גן יבנה בחרה שוב בדרור אהרון לרשות המועצה רשימתו שימרה כוחה במועצה

בבחירות לרשות המועצה:

אהרון דרור זכה ב 62.5% מהקולות

מוטי יוסף זכה ב  21.0% מהקולות

חיים שוחמי זכה ב 16.5% מהקולות

בבחירות למועצה, מסתמנת עפ"י הפרסומים, חלוקת המנדטים הבאה:

דרור לגן יבנה - 5, דרך חדשה לגן יבנה - 2 , גן יבנה משנה כיוון - 2, יחד - 1, מחל הליכוד - 1, ש"ס גן יבנה - 1, דגל - 1, סה"כ 13 מנדטים.

דרור אהרון כתב הבוקר: "אני אסיר תודה, נרגש מאד ומלא הערכה שנתתם בי את אמונכם ובחרתם בי לראשות המועצה ובחבריי לרשימת דרור לגן יבנה כחברי מועצה - זה ממש לא מובן מאליו. אני וחבריי למועצה מחוייבים ליישוב. כולנו צריכים לפעול יחד למען הצלחתה של גן יבנה,  לאיכות חיי תושביה, לביטחונם ולחינוך דור העתיד שלה. אנו נמשיך לחדש, לפתח, לשדרג, לעשות ככל שביכולתנו כדי שימשיך  להיות טוב בגן יבנה."

"משפחתי היקרה, אני יודע כמה זה קשה וכמה דורשת מכם הבחירה שלי בחיים ציבוריים, אוהב אתכם כל כך. לכל צוות "דרור לגן יבנה" האלופים והאלופות, התומכים המצביעים וכלל תושבי ותושבות גן יבנה עומדת בפנינו עוד מלאכה רבה ואנו נעמוד בה בכבוד."

 "אנחנו עדיין במלחמה ויש לנו נפגעים ליבנו עם המשפחות. אנו נמשיך לתמוך במשפחות הנופלים ולעמוד לצידם. נייחל להחזרת כול החטופים הביתה בשלום ונישא תפילה שלומם של חיילי צה"ל שעושים לילות כימים למעננו."

ירדנה אוקמן, מחזיקת תיק החינוך, מספר 3 ברשימת דרור לגן יבנה מספרת כי במהלך התקופה שלפני הבחירות, ובמהלך היום עצמו, נתקלה בצער וכאבה גם הרבה רוע, כדבריה, לצד המון טוב:

"כל פעם כשמסתיימת מערכת בחירות וגם כשהתוצאות טובות והן באמת טובות. אני מהרהרת אם הייתי צריכה את זה? אני מהרהרת  על הרוע  על השנאה שמלווה את התהליך האם זה באמת שווה את זה? אני כואבת את היד הקלה על המקלדת בדברי שקר ורוע.

ואני רק רציתי לעשות טוב.

אני כואבת על החברה שלנו שלפגוע להסית לפלג להכאיב לאחר הוא גם מנת חלקה. אני כואבת את זה שאנחנו כחברה אחרי כל מה שעברנו ועוד עוברים לא מצליחים להבין שהכל שולי והכי חשוב שנהיה מאוחדים ושכל החטופים והחיילים יחזרו הביתה בשלום. אני כואבת את זה שאנשים שעזרת להם פוגעים בך. אני כואבת את זה שאנשים שאתה לא מכיר מסלפים את דברייך וזה בסדר.

ואני רק רציתי לעשות טוב.

אני כואבת את זה שאנשים איבדו את ערך החברות אנשים שבטחת בהם שקדמת אותם והפנו לך עורף. אני כואבת את זה שלא כולם מבינים את החשיבות בנקיון הכפיים שלנו בשמירה שלנו על ערכים של אמת של סדר וחוק.

בתוך כל הכאב הזה בין כל הדמעות אני גם מצליחה לראות טוב לראות אנשים שהביעו בנו אמון שהולכים איתנו דרך ארוכה, שמאמינים ביושרה שלנו בנתינה שלנו ברצון שלנו להמשיך וליצור בית טוב עבור כולנו. אני רוצה להודות להם מעומק ליבי ולומר להם שהם הסיבה שאני ממשיכה כי מהם אני שואבת את הכח.

ואני רק רוצה לעשות טוב, ולומר לכם תושבים יקרים שלהפסיק את השנאה מתחיל גם פה מהבית..."