נעים להכיר את איריס רוזן תושבת גן יבנה

מה את עושה בחיים?

"אני עו"ס, מנחת מיניות נבונה ומיגדר לבני נוער ומתבגרים ומרצה, חברה באגודה לחינוך מיני בישראל, בעלת עסק לעיצוב תכשיטים rosen's_jewelry  וסדנאות תכשיטים, מתנדבת בקהילה: יו''ר כיתה ג' בביה"ס בן גוריון, יו''ר כיתה ז' בתיכון רבין, מתנדבת בסיירת הורים קהילתית ביישוב, ומנהלת בהתנדבות סניף של עמותת "שלובות – חיבור חדש לחיים" לחולות ומחלימות מסרטן – סניף באר טוביה והסביבה (בעצמי מחלימה טרייה מסרטן השד)."

מה את חולמת לעשות?

"קודם כל להיות בריאה ולהמשיך לטפח את המשפחה, להמשיך להיות פעילה ולהתנדב בכל התחומים בהם אני עוסקת כיום, לסייע לבני נוער ולהמשיך לעשות טוב לחולות ומחלימות מסרטן במסגרת עמותת ''שלובות'', להתפתח כמנחת מיניות ומיגדר למתבגרים ומרצה בתחום זה להורים וצוותי חינוך, להצליח להביא א.נשים להרצאות שלי על מחלת הסרטן, ההתמודדות שלי והשינויים שחוויתי ולהוות השראה, תמיכה ומקום חיזוק לכל מי שישמע אותי,להצליח לממש חלום ילדות – לימוד השפה האיטלקית, שבעיניי היא השפה המהממת בעולם, וגם.... חולמת לעשות קעקוע שיהיה קשור להחלמה שלי מסרטן השד!"

מהם התחביבים שלך?

"אני אוהבת לקרוא, לבשל, לעצב תכשיטים – תחביב שהפך עסק מקומי קטן. אוהבת מוזיקה וכמובן בשל כך הופעות. כמובן גם סרטים והצגות. בשנתיים האחרונות התחלתי לכתוב, בעקבות מחלת הסרטן ובזמן ההחלמה ואולי עוד בסוף אוציא ספר...."

כמה זמן את גן יבנאית?

"גרה בגן יבנה 7 שנים, במקור אני בכלל עירונית (ראשל"צית) אבל שמחה מאד על השינוי והמעבר ליישוב."

איך את נתפסת לדעתך בישוב?  

"מאמינה שאני נתפסת כאדם תורם, מעורב ומתנדב בקהילה, בעיקר בסיירת הורים ובהנהגות הורים, אוהבת לפרגן לתושבים, לאנשי מקצוע ביישוב ולעסקים מקומיים, תמיד נאותה לייעץ, להקשיב, להיות כתף, לתמוך ולעזור לכל מי שזקוק.ה לי."

מה לא יודעים עליך?

"יש הרבה דברים....הסוד שמור במערכת"  😊

איך לא יתפסו אותך לעולם?

"לעולם לא יתפסו אותי עושה ספורט אקסטרים, אני פחדנית שחבל"ז.... לעולם לא יתפסו אותי מוזנחת ולא מטופחת... לעולם לא יתפסו אותי צבועה – שונאת צביעות!!!! מעדיפה לא להגיד כלום מאשר ''ללקק'' לאנשים שאיני מסמפטת/מחוברת אליהם."

מה ייהרג ובל יעבור מבחינתך?

"מתעבת צביעות, חוסר אמון (שקרים) ואלימות!! לאור עיסוקיי בעבר, קולטת שפת גוף של אנשים ובעיקר צביעות ושקרים ממרחקים, ולכן בונה מחסומים ומעדיפה להתרחק מאנשים כאלו, אם יש באפשרותי... בנוסף מאד קשה לי עם האלימות שמתפתחת לצערנו בחברה כולה, צעירים ומבוגרים כאחד, וחושבת שיש להעמיק בחינוך בנושא."

מה את הכי אוהבת בגן יבנה?

"אוהבת מאד את האנשים פה, ואת תחושת הקהילתיות. יש כאן המון עזרה הדדית, גם אם מדובר באנשים זרים שלא מכירים זה את זה, בקב' הוואצאפ היישוביות, בקב' הפייסבוק ובכלל... זה פשוט מחמם את הלב!"

מה חסר לך בגן יבנה?

"בשום מקום בעולם אין שלמות. תמיד יש מה לשפר, תמיד יש מה להוסיף ולשדרג. בעיניי חסרה עשייה בתחום התרבות ביישוב (מעבר להופעות שמביאים לכאן מדי פעם...) לדעתי חסרים מקומות בילוי הן לצעירים ובני נוער והן למבוגרים, שבסוף מוצאים את עצמם יוצאים אל מחוץ ליישוב, וחבל.... יש לטפל במלוא הכובד בנושא אלימות בקרב ילדים וצעירים, במסגרות החינוך ומחוצה להן."

מהו המאכל האהוב עליך?

"אני לא בררנית באוכל, אוהבת כל מיני - מאוכל איטלקי, אסיאתי, מזרחי, אירופאי, וכמובן אוכל רומני מבית הוריי, שעבר למטבח הביתי שלי (רק אל תשכחו - בלי כוסברה ובלי חריף בשבילי....)."

המלצה/טיפ ממך לתושבים?

"טיפ לכל ההורים (ביישוב ובכלל) – היו מעורבים יותר בחינוך הילדים שלכם בבית (למרות הלחצים, טירדות היום, העייפות, העבודה וכו'...). הילדים של היום הם העתיד של המחר והם נראות החברה שלנו. דאגו לשמור על הילדים ובני הנוער מסכנות שאורבות להם וחנכו לסבלנות, לכבוד, לעשייה, לתרומה. זה לא רק תפקידו של ביה"ס. זה מתחיל מהבית! חשוב שכל הורה יגיע לשיח פתוח עם ילדיו המתבגרים בכל נושא שהוא – אלכוהול, אלימות, עישון, סמים, מיניות ועוד. זה נדרש כל כך בחברה שלנו בימים אלו ובכלל.... והמלצה לכלל התושבים  - תפסיקו להתלונן ותתחילו לעשות!"

 בקשה שלך מהתושבים?

"המשיכו להביע כבוד הדדי, סבלנות וסובלנות זה כלפי זה, המשיכו לעזור ולתמוך בעת צרה ופרגנו לעסקים מקומיים, קטנים כגדולים."

משהו מצחיק שבא לך לספר?

"אני אדם שנוהג להכניס המון הומור וציניות ליומיום ולחיים שלי. מי שמכיר.ה אותי לעומק, יודע שאני אוהבת לצחוק על הכל. גם כשבכיתי על הסרטן, הטיפולים, הכאבים, האכזבות, הפחדים, מצאתי דרך להכניס הומור (לפעמים גם שחור) ולנסות להפוך את הרע והעצוב לשמח ואופטימי, כדי להתעודד ולהתחזק. לא אספר על ''2 טיפות שמן רפואי'' שלקחתי ומה שהן עשו לי במהלך הטיפולים...נחשו לבד כמה צחקתי ובאיזה מצב הייתי... ("2 טיפות יותר מדי"....)."

זיכרון ילדות משמעותי

"יש לי המון זכרונות ילדות, משנות ה 80' בסוף רח' רוטשילד בראשל"צ, שם גדלתי. ילדות מהממת, ילדות של פעם, עם משפחה חמה ומעניקה, ''ילדה טובה ראשל"צית'', לצד הרבה חברות וחברים, ובעיקר משחקי ילדות 'למטה' - בשכונה, במקלט של הבניין, בחצר ביה"ס, בדיונות של סוף העיר (המערב החדש כיום): קלאס, תופסת, גומי, 5 אבנים, מכתביות, אוספים, גוגואים, מחבואים ועוד... ילדות פשוטה ושונה מזו כיום, נטולת מסכים, נטולת אינטרנט ובעיקר מלאת תקשורת בינאישית וביחד של ילדים.ות! מתגעגעת לאז...."

מתי הבנת במה תרצי לעסוק?

"עבדתי כל חיי במערכת הביטחון, כשמתוכן ב 17 השנים האחרונות באלתא/תע''א. לפני כשנתיים התגלה אצלי גוש בשד במסגרת בדיקת ממוגרפיה ו US שגרתית שעשיתי. לשמחתי היה זה גילוי מוקדם אבל עם זאת עברתי שנה וחצי שכללה 'הכל מהכל' – ניתוח, 15 הקרנות, 18 טיפולים כימותרפיים שנמשכו למעלה משנה וכיום ממשיכה בטיפול ביולוגי. תודה לאל היום אני בריאה! טפוווו, חמסה! "

"בזמן ההחלמה, כשהיה לי הרבה ''זמן מיטה'', עברו בי המון מחשבות איך אני קמה מהמיטה ומתאוששת בין טיפול לטיפול ולא מוותרת לעצמי. מעבר להתנדבויות שבהן המשכתי לעסוק גם ממיטת חוליי, החלטתי ללמוד, ועברתי הכשרה משמעותית בתחום חינוך למיניות בריאה למתבגרים במסגרת 'תהודה-מין חינוך שכזה'.  כבר בלימודים, התאהבתי בתחום והיה לי ברור שזה הכיוון החדש שלי...."

"כאמא למתבגרות וכמתנדבת בסיירת הורים ושיח שהיה לי לאורך שנים רבות עם בני נוער, הבנתי שפה מקומי וזה כיוון חיי.  המשכתי במקביל להחלמה מסרטן גם לתהליך משמעותי של פרקטיקום, אזרתי אומץ וכשסיימתי את תהליך אובדן כושר העבודה עזבתי את אלתא, והתחלתי לעבוד בתחום."  

"כיום כמנחת סדנאות מיניות נבונה לבני נוער ומתבגרים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, אני מאושרת מכל רגע, מרגישה היום שאני ממצה את עצמי, כישוריי ויכולותיי. העבודה עם ולמען אנשים– בעיקר צעירים וצעירות, זה בדיוק התחום הנכון עבורי! במקביל גם פיתחתי את תחביב התכשיטנות ופתחתי עסק קטן לעיצוב ומכירת תכשיטים מכסף/זהב/אבני חן ועוד עפ"י דרישת הלקוח.ה. במסגרת זו גם מעבירה סדנאות לתכשיטים לימי הולדת ומפגשים חברתיים לילדות, נערות ונשים."

מיהי הדמות שהשפיעה עליך במיוחד?

"כמובן אמא שמעבר לכל החינוך שקיבלתי, לימדה אותי וחינכה לאהבה, חום, מסירות ונתינה אינסופית למען הזולת ובעיקר הילדים והמש', אמא שלי היא כזו שתמיד נתנה ונותנת לאחרים, הרבה לפני שתיתן לעצמה, וזה נטבע גם בי כמובן."

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה?

"עם אנשים שהיו קרובים לליבי והלכו לעולמם בנסיבות מצערות, ביניהם גיסתי שנפטרה בגיל צעיר מסרטן, חבר שהתאבד, שלא הספקתי לדבר עימו תקופה לפני שזה קרה וחבר שנפטר במפתיע מדום לב לפני מס' חודשים...אנשים צעירים, מיוחדים ויקרים, שהיו ואינם, ובכל פעם אני נזכרת בהם, ליבי מתגעגע, נחמץ וכואב."

אם היינו שואלים את בני המשפחה איך זה לגור איתך מה היינו מגלים?

"כמובן יגידו שאני אמא ואישה מאוד פדנטית בכל הקשור לארגון, סדר וניקיון בבית, אמא ששמה גבולות ומאד מעורבת בחינוך, אבל יודעת להיות גם החברה הטובה, המייעצת, התומכת. כמובן שיגידו עליי שאני וועדת התרבות בבית (קובעת תמיד לכולם את לו"ז הבילויים, הטיולים, מסלולי חו''ל וכו'), וברור שיגלו שאני מכורה לפפסי מקס/קולה זירו עם הרבה קוביות קרח." 😊

 האם את אדם של בוקר או לילה?

"ואוו.... שאלה לא פשוטה עבורי, נראה לי שאני אדם של צהריים, למרות שמאז שחליתי בסרטן אני יותר אדם של לילה...(לצערי קשיי שינה ושות' בשל הטיפולים והתרופות)."

מה הפחד הכי גדול שלך?

"כמובן שהפחד הכי גדול הוא מוות. זה התחזק מהרגע שבו גיליתי שחליתי בסרטן, ועניין הבריאות הפך למשמעותי ומלחיץ מאד, סרטן זה משהו מבהיל ומפחיד מאד, אבל כיום משתדלת לא לחשוב על זה יותר מדי. אני כמובן מפחדת שמי מבני משפחתי ייפגעו פיזית ורגשית ועושה כל שביכולתי להגן עליהם. ובלי קשר יש לי פוביה מזוחלים, בעיקר נחשים. כשהתלבטנו אם לעבור לבית פרטי ביישוב אמרתי לבעלי ש'אם אי פעם אתקל בחצר הבית או בבית עצמו בנחש, שלא יזמין לוכד נחשים אלא ישר את "חברה קדישא"...בשבילי........."

איך מתחיל הבוקר שלך?

"חייבת להתחיל ת'בוקר עם כוס תה, כמה דק' התאוששות והתרעננות מול חדשות הבוקר והלילה, כמובן שיגרת טיפוח ויציאה לעיסוקיי."

איך נראית השבת שלך?

"בערבי שבת, יוצאת בשעות הלילה עם חברי לסיירת ההורים, לפעילות במרכזים בהם הנוער מתקבץ. שבתות משתנות בהתאם למצב הרוח, למזג האוויר וליציאות של הבכורה, החיילת הביתה: לפעמים שבתות ביתיות, בישולים, תחביבים, מנוחה ובילוי ביתי משפחתי; לעיתים טיולים בארץ, בריכה, ובילוי עם חברים."

אילו מוזיקאים מרכיבים את הפלייליסט שלך?

"יש הרבה ומגוון!!! מוזיקה ישראלית – הגדולים מכולם: שלמה ארצי, ריטה, עידן רייכל, מירי מסיקה וכמובן קרן פלס אהובתי, שאותה ראיתי בעשרות הופעות, עידן רייכל, הראל סקעת, זהבה בן, עמיר בניון, ומעריצה של ישי לוי, אותו ראיתי גם כן בלא מעט הופעות...(כן!כן!)."

"אוהבת מוזיקה לועזית של שנות ה 80-90....אבל גם אוהבת מוזיקה עכשווית – אין כמו להיות בהופעה בברלין של קולדפליי (חוויה מומלצת!), גדלתי על מוזיקה ספרדית ואיטלקית ומעריצה של חוליו איגלסיאס (גם אנריקה, הבן שלו), ארוס רמזוטי, וגם מוזיקאים פחות מוכרים בארץ כמו:  Gigi D'alessio, Anna Tatangelo, Laura Pausini ועוד".

מה לא שאלתי, ואת רוצה לומר בנוסף?

"חשוב לי להעביר כמה מסרים חשובים למי שקורא אותי:

נשים – לכו להיבדק, גילוי מוקדם מציל חיים (בדיקת כירורג, ממוגרפיה, US נדרשות ומומלצות!!!).

הורים – דאגו לילדים ולמתבגרים שלכם, חנכו, היו שם, היו מעורבים ואל תרפו, אל תחששו לשוחח עם הילדים, להתעניין, להכווין אותם, הם זקוקים לכם! ואם אינכם יודעים איך ומה עושים – זו ממש לא בושה להיוועץ ולקבל סיוע מאנשי מקצוע.

לכולם – תהיו אנשים טובים, תכבדו והיו סבלנים וסובלניים. נצלו כל רגע, הורידו כעסים. אנחנו פה הרגע – ואין לדעת מה יהיה עלינו בעוד רגע.....החיים קצרים ועלינו למצותם!

ואל תשכחו – דאגו לבריאות – כל השאר שטות!!!"

אם אתם מכירים אנשים תושבי גן יבנה, מעוררי השראה, עם סיפור מיוחד, תרומה מיוחדת לקהילה, או כל סיפור אחר שקשור לגן יבנה ויעניין את הקוראים, השאירו פרטים בכתובת המייל שלי  [email protected] ואשמח ליצור קשר.