פרשת פקודי: פרשת השבוע עם הרב דוד הכהן שליט"א (וידאו)
14.03.24 / 11:10
הרב הקדוש בעל ה"תפארת שלמה" שואל על זה שהתורה מדגישה: "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה ה' את משה" (לח, כב), מדוע הדגישה התורה "כל" אשר ציוה ה' ולא הסתפקה לומר ש"בצלאל עשה את אשר ציוה ה"' בלי המילה כל? הרב דוד הכהן שליט"א, על פרשת השבוע, המדברת על קיום כל התורה, פרשת פקודי>>>
פרשת "פקודי" בפי הרב דוד הכהן שליט"א: הרב הקדוש בעל ה"תפארת שלמה" שואל על זה שהתורה מדגישה: "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה ה' את משה" (לח, כב), מדוע הדגישה התורה "כל" אשר ציוה ה' ולא הסתפקה לומר ש"בצלאל עשה את אשר ציוה ה"' בלי המילה כל?
מכך למד: כי אדם המתעסק בעבודת הקודש - בניית המשכן - צריך להיות בעצמו קדוש. ולכן הדגישה התורה כי בצלאל זכה לבנות את המשכן בגלל שהקפיד לקיים את כל התורה שציווה ה' את משה. ולא עיגל פינות חלילה
לשם חידוד הדברים, עד כמה מחויב האדם לקיים את כל התורה כולה, ולא להחליט מה קל לו לקיים ומה לא בכוחו וכדו' נספר מעשה שסיפר המגיד הידוע רבי יענקלה גלינסקי זצ"ל:
בפולניה הגויים היו עובדים בבתי היהודים בעבודות קשות כשאיבת מים, חטיבת עצים, ניקיון וכדומה תמורת תשלום פעוט של כמה פרוטות. מרוב מעורבותם בהווי היהודי, הכירו הגויים אף את שפת האידיש, שפה בה דברו היהודים.
ערב אחד לאחר יום עבודה מתיש עבר אחד מאותם גויים ליד בית הכנסת, וראה את אחד ממכריו - יהודי עני עומד ליד ביהכנ"ס מקבץ נדבות ובידו חופן מלא בפרוטות. התקרב הגוי ושאל את ידידו: כמה גרושים יש לך? ענה העני: "שלוש מאות גרוש". התפלא הגוי ושאל: איך יתכן שהצלחת לאסוף כל כך הרבה? השיב העני: יהודים רחמנים בני רחמנים הם, ובכל יום כאשר באים לתפילת מנחה וערבית רק צריך לצעוק: "יהודים צדקה" וכל אחד נותן גרוש, וכך יוצא שמשלוש מאות מתפללים אספתי סכום זה. חשב הגוי בליבו: וכי אני משוגע ללכת לעבוד כל היום בשביל עשרה שקלים!?! ממחר אעמוד כאן ואקבץ נדבות.
ואכן למחרת נעמד הגוי בפתח ביהכנ"ס ואסף סכום נאה. אלא שבליבו לא שמח... בצד השני של החצר ראה איך עני מקבל עשרה גרוש בבת אחת! לאחר ערבית כאשר הקהל הלך לביתו, ניגש הגוי לעני והתעניין אצלו כיצד זכה לסכום כזה? ענה לו העני: אני גר צדק, וליהודים יש סימפטיה לגרים. למחרת החל הגוי להכריז: יהודים רחמנים, רחמו על עני גר צדק... ואכן קיבל בעין יפה. אלא ששוב עינו קלטה כיצד עני אחר מקבל עשרים גרוש בבת אחת. מיד לאחר התפילה ניגש לברר את העניין. ענה לו העני: אני נכדו של הבעל שם טוב, ונכד של צדיקים מקבל יותר.
למחרת החל הגוי להכריז: יהודים רחמנים, רחמו על עני גר צדק נכדו של הבעל שם טוב... עברו כולם וצחקו לדבריו ואפילו גרוש אחד לא קיבל. אותו הגוי לא הבין את הסתירה בדבריו: או אתה נכד של הבעל שם טוב או שאתה גר צדק.
ראש של גוי
זו לפעמים גם הבעיה שלנו שאנו חיים בסתירה, ולכן גם חינוך הילדים שלנו לא כל כך מצליח.
יש אנשים שלא החליטו עדיין מה הם? צדיק או לא צדיק, מדקדק במצוות או חלילה מזלזל במצוות, נכד של הבעל שם טוב או גר צדק. עדיין לא ברור מה תעודת הזהות שלו. כאשר הורים נכשלים בדבר זה קשה להם מאוד לחנך את ילדיהם. כי חינוך הילד מורכב מדוגמא אישית
סיפור עם עתיק יומין מספר על מוכר כובעים שעבר ביער והתנמנם מתחת לאחד העצים. כשהתעורר גילה שכל כובעיו נעלמו, מלבד כובעו שלו בלבד. על ענפי העצים שסביבו הריעו בקול גדול קופים חבושי כובעים. מוכר הכובעים נופף באגרופיו והקופים חזרו אחריו, הוא רקע ברגליו והקופים אחריו, הוא איים בזעקות והקופים ניסו לחקות את קולו. ואז מרוב זעם ותסכול הוא השליך לקרקע את כובעו, הקופים חזרו אחריו והשליכו לרגליו את כל הכובעים... אמר פעם מחנך גדול להורים: "ילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם... אבל אף פעם לא הפסיקו לחקות אותם. הם מוכרחים, כי אין להם דגמי חיקוי אחרים קרובים יותר."
זה שהתורה דורשת מאיתנו שנעשה "את כל אשר ציוה ה'".
בקריאת שמע אנו אומרים ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך שואל החתם סופר היה צריך להיות כתוב ושננתם לבניך ודיברו בם הרי מדברים על הילדים תשנן לבניך והם ידברו בם, בשבתם בביתך ובלכתם בדרך?
אומר החתם סופר: ושננתם לבניך אם רצונך שהילדים ילמדו, אם אתה רוצה לקיים בשלמות ושננתם לבניך, אז תלמד אתה, תן דוגמה אישית, ודיברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. כאשר צאצאיך יראו אבא שאחר יום קשה במקום לנוח הוא רץ לבית הכנסת להתפלל וללמוד, לקבוע עיתים לתורה אזי הילד ידע שכדאי לשבור את יצרו כפי שהאבא שובר את יצר העייפות.
אבל אם אבא מקיים את הפסוק: מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל אבל הוא לא עשה כן מה כבר אפשר לצפות מהילדים
אדם שמשקיע בחינוך, אדם שעושה טוב, גומל חסדים ומכבד את התורה, הקב"ה לא נשאר חייב, גומל לאיש חסיד כמפעלו
לפני שלוש שנים החליט אברך אחד בשם ינקי שגר בניו ג׳רסי באמריקה שהשנה הוא רוצה לשנות ממנהגו ולעשות את ראש השנה בבית מלון בעיר אחרת, לשנות אווירה
הוא פנה לאשתו וסיפר לה על כך. ומה עם הילדים שואלת האשה?
אין בעיה נזמין אותם להצטרף אלינו.
אין בעיה בשמחה אמרה הרעייה, רק אל תשכח שבערב ראש השנה צריך לעלות לבית העלמין לקבר של ההורים שלי.
אמר לה בעלה אין בעיה נעלה כמה ימים לפני. תחליטי מתי שאת רוצה נעלה לבית העלמין
הם קבעו יום ועלו לבית העלמין, התפללו, אמרו תהילים אשכבה, הדליקו נרות ופנו לצאת מבית העלמין, ואז ניגש אליו אדם אחד ואמר לו: סלח לי אדוני, סליחה, אני מחברה קדישא, אתה יכול אולי לעשות מצוה? קברנו כעת אדם ערירי ואנחנו תשעה אנשים חסר לנו אחד כדי לומר קדיש אתה מוכן להשלים מניין?
למה לא, בשמחה! אמרו קדיש, עשו אשכבה. הוא בא ללכת והוא שם לב שכולם מתפזרים ולא מכסים את הגופה.
חברה, מה ככה אתם משאירים את הנפטר והולכים? לא מכסים אותו?
אמרו לו, זה בסדר עוד כמה דקות יגיע הגוי עם הטרקטור ויכסה אותו.
מה גוי, מה טרקטור, זה לא כבוד המת!
אמרו לו זה המנהג שלנו כאן, אין לנו כאן מי שיבא עם אט ויכסה את הקבר ויתלכלך, היום ב"ה יש טרקטור עושה את זה בשנייה אחת
אמר להם לא לא לא סליחה עם כל הכבוד אבל זה לא כבוד המת מה קורה אתכם? טוב תשאירו לי את זה. וכך מוצא את עצמו ינקי האברך עם אט ביד ובמשך שעה ארוכה עמל לכסות קבר של אדם שכלל לא הכיר. כשסיים הניח את שם הנפטר על הקבר ויצא לדרכו
בדרכם חזרה לביתם פנה ינקי לרעייתו. תשמעי, ממש מוזר מה שקרה לנו היום?
בדרך כלל אנחנו מגיעים לבית העלמין בערב ראש השנה. השנה הגענו כמה ימים לפני. ואני מוצא את עצמי מכסה קבר של אדם שאני בכלל לא מכיר. מעניין איזה מסר הקדוש ברוך הוא רוצה להעביר לי בכל מה שהתרחש היום?
אין לי מושג אומרת לו אשתו. זו ממש תעלומה!
ערב ראש השנה ינקי כמנהגו מידי שנה מרים טלפון לרבני הישיבה ולראש הישיבה לאחל שנה טובה ולהודות להם על שנים רבות שהתחנך אצלם בישיבה ועל כל מה שעשו עבורו
תוך כדי שיחה עם ראש הישיבה הוא מספר לו מה קרה איתו לפני מספר ימים בבית העלמין
ראש הישיבה אומר לו רגע אתה לא מסתקרן לדעת מי האדם הזה שגמלת איתו חסד כזה גדול? אמר לו ינקי ודאי שכן אך מלבד השם שלו אני לא מכיר ולא יודע מי הוא האיש? אין לי מושג!
שאל ראש הישיבה מה שמו של הנפטר?
כששמע ראש הישיבה את שם הנפטר נפלטה זעקה מפיו, אני לא מאמין, לא מאמין!
מה קרה כבוד הרב שואל ינקי?
תקשיב למה שאני אספר לך עכשיו אומר לו ראש הישיבה.
כשהיית ילד צעיר לימים הוריך הביאו אותך אלי לישיבה. ולהוריך לא היתה אפשרות לשלם עבורך שכר לימוד ולי היה קשה מאוד לקבל אותך, היינו צריכים אדם שיחזיק אותך
יום אחד הגיע אדם אחד אלי לישיבה ומספר לי שהוא ערירי. אין לו אשה אין לו ילדים הוא בודד ומלבד כסף אין לו כלום בחיים והוא מבקש לתת כסף עבור ילדים שילמדו תורה
אמרתי לו בבקשה אמצא לך ילד כזה ממשפחה דלת אמצעים שאתה תחזיק אותו וכך היה. האדם הזה שקברת שילם עבורך מראש עד יומך האחרון בישיבה
הנפטר מתוך כבוד ואהבת התורה שהיתה לו עשה איתך חסד לפני שנים והקב"ה לא נשאר חייב לשום אדם ולכן גלגל ה' יתברך שאתה תסגור את המעגל ואתה תעשה איתו חסד של אמת ותכסה אותו בקברו. גומל לאיש חסיד כמפעלו
לצפייה ושמיעת דברי הרב דוד הכהן שליט"א, על פרשת השבוע, פרשת פקודי, היכנסו לקישור הבא:
---------------------
יש לכם סקופ? מצאתם טעות בכתבה? לחצו כאן להתחיל איתנו צ'אט בוואטספ
--------------------
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים שמגיעים לידינו. אם זיהיתם באתר צילום בו אתם בעלי זכויות יוצרים, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול משימוש בו, באמצעות הקישור כאן
