מיזם חינוכי חברתי חדש באורט ע"ש יצחק רבין

באמצעות המפגשים המעצימים, החונכים זכו במבט אל עולמו של "האחר" לצד העצמה של התלמידים הנחנכים שהפיקו המון מן המפגשים. המפגשים המשותפים אף הולידו את "ספר הדקדוק החברתי", מקראה שהיא כל כולה הוכחה לעומק הלמידה והעשייה, ומשקפת את ערכי בית הספר ואת מיומנויות המאה ה-21.

את היוזמה הלשונית-חברתית שנושאת את השם "קוראים אותי ואת האוצר שבתוכי" מובילה המורה ללשון ועברית בבית הספר, שרונית חיים. חיים מספרת כי מטרת היוזמה הינה לגשר על הפער בין מדדי הטיפוח בין התלמידים ולהקנות לתלמידים תכונות ייחודיות ביחסי חונך – חניך  ובחתירה מתמדת להביא לביטוי את התכונות הייחודיות ביחסי חונך-חניך.

כך, תלמידי כיתה י' משמשים חונכים לתלמידי החינוך מיוחד בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, והכינו להם מקראה ייחודית  בעלת ערך, המכילה יצירות מופת מתוך המקראה העברית לתולדותיה ברוח הלמידה בסביבה הרפתקנית.

התלמידים קיבלו גישה לאוסף נדיר של 200 מקראות עבריות, שנתרמו ל"מרכז לוין קיפניס" שבמכללת לוינסקי, עולם ספרותי עשיר שכוסה באבק וקפא בזמן. בעזרת בחירה אקלקטית של עשרה טקסטים מהמאה ה-18 ועד המאה ה-20, הפיחו חיים בנשמתה העתיקה של המקראה לדורותיה והזכירו למבוגרים שבינינו את מקורותיהם הנשכחים ואת התחנות הספרתיות בחייהם. ארכיון לוין קיפניס הזמין חוקרים ואנשי חינוך לעיין במקראות ולעשות בהן שימוש. התלמידים הכינו לכל אחת מעשר היצירות שבספר ארבעה שלבים: שאלות בהבנה, חקר שפה, מרחב אמנותי ומשימות הרפתקאה.

שרונית חיים מספרת: "נעניתי להזמנת מכללת לוינסקי , לבשתי בגדי חג ויצאתי לפגוש את המקראה הספרותית הראשונה בחיי תלמידי בית הספר היסודי בשנות ה-70, תלמידי השנתון שלי. עוצמת המפגש עם המהדורות הישנות של "פסיעות" שנכתבו ע"י נתן פרסקי, שהופיעו בכריכתן המקורית ובתאורה הצנועה של ספריית המכללה הייתה מטלטלת ומזכירה נשכחות. טקסטים שנתבקשתי בילדותי לשנן בעל פה נצרבו בי אך הטשטשו תחת מרחק הזמן-שבו והופיעו לפניי במלוא הדרם בנקודת זמן ומקום מפתיעה. האוצר הבלום של המקראה העברית לדורותיה הוא כלי מופלא שהתברך בחיי נצח ונשלף מתהום הנשייה ע"י התלמידים החונכים, שעשו בו שימוש ככלי להקנות לחונכיהם שפה, כישורים, ערכים ועמדות."

מנהלת בית הספר  מרי שפונט: "המקראה משקפת הוראה ייעודית תוך התאמת הלמידה באופן אישי לתלמידי החינוך המיוחד על פי צרכיהם במדדים של תוכן, תוצר, נטיית הלומד, וסביבת למידה פרסונלית והרפתקנית. פרסונליזציה של למידה מוכחת כיעילה, מאיצה התקדמות ויוצרת התפתחות וחברות. המקראה נכתבה ע"י התלמידים מתוך חקר המונע מסקרנות ומתהליכי חשיבה, תוך מאמצים להפיק תוצרים משמעותיים, בעלי עניין ורלוונטיות המתאימים אישית ללומדים. המשימות הלימודיות הפתוחות שכתבו מאפשרות  דרכי הבעה מגוונות ומענה לצרכים רגשיים, חברתיים, תחושתיים, תנועתיים וקוגניטיביים של החניכים.

אני מבקשת להודות לגב' שרונית חיים על היוזמה הנפלאה שעושה חסד עם השפה העברית והיצירה הספרותית"

.