הפוליטיקה לפני המשבר - האיש שמצפצף על משרד הבריאות ועלינו ימונה שוב כשר הבריאות?

לכל בר דעת, כולל לראש הממשלה, ברור שאסור לליצמן להמשיך בתפקידו כשר הבריאות – האיש שבגד במערכת לא יכול להתמונות לעמוד שוב בראשה.

משבר הקורונה חשף את מערכת הבריאות במערומיה והאצבע מופנית אל השר שהיה אמון עליה במשך כ 9 השנים האחרונות.

כחול לבן בקשו להעביר אליהם את תיק הבריאות והיו אף מוכנים לוותר בתמורה על תיק החוץ, אך ליצמן נלחם בכל כוחו להמשיך בתפקיד שר הבריאות. ראש הממשלה נתניהו מגבה את רצונו של בן בריתו וכך נראה שהשר ימשיך לכהן בתפקיד הכה רגיש.

ההתנהלות שליצמן במשבר היא רק סימפטום לזלזול שלו במשרד הבריאות לאורך 9 שנות כהונתו כשר -

מעבר לעובדה שבתקופת כהונתו החל בדרישתו לאפשר טיפול רפואי למי שנקבע כי מת מוות מוחי, המשך ברפורמת בריאות הנפש הכושלת ובאחותה, רפורמת הקנביס — שפגעה באלפי נזקקים, החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד בית החולים "לניאדו" (בהנהלה חרדית), למרות עדויות על עבירות שמבצע בית החולים, שדרש מנשים להביא אישור מרב לפני הפסקת הריון וקשירת חצוצרות, לא רק שלא נפתחה חקירה, הוא בחר להעניק להם תוכנית סיוע רחבה, וגם מנע אפשרות לדיון בנושא בוועדת הכנסת.

הוא גם דרש להטיס גופות של יהודים  מחו"ל שנפטרו מקורונה לקבורה בישראל.

הוא מינה מאות חברי חסידות גור לתפקידים שונים ומשונים בבתי החולים, במערכת הבריאות ובמשרד הבריאות (כולל לחץ משמעותי לשלב נציגים שלו באסותא אשדוד והיה מוכן לפגוע קשות בבית החולים כדי להעסיק איש שלו  ).

במשך שנים ובאופן עקבי נמנע ליצמן לפרסם מיוזמתו את פירוט פגישותיו ולוח הזמנים שלו, ונאלץ לעשות כן באיחור ניכר רק לאחר הגשת בקשות מכוח חוק חופש המידע.

והנה מניתוח של יומני שר הבריאות ליצמן לשנים 2017 ו– 2018 (הרשמיות בלבד) שהגיעו לידי עמותת הצלחה, עולה כי ליצמן ניצל את תפקידו הרם בממשלת ישראל כפלטפורמה לפעילות אינטנסיבית ובלתי פוסקת לדאגה לאינטרסים הכלכליים של הקהילה שלו - חסידות גור.

בין היתר תיווך בין אנשי עסקים מהחסידות לבין פקידי מדינה בכירים ובכירי המשק הישראלי; עסק בניהול גמ"ח בית ישראל וקידם ענייני בית המדרש החדש של החסידות — שמשמש גם בית האדמו"ר מגור.

חברות רבות במשק — ביניהן חברות מזון ומשקאות — תרמו עשרות אלפי שקלים לעמותות המקושרות לחסידות גור בזמן כהונת ליצמן כשר הבריאות. כך לדוגמה חברת סנו תרמה לעמותות המקושרות לחסידות כ–600 אלף שקל, חברת שסטוביץ׳ תרמה 220 אלף שקל וחברת שטראוס תרמה כ–100 אלף שקל.

ליצמן נפגש פעמיים עם ז׳קי בר, יו״ר קבוצת פפסי בישראל וצירף לפגישה את בכירי משרדו . באותה שנה תרמה טמפו, חברה ציבורית, כ–100 אלף שקל לעמותת איחוד מוסדות גור, ושנתיים לפני כן תרמה החברה לבית המדרש החדש של החסידות כ–1.2 מיליון שקל.

יש לציין שחברות מסוג זה מאוד מושפעת כלכלית מהחלטות של משרד הבריאות.

ליצמן ניצל את מעמדו הרם והדלת הפתוחה כדי לזכות בפגישות עם בכירי הבנקים השונים יחד עם מקורביו בחסידות גור במטרה לקדם אינטרסים של גמח"ים שנותנים משכנתאות במגזר החרדי. 

יוזמות של ליצמן היו גם להתאים את מכרזי מחיר למשתכן לחסידי גור ולמערך רכישת הדירות דרך גמ״חים, גמחי"ם שמפעילים אנשים מאוד מקורבים אליו ושמצטרפים לפגישות שלו עם בכירי המשק.

ליצמן ביקש להתייחס לגמ״ח כקבוצות רכישה על מנת לעמוד בתנאי מחיר למשתכן, ולזכות במענק מהמדינה.

פעילות רבה נוספת של ליצמן היא סיוע לעיתון המודיע השייך לחסידות גור –
מסתבר שליצמן היה מאוד מעורב גם בצד המסחרי של העיתון, בזמן שהוא מכהן כשר בריאות:

הוא למשל קישר את העיתון עם מנכ"ל בנק הפועלים לטובת פרויקט של תוכן שיווקי (מיזם שחוגג כבר את שנתו החמישית). במיזם חינוך פיננסי למשפחוות חרדיות - המשפחות מקבלות 16 אלף שקל עבור ההשתתפות, והעיתון של ליצמן מקבל סכום לא ידוע עבור שיתוף הפעולה.

"המודיע" אגב, נשען על הכנסות מתוכן שיווקי, בין היתר של ארגוני בריאות כמו קופות החולים אך גם של שלל חברות מסחריות.

עוד התפרסם כי אנשי המודיע שיווקו חבילה לעסקים שכוללת פגישה סגורה עם ליצמן וכתבת תדמית בעיתון תמורת 25 אלף שקל (ליצמן הכחיש כל קשר להצעה).

ליצמן הפעיל בעבר את מלוא כובד משקלו כדי למנוע יוזמות חקיקה שפוגעות בפרסום הסמוי והגלוי בעיתונות הכתובה, כמו החוק למניעת פרסום סמוי; וכמו התנאי שהציב בשתי הקדנציות שלו בראש משרד הבריאות, להחרגת העיתונות הכתובה מהחוק להגבלת פרסום מוצרי העישון.

בנוסף במהלך כהונתו כשר הבריאות, הוא מצא זמן רב כדי לסייע בתוכנית של חסידי גור להשתלט על העיר ערד.

התנהלות פלילית לכאורה והפרת אמונים:

לדברי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה: "כששר פועל לנצל את מעמדו ותפקידו באופן שמטיב עם אוכלוסייה מסוימת, כדי ליצור לה העדפה או בכך שהוא משיג לה הקלות או מזרז תהליכים שונים, מדובר לכאורה בעבירה פלילית של הפרת אמונים ובנסיבות מסוימות - גם בעבירות נוספות, חמורות לא פחות".