לא עוזבים את ה"עיר"

כולנו מכירים אותם. מזהים את הסטיקרים על המכוניות, את הסטאטוסים בעמוד הפייסבוק שמזמינים לחתום על עצומה ובחודשים האחרונים גם פנים אל פנים, במפגשים ציבוריים בהם יוצאים חברי "עוצרים את העיר" לרחובות גן-יבנה במטרה לנסות ולהסביר לשאר התושבים מה המהפך הזה באמת אומר.

התנועה הזאת הוקמה מתוך יוזמה פרטית של תושבי המקום. בעמוד הפייסבוק שלהם וגם באתר שפתחו לקידום העצומה למען עצירת המהפך, הם מסבירים כי הפעילות של חברי הקבוצה אינה מגיעה ממניעים פוליטים כאלה או אחרים אלא מדאגה אמיתית לעתידה של גן-יבנה.

טענותיהם מתבססות בעיקר על הפחד משנוי אופייה הכפרי של גן-יבנה ומעבר למבנה עירוני מורכב יותר ללא הכנה מוקדמת של תשתיות המקום כפי הראוי, מעבר שעלול לדרדר את איכות המקום מבחינות רבות.

במהלך פעילותם, מתייצבים החברים בכל וועדה בנושא, מצטרפים לכל סיור או מפגש שעלול ויכול להשפיע, מצוידים במיטב הקולות והדעות שלעיתים מנוסחות בצורה ראציונלית מובהקת ולעיתים מגיעים ממעקמי הלב והרגש.

מהי מטרת העל של הקבוצה  - להחתים מספיק תושבים על העצומה כדיי לעצור את תהליך ההפיכה לעיר. כרגע, לפי האתר, עומדים החברים על 1096 חתימות וידם עוד נטויה.

דעת התושבים כלפי הקבוצה – בעמוד הפייסבוק ניתן לראות דיונים ארוכים ומלאים לגבי נושא המהפך. יש מי שמברך את עבודת "עוצרים את העיר", יש מי שמרגיש כי אינו חלק במאבק וקורא לחברי הקבוצה "חפרתם", במיוחד תושבים צעירים יותר שרוצים את עמוד הפייסבוק נקי מדיבורים רציניים על גורל היישוב. מעבר לכך, הטענות חלוקות. תושבים מביעים את דעתם בעד ונגד המהפך.

 אך מעבר לכל הדעות הנשמעות עולה שאלה גדולה יותר : היכן שאר הדעות?

חלק מהדיבור על המעבר לעיר הוא בגידול האוכלוסייה בגן-יבנה. איפה אותה אוכלוסיה מסתתרת? למה תמיד נשמעים אותם האנשים? איפה כל אותם 20,000 התושבים? כנראה שבסוף היום, כשחוזרים מהעבודה וניגשים לילדים, לאף אחד אין כוח להטריד את עצמו בשאלות מהותיות שאינן בגדר "כיבוי שריפה", שאת התוצאות שלהן איננו מרגישים עכשיו.

האם יצליחו צוות "עוצרים את העיר" להעיר את התושבים בזמן או שמא אותם קולות יתעוררו כשיהיה מאוחר מידיי? ואולי המראה השחורה שמציגים חברי "עוצרים את העיר" לא תתממש בצורה חמורה כמו שהם מתארים.

בכל מקרה, חשוב שיש מי ששומר ודואג להביא צדדים נוספים שאולי מועצת גן-יבנה לא מספרת לתושביה. עכשיו העניין מונח בכפות הוועדה הממונה ובתשומת לב התושבים לנעשה בתוך הבית שלהם.