משפחתו של אופיר לביא ז"ל מגיבה לאישומו של הנהג הפוגע בגרימת מוות ברשלנות

במשפחת לביא עוד מתקשים לעכל את האסון הכבד שפקד אותם באותו יום שישי לפני כ-9 חודשים כשיקירם יצא לרכיבה שגרתית על האופנוע בדיונה באשדוד ולא שב, והוא רק בן 21.

כתב האישום שהוגש השבוע נגד הנהג הפוגע, בן 24 מחולון, רק הציף שוב את התחושות הקשות גם כך, זאת לצד התחושה שאמנם הצדק נעשה, אולם יש עוד הרבה מה לעשות כדי למנוע את האסון הבא.

כך כותבת לנו האם לימור (תגובותיהם של יתר בני המשפחה בהמשך הכתבה):

"הבן שלי הלך ולא ישוב עוד!

משפחה שלמה נהרסה, העולם הפסיד בחור מלאך טהור ערכי וטוב לב באופן מיוחד במינו. חייל שעבר את כל המשוכות המסוכנות בצבא ונפל בנסיעת שטח שאמורה הייתה להכניס אותו בכיף ובשלווה לקבלת השבת.

אסור שיהיו הבדלים בהתייחסות בין שטח לכביש בהיבט חיי אדם! כרגע קיימת זילות בחיי אדם בהתייחסות לרוכבי השטח וגם בכביש.

כמו שעם השנים הובן הצורך בהפרדה לנתיב לתחבורה ציבורית, לרוכבי אופניים, חניית נכים וכיוב' - כך גם צריך להיות בשטח! לא ידור רייזר עם אופנוע, אין כוחות ואין סיכוי לשלום ביניהם.

לרייזר כח אימתני ובשל כך הנהג מתייחס בעליונות בנהיגה שלו. מה כבר יכול לקרות לי? צריך להגביל את גיל הנסיעה בכלים האלה, להוסיף אמצעי בטיחות, להקצות שטחים לרוכבי אופנוע בנפרד ולרייזרים בנפרד.

הרשויות צריכות להיערך לאירועים גדולים עם כוחות פינוי והצלה תוך נגישות מהירה ומיידית לטיפול בנפגע ולא חסרים רעיונות. הבן שלי בעל כורחו הפך לחלק מסטאדי קייס בעולם פרוע שאין בו גבולות ואין פחד ואיש הישר בעיניו יעשה.

די! אנחנו שילמנו מחיר כבד ונמשיך לשלם אנחנו וילדנו ונכדנו מחיר כבד מאד כמשפחת שכול.

האחראי להריגתו של בני חייב לתת את הדין הראוי להריגה ברשלנות. הוא חי, בני כבר לא. אנחנו מאחלים לו חיים של רפואת נפש וגוף ואם הוא צריך עזרה - שיטופל, שיפקוד את קברו של בני הצדיק ויבקש ממנו מחילה ומהקב"ה בכך שהיה שליח זעם.

החיים שלנו נגמרו במובן מסוים, ואילו שלו ממשיכים בעסקים, בתחביבים, בצילומים בחוויות מחוויות שונות. הוא יתחתן הבן שלי שעמד להינשא כבר לא!

אנחנו נלחמים כל יום להרים ראש ולקחת עוד מנת חמצן מהקב״ה ומאנשים טובים שסביבנו, הצדק חייב להיעשות ולהראות!

ישבתי לילה שלם עם הטלפון, נכנסתי לקבוצת וואטסאפ של אופנוענים...לילה שלם אני קוראת על עוד אחד ועוד אחר ועוד אחד שנהרגו ושאפשר היה למנוע זאת, ותגובות שאפשר ללמוד מהן המון על עולם האופנוענים וכלי השטח.

אבל מי קורא את זה? את מי זה מעניין? החבר'ה הצעירים והמבוגרים האלה שהולכים מן העולם הם כוח אדיר לחברה, לצבא ולמה לא?

האופנועים לא ייעלמו מן העולם, גם הרייזרים, להיפך הם רק ילכו וישתכללו עם הטכנולוגיה המתפתחת ויהיו יותר ויותר מאתגרים ומסוכנים וכך גם תרבות הנהיגה.

לכן אני חושבת שצריכה לקום ועדה ממשלתית שתדון בכל הנושא ובכל הנשמות הללו שנעלמות מאיתנו יום יום, ומי שמשתולל ולוקח חיים - צריך לשלם מחיר כבד!".

יתר בני המשפחה מגיבים:

סבתא לאה וסבא ג׳קו: "חיינו נהרסו, רעייתי נפלה למשכב, העצב שורר בבתינו ובנשמותינו. סבא וסבתא לא אמורים לקבור את הנכד שלהם! ולמה, בגלל חוסר זהירות, רשלנות של נהג?! אם הוא היה מגיע ויושב כמה שעות בבתים שלנו היה מבין איזה גיהנום הבת שלי עוברת וכל המשפחה".

מאיה, אחותו הגדולה של אופיר: "נשארתי לבד, כל החוויות, כל הצחוקים, איפה את אח שלי יקר? היית צריך להיות הנהג בחתונה של אלה בעוד פחות מחודש! איך מתרוממים מדבר כזה? החיים שלנו בלעדיך ריקים ועצובים".

תומר האח הקטן של אופיר: "תהיה בטוח אופיר שלא נשכח אותך לעולם, ננציח אותך ונזכיר אותך תמיד אח אהוב שלי. למדתי ממך הרבה, עכשיו אני צריך להיות האח הגדול, איך אצליח להיכנס לנעליים כאלה גדולות? אוהב אותך ומתגעגע".

אפיק האח הקטן של אופיר: "חגגו לי בר מצווה שלושה חודשים אחרי שאחי אופיר נהרג, בר מצווה עצובה כי איך אפשר בלעדיך אופיר? אני מנסה להמשיך את הדרך שלך באיך שהתייחסת לדת ולהתחזקות שלך".