מאת: בן שיף

החלטת השרים התקבלה לאחר שנפגשו עם ראשי האיגודים של נהגי המוניות ובעליהן, ושמעו את בקשתם להפוך את ההחלטה בשל הנזק הכלכלי שההפחתה מסבה לנהגים.

כך, בעוד שהליך הורדת תעריפי הנסיעה ארך כשנתיים — לא חלפו חודשיים מיום ההוזלה בפועל ועד שוועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר כונסה שוב בבהילות, והחליטה בדיון חטוף לבטל חלק ניכר מההנחה לנוסעים. זאת, אף שכינוס ועדת הפיקוח על המחירים אמור להיעשות על סמך פרמטרים מקצועיים בלבד, והחלטות הוועדה אמורות להיות חפות מכל מעורבות פוליטית.

אם בסיבוב הקודם עברו שבעה חודשים מהרגע שבו החליטה ועדת המחירים על ההוזלה ועד שהיא אושרה בפועל — הרי שהליך ההתייקרות דרש מהצוותים המקצועיים מחצית מהזמן.

-חרף העיכובים בהורדת התעריף, ההוזלה לא כללה פיצוי רטרואקטיבי לציבור הנוסעים בגין העדכון 

המאוחר של התעריף והגבייה העודפת שנרשמה בגינו. לפי הערכות, העלות העודפת שבה חויב ציבור הנוסעים מסתכמת בכ–200 מיליון שקל.

במשרד התחבורה תלו את ההתייקרות בעלייה של 9% במחירי הסולר בין מארס לדצמבר 2016, וטענו כי התכנסות הוועדה היתה "לבקשת שר האוצר". ממשרד האוצר נמסר אז כי "לפי הכללים החלים בצו הפיקוח על מחירי מוניות, כשיש שינוי של יותר מ–3.5% במחירי התשומות, יש לעדכן את המחירים בהתאם".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו