להקת "הצעירונת" גן יבנה בהדרכת טל ביטרן זכתה במקום הראשון בתחרות ארצית למחול (וידאו)

כאמור, בשבוע שעבר, נערכה תחרות ארצית למחול, HIT THE FLOOR שהתקיימה בפתח תקווה. בנות להקת "הצעירונת" מגן יבנה זכו במקום הראשון והביאו גאווה גדולה למדריכה טל ביטרן ולאביבית אלמלם מנהלת המרכז למחול AVIVIT DANCE ART במתנ"ס גן יבנה.

ביקשנו מטל לספר על עצמה, על הבנות ועל התהליך שעברו. אז קבלו את טל ביטרן בראיון אישי:

מי את טל ביטרן? שאלנו:

"שמי טל ביטרן, אני בת 24. התחלתי לרקוד כשהייתי בת 5 במרכז למחול של AVIVIT DANCE ART במתנ"ס של גן יבנה (למרות שאמא שלי אומרת לי שאני עוד רקדתי מהבטן). כשהייתי בת 10 עשיתי אודישנים ללהקה המקצועית של המרכז והתקבלתי. בגיל 11 הייתי בתחרות הראשונה שלי (זכינו מקום ראשון) ומאז הכל היסטוריה- הייתי מתחרה בהמון תחרויות, גם בארץ וגם בחו"ל. רקדתי עם אומנים, יצאתי למשלחות שונות וייצגתי בכבוד את המרכז, את גן יבנה ואת מדינת ישראל."

איך מצאת את עצמך מגיעה להדרכה?

"בגיל 15 התחלתי להתנדב כעוזרת מדריכה במרכז למחול בקבוצת הגנים שלנו ופשוט התאהבתי בהדרכה. אביבית, כבר מגיל קטן ראתה את הפוטנציאל שבי וכבר בגיל 16 התחלתי להדריך בסטודיו- הייתי עושה סדנאות בהיפהופ, באימפרוביזציה וגאגא ואפילו במודרני. בגיל 15 בניתי את הסולו הראשון שלי שהתחרה בתחרות ארצית (זכה במקום השני) ובגיל 17 במסגרת תוכנית "המעבדה" הכנתי ריקוד נוסף שהתחרה גם הוא בתחרות ארצית- הוא כבר זכה במקום הראשון."

טל מוסיפה: "שם הבנתי שאני אוהבת לעשות כוריאוגרפיות, אבל לא סתם כוריאוגרפיות- כאלה שיוצאות מהקופסא, שירטיט משהו בקהל, משהו שיוצא מהלב. ריקוד זה אומנות ושם יכולתי לתת לנשמה שלי להתבטא. היום אני כבר מדריכה ארבע קבוצות מדהימות של רקדניות (בניהן את הלהקה "הצעירונת") ומקווה לקבל עוד בנות חדשות ומקסימות שאוכל להדריך אותן וללוות אותן. לכל אחת יש מקום אצלי בלב."

למה נקראת הלהקה "הצעירונת?

"הלהקה נקראת הלהקה "הצעירונת", ולא סתם הן נקראות ככה- הכי קטנטנות וצעירות מכל הלהקות שלנו, בגילאי 10-12. הבנות נמצאות בשנה הראשונה שלהן כקבוצה הומוגנית, חלקן אף בשנה השנייה, בלהקה המקצועית. הן עברו אודישנים בתחילת השנה, חלקן האודישן הראשון או השני שלהן כדי להתקבל ללהקה, ונבחרו בפינצ'טה על ידי המורות המובילות של המרכז. ראינו בכל אחת את הכישרון והייחודיות שלה. אני תמיד אומרת שהן מחזקות אחת את השנייה- גם מקצועית וגם נפשית. אם יש מישהי שטובה פחות במשהו מסוים השנייה מחזקת אותה."

כמדריכה, לא קל ליצור יש מאין, ולייצר קבוצה מלוכדת לכדי להקה, איך התמודדת?

"הן היו כחלקים בפאזל שהרכבנו ליצירה אחת שנקראת להקה. הוחלט שאני אוביל אותן בדרכן החדשה, כרקדניות מקצועיות, ואלמד אותן את היסודות של הלהקה- טכניקה, גמישות, אימפרוביזציה, רפרטואר ועוד. הן לא הכירו אחת את השנייה ומהשיעור הראשון אמרתי להן "תסתכלו ימינה, תסתכלו שמאלה, מעכשיו אלה האחיות שלכן למסע, ואנחנו משפחה". להגיד שהיה להן קל לא הייתי אומרת. עבדו במלוא המרץ והתחזקו לאט לאט. כל אחת ידעה במה היא יותר חלשה ואת מה היא צריכה יותר לחזק.  בהצלחות הקטנות שלהן בדרך הן כולן היו שם בשמחה והתרגשות אדירה, ומנגד מחבקות ומנחמות אחת את השנייה בכישלונות הקטנים בדרכן להצלחה."

כרקדנית בעלת רפרטואר אישי כל כך מרשים וכמובן כמדריכה איפה מצאת שיכולת לתת להם את הטיפים הטובים ביותר?

"אני תמיד אמרתי להן "עבודה קשה משתלמת בסוף. אתן תראו שאם עכשיו קשה לכן, אחר כך כבר יהיה לכן הרבה יותר קל. הכי חשוב זה להתמיד" והן התמידו. הגיעו לכל השיעור, השקיעו בבית בעבודה קשה, עבדו על התרגילים, היו עם המון משמעת עצמית ועם המון מוטיבציה. הדרך הייתה מלווה בעליות וירידות כמו בכל מסע, אבל הן עשו את זה יחד והתחשלו מכל מכשול. היה מדהים לראות להן הן הגיעו."

טל מוסיפה: "להיות בלהקה מקצועית זה לא קל, גם גופנית וגם נפשית. לכן, כל תחילת שיעור פתחתי בשיחת מוטיבציה, הסברתי להן שאנחנו בזה ביחד ושאנחנו נצליח. ראיתי בכל אחת מהן את הפוטנציאל שטבוע בה ואתגרתי אותן כל אחת בתחומה, ככה שהן ביחד הן פשוט כמו יצירה אחת ענקית ויפה."

"לכל אחת היו את הרגעים שהיו לה יותר קשים, הייתי לוקחת אותן ברגעים האלה ועושה להן שיחות ונותנת להן מקום לפרוק את הקשיים. כי גם אני הייתי שם ויודעת כמה צריך רק מישהו שיבין. הן התבגרו נורא בחצי שנה הזאת. אני רואה אותן ופשוט גאה במי שהן ובדרך שעברו. בטוחה שמחכות להן עוד הרבה הצלחות בעתיד." אמרה בגאווה.

ובכל זאת, אנו מדברים על להקה צעירה בשנים, איך ולמה הוחלט לשלוח את הבנות לתחרות הארצית?

"ראינו את ההתקדמות האדירה שלהן במהלך השנה. אביבית (מנהלת המרכז למחול) ואני החלטנו לשלוח אותן לתחרות ארצית. התחרות הייתה התחרות הראשונה שלהן וההתרגשות הייתה בשיאה. הן ראו שהתחרות מתקיימת יום אחרי יום ההולדת שלי אז אמרתי להן "אתן רוצות לתת לי מתנה ליום ההולדת? תביאו לי את המקום הראשון" (בצחוק כמובן). בליבי ידעתי שהן יצליחו. הבנות החליטו להגביר קצב לקראת התחרות וקבעו זמנים והתאמנו יחד במרץ על הריקוד."

איך הרגישו הבנות בדרך ובזמן התחרות?

"בדרך לתחרות הלחץ וההתרגשות עלו. כשהגענו למקום התחרות אמרו לנו שאנחנו צריכות לעלות מהר להופיע. הן באו איתי לכיוון הבמה ואמרו לי שהן ממש בלחץ עם דמעות בעיניים. אז עצרנו הכול, אמרתי להן להסתכל עליי ועשינו ביחד נשימות לפני העלייה לבמה. אמרתי להן שנייה לפני שהן עלו "עבדתן קשה להגיע לרגע הזה. אני יודעת שאתן תצליחו. עכשיו זה הזמן שלכן להנות". העלנו חיוך משותף והן עלו על הבמה והפציצו בטירוף."

בהחלט הפציצו, קטפו את המקום הראשון בתחרות, וגרמו לך ולאביבית גאווה גדולה:

"ברגע שהן עלו על הבמה היו לי דמעות בעיניים. כשהן ירדו חיבקתי אותן ואמרתי להן שעכשיו אפשר לנשום. חיכינו בצפייה לרגע שבו יכריזו עליהן כזוכות. אני כבר ידעתי שהן יזכו, וגם אם לא היו זוכות בתחרות מבחינתי הן המנצחות הכי גדולות שיש. ברגע שהכריזו עלינו כזוכות הן צרחו מהתרגשות, אמרתי להן שירדו לקחת את הגביע והן התחילו לבכות מהתרגשות. הן לא הפסיקו להתחבק ולהתרגש ביחד. בסוף הן הביאו לי את הגביע יחד ואמרו לי "טל הינה מתנת היומולדת שלך". זה היה פשוט בלתי נשכח. מתנת היומולדת הכי טובה שקיבלתי בחיים."

ולמי את רוצה להודות?

"ראשית כל לבנות הלהקה, בהחלט מגיע להן. וכמובן אני חייבת לציין שלא הייתי יכולה לעשות שום דבר בלי התמיכה, ההכלה והאמונה של אביבית מנהלת המרכז שראתה בי את הפוטנציאל- תודה על הכל."

ביקשנו מאביבית אלמלם לשתף אותנו בהרגשתה: "כמנהלת המרכז למחול מזה שנים רבות, אני חשה גאווה גדולה לראות את בוגרת המרכז, טל ביטרן, הופכת למורה מצויינת וכוריאוגרפית מבטיחה . צפיתי מהצד בתהליך שעברו הבנות עם טל והיה לי ברור שהיא תוביל אותן להצלחה . גאה ומעריכה את המאמץ של התלמידות ואת תמיכת ההורים . יישר כוח לטל ולבנות."

מתנ"ס גן יבנה פרסם באתר: "איזו גאווה! הלהקה הצעירה שלנו זכתה במקום הראשון בתחרות ארצית למחול HIT THE FLOOR שהתקיימה בפתח תקווה .הכוריאוגרפיה המדהימה נוצרה על ידי טל ביטרן, מורה וכוריאוגרפית בוגרת המרכז למחול AVIVIT DANCE ART . הבנות הנהדרות, רק בנות 11, כבשו את לבם של השופטים בזכות עבודה קשה, מסירות ומקצועיות ואנחנו כל כך גאים בהן! "

(תמונות נוספות באלבום המצורף באדיבות טל ביטרן ואביבית אלמלם)