המלחמה נגד עליית מחירי הטונה רק מסיתה אותנו מהאויב האמיתי - דעה

אני יודע שזו לא הדעה הפופולארית היום, אבל ממתי עסק לגיטימי שמאמין בעצמו או במוצר שלו שהם בעלי ערך גבוה (גם אם מהמתחרים) הפך לאויב העם? הרי זה לא חלק מהמהות של עסק? בשביל מה נועדה התחרות, אם כך?

הדרישה הזאת מעסק פרטי להיות סוציאליסט ולהתלכד נגדו כאילו הוא מקור הבעיה היא הזויה בתכלית שלה. נכון שהעסקים האלו עושים מיליונים ומתעשרים ממכירות, אבל מכאן ולצייר עסק שהוא לגיטימי לחלוטין כדבר פסול - זה עיוות מוחלט של המציאות.

מי מאיתנו לא היה רוצה להיות מיליונר ואם הייתה איזו דרך לעשות את זה היינו קופצים עליה מיד?!

אני בהחלט מסכים שזה יהיה ערכי מצד החברות הגדולות להתחשב במצב, אבל להזכירכם, מאז ומעולם הייתה לכולנו האפשרות לבחור טונה כזאת או אחרת על המדף, כך שזה תמיד היה בידיים שלנו.

לא צריך לתת יד למונופולים להתעשר כביכול על חשבון החלשים, אבל גם להפנות אליהם אצבע מאשימה זו לא התשובה.

אנחנו, שעסוקים במלחמות מיותרות ובשנאת חינם בינינו, משליכים את הצרות שלנו על אחרים ומאשימים אותם במקום להבין שהכוח בידיים שלנו – וכך היה תמיד.

תנו לי לשאול אתכם שאלה...אם מחירי הדירות והשכירות היום יורדים בעשרות אחוזים (וזה אפשרי אילו המדינה הייתה משחררת קרקעות ומוכרת אותן בעלות מינורית, הרי הבעלים של הקרקעות אלו אנחנו - העם!), הדלק היה עולה 3 שקלים בלבד, המע"מ על כל מוצר ומוצר שאתם קונים היה מופחת, המס על הרכבים היה מקוצץ בחצי, אולי גם על הסיגריות וכו' וכו', אז עדיין הייתם מרגישים את יוקר המחייה? (אגב, כל זה כנראה גם היה משפיע על המחירים בכל השוק)

למעשה, הראשים של המדינה (שאנחנו בחרנו בקלפי) סבורים שהמדינה זקוקה לכל המשאבים האדירים האלו כדי לקיים ולנהל את המדינה, לשמור על בטחונה ולחנך את דור העתיד, אבל כשכל אחד מושך לצד שלו (כי הוא "מחויב" לקהל הבוחרים שלו), ודורש יותר בשבילו, וכשכולם רוצים חתיכה מהעוגה השמנה וה"בטוחה" ביותר שקיימת בסביבה, אנחנו מהר מאוד מוצאים את עצמנו בתוך כאוס אינסופי שלא נגמר.

ועוד לא דיברנו על בזבוז הכספים האדיר שנוצר כתוצאה מהפילוג בין המחנות (בחירות ושוב ושוב), ההסתה והמרדף הלא ייאמן של רבים מנבחרי ונציגי הציבור אחר כבוד, הוד והדר, משכורות שמנות ותנאים שישמרו על איכות חייהם לעולמי עולמים.

והסיפור הכי עצוב הוא שכל זה כמו מראה לפרצוף המכוער שלנו כעם – ההתלהמות בכנסת שאפשר לפגוש גם ברחוב או סתם בין השכנים, הגרידיות הזאת אחד כלפי השני, הניסיון לצמוח ולהצליח תוך רמיסת האחר...השנאה והפילוג בינינו, האלימות...

רוצים שנביא שינוי אמיתי ולא חד פעמי? בואו נדרוש כל אחד מעצמו להיות אדם טוב יותר, נגביר את האהבה בינינו ונתגבר על השנאה שבלב, נכבד אחד את השני בלי סיבה, נלמד לוותר מאהבה וניפרד מהצורך להיות צודקים כל הזמן (תנסו את זה פעם, לא ייאמן מה שזה עושה לנשמה...לא שאני צדיק חחח), נראה את האחר באור חיובי ולא ניתן למחשבות הרעות שבנו או לאגו לנהל לנו את החיים...אז גם נוכל להתאחד למען המטרה המשותפת: חיים טובים לנו ולדורות הבאים אחרינו בארץ האבות.

אוהב אותכם ומייחל שעוד נהפוך ביום מן הימים לעם שנועדנו להיות.