אלמוג שירה בן סימון ז"ל מגן יבנה ביקשה לפני מותה: "תהיו טובים"

אתמול מלאה שנה להשתלת הכבד שעברה אלמוג שירה בן סימון ז"ל, ואמה, חגית בן סימון, כתבה לה מילים מרגשות, בדף הפייסבוק, שלא הותירו עיניים יבשות לקוראים.

ביקשנו מחגית להיפגש ולספר לנו על אלמוג, הלביאה, שעד לרגעיה האחרונים, לא הפסיקה לחייך ולשדר טוב ליקום. הצלחנו להפגש אתמול בשעות הלילה המאוחרות.

כבר בכניסה לבית משפחת בן סימון, מרגישים את נוכחותה הרוחנית של אלמוג שירה. בסלון, ארון הנצחה, שהוריה מקפידים לטפח ולשדרג, בכל פעם מחדש. פניה הקורנים, ניבטות משלל תמונות, מכל הגילאים, ועד לגיל בו נפטרה, כל כך צעירה, והיא בת 23.

בפינה השמאלית ציור פניה של אלמוג שירה, בפינה הימנית נח לו דובון, אשר ליווה אותה במהלך האשפוזים, אותו קיבלה מעמותת "דובוני החלמה". חלק מההנצחה נעשית על ידי צמידי זכרון, מחזיקי מפתחות עם תמונה של אלמוג, והמילים "ואת עלית על כולנה" ועוד ועוד.

אלמוג שירה ז"ל, נולדה בשנת 1998, וכבר בלידתה היתה נדירה ומיוחדת, לפי דברי האם, חגית בן סימון. היא נולדה עם 3 כליות. אלמוג שירה היתה ילדה ונערה מלאת שמחת חיים, ואהובה על כולם.

בהיותה כבת 15, החלה לסבול כאבים, ומבדיקות, שנערכו לה, התגלתה דלקת בלבלב. בעצם גילויה של הדלקת, התגלה הסרטן הנדיר שהתפתח בלבלב. בביופסיה שנלקחה מהגוש, התגלה כי, אלמוג שירה, סובלת מסוג של סרטן נדיר, מכיוון שסוג הסרטן הזה, תוקף אנשים מבוגרים בשנות ה 70-80 לחייהם. את תשובות הביופסיה הקשות, קיבלו הוריה, חגית ואורי, בזמן שהותה של אלמוג במשלחת לפולין מטעם רוטרי.

אלמוג שירה נכנסה לתקופה ארוכה של בדיקות, טיפולים וניתוחים, ואף על פי שעשתה, ככל יכולתה, להשלים את החומר הלימודי בבית, הם מנעו ממנה, בסופו של דבר, להמשיך וללמוד באופן סדיר בכלל ולבגרויות בפרט.

עוד מספרת חגית האם, כי רוב חבריה של אלמוג שירה, אט אט נמוגו, כל אחד מסיבותיו, למעט חברה אחת, שהמשיכה לעטוף אותה עד לסוף המר. חגית ידעה, בתוך ליבה, שבתה האהובה, היתה קצת מאוכזבת מכך, כי היא תמיד היתה בשביל כולם. אך באותה הנשימה, אלמוג שירה, גם הבינה, את הקושי של אנשים, להתמודד ולחוות, את הקשיים שלה.

__________________________________________________

אחד הקשיים שזכור לחגית במיוחד, הוא, שאלמוג שירה בחרה, בעצם, להמשיך בחיים, למרות ואף על פי הטיפולים הביולוגים, הניתוחים, והאשפוזים הארוכים. אלמוג "זכתה" לכך ששיערה לא ינשור, כתוצאה מהטיפולים. אך זה הביא אותה כל הזמן להידרש ולהוכיח עד כמה היא חולה, ועד כמה גרוע מצבה, וכל זה כי נראתה כלפי חוץ בריאה וחייכנית.

__________________________________________________

היא לא נתנה למחלה לנהל אותה, במשך 8 השנים בהן חיה, עם ולצד המחלה, לא חיפשה הנחות בשום דבר, ורצתה תמיד להרגיש שווה בין שווים. כסטונדטית למשחק, נבחרה לפרויקט בינלאומי בביה"ס למשחק מול סטודנטים מסן פיטסבורג, ועשתה חיל.

אלמוג שירה אהבה לשיר, לשחק, לאפר, לסרק – כל מה שקשור באמנות. במהלך שנותיה הקצרות, הספיקה לגעת בכל כך הרבה אנשים, בזכות כישרונותיה המרובים, ובזכות חיוכה ופניה המאירים. כך למשל, עשתה שמח למועדון ילדי הצרכים המיוחדים של גן יבנה, שהיו בבת עיניה. הרגישות והאהבה שהרעיפה עליהם היתה ללא כל תנאי. היא ארגנה ערב תחרות כשרונות צעירים בגן יבנה, וכל הכנסותיו היו לטובת המועדון.

היא גם הופיעה בפני קהל של מאות נשים מהקהילה היהודית בהונג קונג, שתורמות ממיטב כספן, למען נשים וילדים חולי סרטן בישראל, והיתה שגרירה למוטו שהאמינה בו, כדברי מהטמה גנדי: "תהיה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך."

אלמוג שירה עברה כמה ניתוחים במהלך השנים. אחד בלבלב, אחר בכבד, אך המחלה הארורה, התפשטה. את תרומת הכבד קיבלה, לאחר שמשפחתו של יגאל יהושע ז"ל, שנרצח בלינץ' בלוד, החליטה לתרום את איבריו. אלמוג שהיתה בראש הרשימה להשתלה, הרגישה שהחיים מאירים לה פנים, והודתה על ההזדמנות שניתנה לה לחיים, על ידי משפחתו של התורם.

אך הגורל, קבע אחרת. תקופה קצרה, לאחר הניתוח, החל גופה של אלמוג שירה, לדחות את השתל. אלמוג עברה צנתור וטיפולים שנועדו לצמצם את הדחיה, וכבר הוכנסה למועמדות להשתלה נוספת.

היא לא הספיקה.

הכאבים הקשים שסבלה, גרמו לה לבקש, שהרופאים ירדימו אותה, עד שיסתיים הטיפול, היא אמרה שכבר אינה יכולה לסבול את הכאבים ומעדיפה להיות מורדמת, ולהתעורר, כשהכל יגמר.

לפני שהורדמה, הספיקה לומר לאמא חגית ולאבא אורי שהיא אוהבת אותם, ועל אמא חגית "גערה" "תפסיקי לביים אותי", בדיחה פרטית שלהן, שתיזכר בליבה של חגית לעד.

 אלמוג שירה, לא התעוררה מההרדמה , וכעבור כשלושה חודשים, בתאריך 31.08.21, נפטרה והיא רק בת 23. צעירה לנצח תשאר.

שאלתי את חגית, אם היא היתה צריכה לתאר את אלמוג שירה במשפט אחד, באיזה משפט היתה בוחרת, והיא ענתה "מלאכית בחייה ובמותה."

יהי זכרה ברוך, אמן!

 ואלו דברי האם חגית, שכתבה לה אתמול בפייסבוק:

"18/05/22,

היום לפני שנה בדיוק נכנסת לניתוח שהיה אמור לנקות את הסרטן מגופך שישב הרבה זמן רק בכבד ולכן היית המועמדת הראשונה בארץ להשתלת כבד מטעם משרד הבריאות התנאי שהגרורות רק בכבד

ניתוח שהיה אמור לתת לך חיים ארוכיםםם וטובים

היום הזה שהיה אמור להיות תחילתה של תקופת חיים טובה וצמיחה

אבל לא חשבנו שכך יהיה שביום מתן תורה תתחיל ספירת הימים האחרונים שלך ושהסוף יהיה כל כך טרגי

היו לך תוכניות להפיץ עוד יותר את הטוב שבך ושל יגאל יהושוע שממנו קיבלת את תרומת הכבד

אם רק הייתי יודעת שזה מה שיקרה. אלוהים אני לא מצליחה לעכל  אני כל כך מתגעגעת כל נשימה שלי קשה. מנסה לבחור בחיים ולהמשיך את דרכך מלאכית אהובה שלי  אפרוחית קטנה של אמא

הכאב גדול מנשוא

אוהבת אותך לנצח תודה ושוב תודה שהייתה לי הזכות להיות אמא שלך במשך 23 שנה שנקטעו כשאת בשיא הפריחה שלך

אלמוג שירה שלי החיסרון שלך רק מתעצם מיום ליום

אימי שלך".

על צווארה של חגית, שרשרת מגן הדוד של אלמוג שירה שלא ירדה מאז...