בני משפחה מגן יבנה מואשמים בשיווק שירותי זנות באינטרנט

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב טוענת פרקליטות המחוז כי שלושה בני משפחה, ונאשמים נוספים, ניהלו "תעשייה" לפרסום שירותי זנות ושירותים נלווים. לנאשמים מיוחסות עבירות רבות, ובין היתר סרסרות, פרסום שירותי זנות והלבנת הון.

הנאשמת המרכזית (58), תושבת תל אביב, ויחד איתה נאשמים בנה (38) ואשתו (36), תושבי גן יבנה. עוד נאשמים 2 גברים בגילאי 43ו- 45 וגבר בשנות ה-70 לחייו

על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד לילך שלום, הנאשמת המרכזית היתה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בת זוגו של הבעלים של חברת "מד"ן פרסום ושיווק", שניהלה את אתר האינטרנט "אולסקס" עד מרץ 2011. השני שימש גם כבעלים של חברת "אלף בית מד"ן" עד נובמבר 2016. נאשם נוסף הוא מתכנת מחשבים במקצועו, ואחר מחזיק בבעלותו את חברת "לוח מדיה פרסומון", והיה בתקופה הרלוונטית סוכן פרסום לאתרי אינטרנט שונים ולעיתונות הכתובה.

"מסאג' מפנק"

על פי האישום הראשון, אתר אולסקס פרסם מודעות המציעות שירותי זנות בתשלום, במדורים שונים, תחת כותרות שונות, ביניהן: "דירות דיסקרטיות", "מסג' מקצועי", "שיחות למבוגרים", "שירותי ליווי", "קשר דיסקרטי", "מסז' מפנק", "עיסוי ארוטי" ועוד. האתר מתקשר לשלושה "אתרי מראה" נוספים, שמטרתם להגדיל את תפוצת הפרסום של שירותי הזנות תחת שמות שונים. לטענת הפרקליטות, לבקשת הנאשמת המרכזית, ועל מנת להרחיב ולהגדיל את היקף פרסום שירותי המין,  בנה אחד הנאשמים את "אתרי המראה", שנרשמו גם בכזב על שמות בעלים פיקטיביים.

ביום ה-28 במרץ 2011 תוקן חוק העונשין בחקיקת עבירת "איסור פרסום שירותי זנות", האוסר על פרסום הצעות לשירותי מין מכל סוג. עד אז ניהלו הנאשמת ובן-זוגה את "אולסקס" באמצעות "מד"ן פרסום ושיווק". במקביל, שימש הנאשם הנוסף כמתכנת ומעצב אולסקס והאתרים הנוספים. לפי הפרקליטות, הוא בנה את האתר ויצר עבור הנאשמת חשבון מנהל (admin), על מנת שתוכל לתפעל את האתרים.

לאחר תיקון החוק התבקש להעביר את האתר לשרת בחו"ל, בעוד שהנאשמת - לפי האישום - רשמה את האתר על שם אחר, ומאוחר יותר על שם אישה אחרת המתגוררת באוקראינה וזהותה אינה ידועה. זאת, כך נטען, במטרה להסתיר ולהסוות את פעילות האתר שבבעלותה ותחת ניהולה בארץ. החל מאותו יום ועד נובמבר 2016, ניהלה הנאשמת את "אולסקס" ואת האתרים הנוספים, ששימשו לה מקור הכנסה עיקרי, לטענת הפרקליטות. בשנים 2016-2015 בנה וכלתה הצטרפו לניהול האתרים.

חוות דעת על השירות

מכתב האישום עולה, כי במהלך כל התקופה היו בני המשפחה אחראים על התכנים האסורים שהציעו שירותי זנות ב"אולסקס" ובאתרים הנוספים. במטרה לחזק את הטיעון, מציינת הפרקליטות כי היתה להם גישה ישירה לאתרים, באופן שאיפשר להם לבצע שינויים. במהלך השנים, כך נטען, הם פרסמו מאות מודעות (כ-80 בחודש) המציעות שירותי זנות של לקוחותיהם- רובן נשים המספקות מין בתשלום, וחלקם סרסורים בעלי בתי בושת.

על פי כתב האישום, לבקשת השלושה יצר המתכנת מאגר תמונות עירום חושפניות ופרובוקטיביות, לשם פרסום שירותי הזנות. הנאשם העלה למאגר תמונות שחלקן נשלחו על ידי לקוחותיו ואת חלקן מצא ברחבי האינטרנט וטשטש את הפנים.

כתב האישום מפרט את סוגי המודעות שפורסמו באתרים, ביניהן מודעות כמו "אירוח פרטי ודיסקרטי בחיפה. לפני שאתה עובר למודעה הבאה תזכור שברמה שלי אין לי מתחרות, אצלי אתה תרגיש מלך, אני ליברלית לחלוטין, מלכת החריגים, שחקנית פורנו". במודעה אחרת נכתב: "פרטי איכותי ודסקרטי מאוד, תמונות 100% אמיתיות, מחכה לך בדירתי הפרטית, הנקייה והמפוארת לעיסוי מפנק, בשיא הכיף והסובלנות, אז אל תיתן לי לחכות".

השלושה, כך נטען, אף אפשרו לצרכנים של תעשיית הזנות לפרסם באתר חוות דעת על השירות אותו צרכו".

מזומנים מתגלגלים- שחור או לבן?

מחירי הפרסום באתרי המשפחה הסתכמו בסכומים שנעו בין 400 ל-800 ש"ח עבור כל מודעה לתקופה של חודש. לפי הפרקליטות, במקרים מסוימים העלתה הנאשמת את מחיר המודעות וגבתה אף 1,200-2,000 ש"ח בחודש עבור מודעות בולטות ומקודמות. לפי כתב האישום, היא קיבלה את התשלום "בידיעה כי מדובר בדמי אתנן עבור שירותי מין. את דמי התשלום גבתה ישירות מהעוסקים בזנות, במזומן בלבד, וזאת במטרה להסתיר ולהסוות את מקור הכסף ואת בעלותה בו".

הפרקליטות מפרטת כי בחלק מהמקרים קיבלה את התשלומים במפגש ישיר עם הנשים במקום בו סיפקו את שירותי זנות, לעיתים באמצעות שליחים ובחלק מהמקרים דרך בנק הדואר. בתקופה מאוחרת יותר, היה בנה אחראי על איסוף התשלומים מכל רחבי הארץ, תוך שהוא מכנה עצמו "בוריס" וגובה מסרסורים ומיצאניות עצמאיות.

לפי כתב האישום, האתרים בניהול המשפחה גלגלו מיליוני שקלים בתקופת פעילותם, "ולכל הפחות שני מיליון שקלים". נטען כי הסכום המדויק לא ידוע, מאחר שהאתרים לא ניהלו ספרי חשבונות לפי חוק.

כתב האישום חושף גם את התחרותיות בתחום פרסום שירותי המין: האם ובנה עסקו במהלך עבודתם בהרחבת הפרסום, באמצעות פנייה יזומה לעוסקים בזנות, גם כאלה שפרסמו במקומות אחרים. כאמור, נאשם נוסף, אליו פנתה הנאשמת המרכזית במסגרת הרחבת היקף הפרסום. משנת 2011 בערך, היא פרסמה עבורו מודעות של שירותי זנות באתרים שבניהולה, וקיבלה ממנו סכומי כסף שונים. במקביל, הוא פרסם עבורה מודעות שירותי זנות באתרי אינטרנט אחרים, וגם במקומונים.

כתב האישום מגלה כי שירותי זנות לא היוו את התוכן היחיד במודעות. האמא לבית המשפחה פרסמה באתריה גם עשרות מודעות "דרושים", שלפי הפרקליטות היוו פנייה מפורשת לנשים להצטרף ולעסוק בזנות. היא הציעה בפרסום את המקומות המספקים שירותי זנות בתשלום, ולטענת הפרקליטות "פיתתה" את אותן נשים לעסוק במקצוע העתיק ביותר בעולם תוך הבטחות לכסף רב ותנאים מיטיבים. "דרושה פקידה ובנות סקסיות, ליברליות, חרוצות ורציניות, למתאימות רווחים גבוהים", לשון אחת המודעות.

שלושת בני המשפחה נאשמים כאמור גם בעבירות מס והלבנת הון. אחד האישומים מייחס לאם ובנה, כמו גם למתכנת, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיות. זאת מאחר ולפי הפרקליטות, האם זרקה את הטלפון הנייד שלה לאסלה, בנה גרס רשימת לקוחות וחומרים אחרים, ואילו המתכנת מחק מהמחשב התכתבויות ביניהם.

במקביל להגשת כתב האישום הגישה הפרקליטות בקשה לחילוט רכוש בני המשפחה, ובין היתר את ביתם בגן יבנה, חשבונות בנק, סכומי כסף במזומן, תכשיטים ושתי מכוניות.

עורכי הדין אברהם שהבזי ושחר ששון המייצגים את אחד הנאשמים, מסרו כי הם בדעה שמרשם לא עבר כל עבירה, לא פרסם ואינו מפרסם מודעות. הם אף הוסיפו לטעון כי מרשם ערך בדיקות על מנת להימנע מפרסום אסור.

עורכי הדין יוסי ויור ושוקי ליברובסקי, המייצגים מספר נאשמים בפרשה, העדיפו שלא להגיב לכתב האישום. כמו כן, לא התקבלה תגובתו של עו"ד דן שפט.