$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('b7dabf39-6c17-4a0e-b1b8-81cbeef360e1','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,37801,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('b7dabf39-6c17-4a0e-b1b8-81cbeef360e1','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,37801,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('b7dabf39-6c17-4a0e-b1b8-81cbeef360e1','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,37801,'Image','');},15]]);})

משחקי וידאו נוגעים באופן טבעי לדרך שבה אנו לומדים: הם ממקדים את תשומת ליבנו ועוקבים אחר ההתקדמות שלנו כשאנו מתקדמים לעבר מטרה ברורה. קריס אלכסנדר, פרופסור לעיצוב משחקי וידאו וגיימר נלהב בעצמו, חושב שצריך להשתמש באותם אלמנטים בחינוך המסורתי כדי לתת מענה לסגנונות למידה שונים ולערב תלמידים ברחבי העולם, הן באופן אישי והן באינטרנט.