לא יכול לעמוד מנגד ללא מעש כשיש צורך, ועשייה לטובת נכי צהל במחוז השפלה לא לוקחת ממני כוחות אלא ההפך זה החלק שנותן לי כוח!!!

ולסיום, היכן אתה רואה את עצמך בעשור הקרוב?

בעשור הקרוב אני מקווה ראשית שנדע לקבל ולהכיל אחד את השני ונבין כאומה שרק ביחד מנצחים. ולעולם הפרטי שלי אני מקווה להביא שינויי עבור אחיי ואחיותיי חברות וחברי מחוז השפלה (רחובות) שינויי שיביא את מחוז השפלה לחזית העשייה עבור חבריו בכל התחומים: שיקום, זכויות , תעסוקה , פנאי ותרבות ובכלל ולהפוך את המחוז לדוגמא ומופת בכל התחומים. אתגרי מלחמת חרבות ברזל הם בהחלט  משימה לאומית  ובהחלט גם אתגר ברמת המחוז ואני מתכוון בכל כוחי לפעול על מנת לעמוד בהם בצורה הטובה ביותר.